only you
פרק הבא הולך להיות מפתיע...

" i'm beautiful in every single way"… – פרק 30

only you 14/08/2014 1158 צפיות 5 תגובות
פרק הבא הולך להיות מפתיע...

נ.מ נועה-
"ששש.." לחשתי לליאור. הייתי שקועה בסדרה ששודרה בטלויזיה והוא לא הפסיק להפריע.
"הינה הקלטתי לך, תראי את זה עוד מעט." הוא אמר כשלחץ על הכפתור של ההקלטה בשלט.
"אבל אבל…" אמרתי בעצב. אני אמות בלי לראות את הסוף של הפרק.
"כולם למטה, בואי כבר." הוא ציחקק ואמר.
"טוב טוב, אני אלבש את הבגד ים וארד." אמרתי לו וסימנתי לו לצאת מהחדר כדי לתת לי להתלבש.
"יש! סוף סוף." הוא אמר בשמחה והתקדם לעבר הדלת.
"אבל מהר!" הוא הוסיף שנייה לפני שהוא יצא מהחדר. הנהנתי בראשי וקמתי מהמיטה.
כשהוא יצא התיישבתי בחזרה על המיטה והדלקתי את הטלוויזיה עם השלט והמשכתי לראות את הפרק. נישארו עוד עשר דקות לסוף של הפרק.
"איך ידעתי." ליאור ניכנס לחדר בחזרה. שמתי יד על הלב, נבהלתי.
הוא לקח את השלט וכיבה את הטלוויזיה.
"אבל נשארו עוד עשר דקות!" אמרתי בעצב.
"אם את לא מתלבשת עכשיו אני זורק אותך לבריכה ככה." הוא אמר לי באזהרה. שילבתי ידיים בעצבים.
"קרצייה." אמרתי לו ועברתי לידו כשאני עדיין משלבת ידיים.
"ליאור תוריד אותי!" צעקתי לו כשהוא הרים אותי על הכתף שלו.
הוא יצא מהחדר שאני עדיין על הכתף שלו.
"אני אתלבש רק תוריד אותי כבר, בבקשה!" צעקתי והרבצתי לו בגב. רגע לפני שהוא ירד במדרגות הוא נעצר.
"מבטיחה?"הוא שאל אותי.
"כן, מבטיחה." אמרתי לו בתחנון. הוא הוריד אותי ממנו והעמיד אותי מולו.
נעמדתי מולו עם פרצוף עצבני, עוד יותר.
"נו עצבן, למה את מחכה?" הוא אמר לי כשחיוך מתנוסס על פניו.
"קורא לי עצבן, מכבה לי את הטלוויזיה באמצע ובנוסף לכול זה מאיים לזרוק אותי לבריכה."
אמרתי וספרתי עם האצבעות כול אחד מהמעשים שלו כשאני הולכת לכיוון החדר בחזרה.
"וואה וואה ליאור… הסתבכת." אמרתי לו בעצבנות וסגרתי לו את הדלת בפרצוף.
"נוע.."
נכנסתי למקלחת כדי להחליף לבגד ים. לבשתי את הבגד ים השחור שלי.
מאי שני ורון כבר למטה, מחכים שאני ארד. מה אני אעשה שהיה היום פרק מעניין בסדרה שלי, אני לא שולטת בזה, כשאני מתחילה פרק אני מהופנטת לאורך כולו.
לקחתי מגבת, הרכבתי משקפי שמש, נעלתי כפכפים וירדתי למטה.
מאי ושני שחו בבריכה וכשהן שמו לב אליי ביקשתי מהן שלא יצעקו וימשיכו כרגיל, התגנבתי בשקט מאחוריי ליאור שנעמד על קצה הבריכה.
הוא החזיק כוס עם שתייה ביד אחת ודיבר עם רון שהיה בתוך המים.
לקחתי לו את השתייה מהיד ולפני שהוא הספיק להסתובב אליי דחפתי אותו לתוך הבריכה. אח' הנקמה המתוקה.
כולם צחקו, ואני גם לא יכלתי להפסיק לצחוק עליו. הוא התרומם והעביר יד בשיער שלו.
"אני לא מאמין.." הוא מלמל בהלם והסתכל עליי.
"יאוו נועה את מלכה!" מאי צעקה לי.
"מאי תגידי לי שצילמת." אמרתי לה כשאני לא מפסיקה לצחוק ולגמתי מהכוס שהייתה לי ביד.
"איכס!" ירקתי את השתייה וניגבתי את הלשון שלי עם היד. הפעם ליאור זה שצחק עליי.
זה היה בירה, אני לא מאמינה שזה זרם לי בגרון ברגע זה.
"מה אתה צוחק ימגעיל." אמרתי בקול מעוות כי ניסיתי להעלים את הטעם של הבירה מהלשון שלי והתקדמתי לעבר השולחן כדי לקחת מים.
לקחתי את הבקבוק מים ושתיתי ממנו בלי להפסיק.
הרגשתי שתיי ידיים רטובות מחבקות אותי מאחורה ונשיקות בצוואר שלי. אויי שיט רק שלא ינקום בחזרה. הסתובבתי אליו כשאני לא מפסיקה לשתות מהבקבוק.
"סליחה… " מילמלתי כשאני עדיין שותה. הוא הסתכל אליי וצחק.
"את יודעת מה יעזור לך לא לעוף עכשיו אל המים ולטבוע?" הוא אמר לי ולקח לי את הבקבוק מים מהיד הניח אותם בחזרה על השולחן וחזר להחזיק במותניי.
הסתכלתי עליו והשיער שלו היה רטוב ופרוע, ועל הפרצוף שלו היו טיפות קטנות של מים.
שלא נדבר על הגוף השרירי שלו שהמראה הרטוב רק עושה לו טוב, התהפנטתי.
"מה?" שאלתי אותו ונשכתי את השפה התחתונה שלי. הוא קירב אותי אליו והנחתי את שניי ידיי על החזה שלו, העיניים הכחולות שלו לא התנתקו לרגע מלהביט על שפתיי.

