” i’m beautiful in every single way”… – פרק 3

נקודת מבט של שני-
אני וליאור חזרנו מהבית של נועה ביחד, אנחנו גרים אחד ליד השני.
הבן אדם לא התייחס אליי בכלל, הוא תקוע עם הראש בתוך הפלאפון שלו, כמו איש עסקים עמוס.
"ליאור…" אמרתי לו בקול ילדותי ומשכתי את השם שלו.
"מה קרצייה?" הוא אמר וציחקק מעשן את הסגרייה המסריחה הזאת.
"למה קרצייה? העלבת!" אמרתי בקול עצוב. שילבתי ידיים והורדתי את הראש כלפי מטה ונעצרתי. אני אוהבת לעבוד עליו הוא הכי מאמין לי.
הוא נאנח ונעצר כשהוא זורק את הסיגריה על הריצפה ומועך אותה, הוא ניגש אליי והחזיק לי בזרועות.
"נו חיים שלי… את לא קרצייה, את ילדה מלאך. נודר שבחיים שלי לא ראיתי נסיכה כמוך." ליאור אמר לי והרים לי את הראש כדי שאני אביט בו.
"אוווו ליאור איזה חמוד! ריגשת אותי!" קפצתי עליו בחיבוק חונקת לו את החיים!
"ביקשתי סליחה, בבקשה על תהרגי אותי שני!" הוא אמר תוך כדי שהוא מנסה להוריד אותי ממנו.
"טוב טוב סליחה, לא כול יום קוראים לי מלאך." אמרתי מחויכת.
"מרחם על הבן אדם שיגיד לך." שמעתי את ליאור ממלמל. חצוף!
"תיזהר ממני ליאור! שמעתי אותך." צחקקתי ואמרתי לו. הוא בא לענות לי אבל הייתה לו שיחה מאימא שלו.
"הא אימא? אני בדרך למה? …אין מצב! אימא אני יוצא עוד מעט! לא אכפת לי שגיא ישמור עלייה."
רק שמעתי גיא ונדלקו לי העיניים.
גיא זה האח המושלם של ליאור. הוא בוגר יותר, הוא בן 19 בצבא כבר, הוא שרירי כך שהמדים עליו בצורה כול כך מושלמת. חתיך, עיניים אפורות ירוקות, עיניים ממכרות.
הוא גבוה, עם זיפים קטנטנים שהופכים אותו ליותר מושלם ממה שהוא. חלום של כול אישה "נו מה את אומרת שני, את מסכימה? הלו שני …" ליאור צעק לי ונופף לי עם היד מול העיניים ורק עכשיו שמתי לב שאני בוהה באויר ומחייכת לעצמי כמו מטומטמת. טיפשה.
"מה ..מה אמרת?" אמרתי תוך כדי שאני חוזרת למציאות ומפסיקה לחלום על גיא, לא שיש לי סיכוי איתו, הבן אדם גדול ממני ואני בטוחה שיש לו בחורות יותר יפות ממני.
אבל סבבה מותר לפנטז לא?
"שעה אני מדבר איתך מה יש לך? קיצר אימא שלי ביקשה שתבואי לשמור על ירדן לשעתיים. עד שגיא יבוא, פליז יש לי מסיבה היום ואני ממש לא רוצה לפספס אותה ,הבטחתי לחבר שאני אבוא . פליז אחותי המושלמת!" הוא התחנן אליי.
"טוב טוב יחנפן!!" אמרתי וצחקתי.
"יש יש אין עלייך חיים שלי, את מלאך!" הוא אמר לי בהתרגשות ונישק אותי בלחי.
"אבל אתה חייב לי!" אמרתי לו.
"מה שתרצי יפה שלי, בשבילך עד כס המלכות!!" הוא אמר ביותר מידי התרגשות.
כאילו מה קרה? כולה מסיבה.
"וואו תגזים עוד יותר כולה עוד מסיבה." אמרתי בזילזול.
"כולה מסיבה? מה את אומרת, כולה כול הכוסיות הזורמות בארץ הולכות להיות שם