נ.מ ליאור-
פיהקתי והתמתחתי. זאת הייתה השינה הכי טובה שהייתה לי אי פעם, אני מרגיש כאילו ישנתי שנים.
אחריי שהיינו בבריכה איזה שלוש שעות, שבשלוש שעות האלה נראה לי שהחלפנו צבע, כנראה שנרדמנו.
נועה שכבה לידי, היא הייתה עדיין רדומה. יכולתי להסתכל עלייה שעות, היא האוצר שלי. אין דבר שאני אוהב יותר ממנה.
הפלאפונים שלנו צלצלו ביחד מה שגרם לה להתעורר בבהלה.
"מה זה…"היא מלמלה בעייפות וקברה את הפרצוף שלה בכרית.
"תשני חיים שלי אני אענה." אמרתי לה וליטפתי את גבה. הסתכלתי על השעון במסך של הפלאפון וראיתי שהשעה הייתה שמונה.
"בואנה אביאל יש גבול לכמות השיחות שאפשר להתקשר לבן אדם, הגזמת אחי.." אמרתי לו בקול צרוד מהשינה. רק בחצי שעה האחרונה הוא התקשר אליי עשרים פעם, הוא לא נורמלי.
"את ראש הממשלה אפשר להשיג יותר מהר ממך, איפה נעלמת?" הוא שאל אותי.
"הפכת לאבא שלי ולא ידעתי? נו דבר מה יש?" אמרתי לו.
"מה אין כפרה מה אין! אני אומר לך במסיבה כזאת בחיים שלך לא היית, אין מצב שאתה לא בא!" הוא אמר לי בהתלהבות. איזה שרוט הוא, מה זה ההתלהבות הזאת. צחקתי.
"איזה מתלהב, מסיבה של מי?" צחקתי ושאלתי אותו.
"משנה לך באמת? קיצר סימסתי לך את פרטים. כולם שם תבואו!" הוא אמר לי בהתלהבות.
"אני אהרוג את הילדה הזאת…" נועה מלמלה והושיטה את היד שלה לפלאפון שבשידה.
"סבבה אחי נראה, ביי." אמרתי לו וניתקתי את הפלאפון.
"מי זאת שני?"שאלתי את נועה. היא הניחה את הראש שלה על החזה שלי והתכתבה בפלאפון.
"הא… כן זאת שני." היא אמרה לי.
"ליאו שמעת על המסיבה היום?" היא שאלה אותי.
"אביאל הרגע אמר לי, הוא אומר שזאת מסיבה שאי אפשר לפספס.." אמרתי לה כשאני מלטף את השיער שלה.
"אז אין לך בעיה שנלך אלייה…?!" היא התיישבה על ברכייה ושאלה אותי עם מבט מופתע כשחיוך על פנייה. מה פיספסתי?
"לא, מה יש לך חיים שלי, למה שתהיי לי בעיה?" אמרתי לה וציחקקתי. כול מסיבה אותו דבר, חצי שעה ראשונה אתה מתלהב ובהמשך הערב אתה לא זוכר איך קוראים לך.
"אתה בטוח שאנחנו מדברים על אותו מסיבה?" היא שאלה אותי.
"שנייה אני אגיד לך, אביאל סימס לי את הפרטים… זאת שברחוב הסביון 12." אמרתי לה תוך כדי שדיפדפתי בפלא. מה יש במסיבה הזאת שהיא חוקרת כול כך?
"יש! כבר תיכננתי לשבת ולשכנע אותך שעות." היא אמרה לי בהתלהבות וחיבקה אותי.

נ.מ נועה-
אני לא מאמינה שהוא הסכים לבוא למסיבה של שי, חשבתי שהוא יתנגד לזה ישר שהוא ישמע על זה, כניראה שטעיתי והוא כבר לא שונא אותו על כלום.
הרי מאז שהוא ראה אותי ואותו באותו יום הוא שונא אותו כי הוא חשב שקורה בינינו משהו, מה שלא נכון בכלל.
"ממתי את כול כך שמחה ללכת למסיבות, אני אמור לחשוד?" הוא שאל אותי וכיווץ גבות.
שי סימס לי והזמין אותי למסיבה. אני לא אחת של מסיבות אבל לא יזיק לי להשתחרר קצת ולהינות, זה בא לי בזמן טוב.
"לא, אתה אמור ללכת הביתה להתארגן ואני אמורה להתחיל לחפש בגדים." אמרתי לו וקמתי מהמיטה לעבר הארון שלי.
"אני יכול לעזור לך לבחור בגדים.." הוא אמר לי ונשען על הדלת של הארון.
"אני אוותר על התענוג." אמרתי לו וצחקתי. הדבר האחרון שאני רוצה זה שהוא יבחר לי מה ללבוש. אני בטוחה שזה יהיה הבגדים הכי ארוכים שיש לי בארון.
"חבל.. את מפסידה סטיילינג של פעם בחיים." הוא אמר לי כשחיוך מתנשא על פניו.
הסתכלתי עליו לרגע ולא יכלתי לעצור את הצחוק שיצא לי.
"איך אני אוהב את הגומות האלה, מאוהב!" הוא ציחקק ואמר לי כשהוא תפס לי בפנים ונשך לי את הלחי בעדינות.
"די ליאו, זה כואב…" ציחקקתי ושיחררתי אותו ממני, הוא התקרב אליי שוב ונישק אותי.
תוך כדי הנשיקה התקדמתי אל הדלת ופתחתי אותה.
"תסתובב…" התנתקתי ממנו וסימנתי לו עם היד. הוא הסתובב וקפצתי לו על הגב. העצלנות תהרוג אותי.
"טוב לדעת שהפכתי לחמור שלך…" הוא אמר לי וירד במדרגות שאני על גבו.
"חמור חמוד שלי אפשר עד המטבח?" שאלתי אותו כשהגענו לסוף המדרגות.
"אי אה, שכחי מזה." הוא אמר לי עם קול של חמור והוריד אותי מגבו.
"אני מתה עלייך!" אמרתי לו כשאני צוחקת וקפצתי עליו בחיבוק.
"הביתה..להתארגן…" אמרתי לו אחריי כול נשיקה שנתתי לו כשהוא נעמד בפתח הדלת.
הוא הלך ולפני שעליתי בחזרה לחדר שמעתי את הקול של אימא שלי מהמטבח אז ניגשתי לשם.
"אוקיי. נתראה שם, ביי." שמעתי אותה אומרת. היא הסתובבה אליי וראתה אותי.
"נועה…?! ממתי את עומדת כאן?" היא שאלה אותי בלחץ כשחיוך מסתיר על פנייה.
"הרגע באתי." אמרתי לה. אני יכולתי להישבע שהיא נאנחה בהקלה.
מה קורה לה? למה היא לא מספרת לי דברים כבר?!
פעם כול סוד שלה היה גם שלי, היינו כמו חברות, למה היא לא מספרת לי אני לא ילדה אני יוכל להתמודד עם זה!
"קורה משהו אימא? יש משהו שאת לא מספרת לי?" שאלתי אותה בחשש כשאני משלבת ידיים.
"למה שיקרה משהו? הכול בסדר." היא אמרה לי והחזיקה בזרועות שלי כחיוך על פנייה. זה ממש לא נראה ככה.
"אני היום אחזור מאוחר. אולי תלכי לחברה? אני לא רוצה שתשארי לבד." היא אמרה לי.
"למה, לאן את הולכת?" שאלתי אותה.
"ל… אני צריכה… זה משהו מהעבודה." היא אמרה לי. יש דבר אחד שאני יכולה להעיד על אימא שלי. לשקר? היא לא יודעת.
"אל תדאגי לי. גם ככה אני עוד מעט יוצאת." אמרתי לה. הורדתי את הידיים שלה ממני והתקדמתי חזרה לחדר.


תגובות (5)

תמשיגייי

14/08/2014 03:56

תמשיכייייייייייי

14/08/2014 09:47

מושלםםם תמשיכיי!!

14/08/2014 10:30

תמשיכיייייייייייייי

14/08/2014 11:48

תמשיכיייי!!! <3

16/08/2014 01:09
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך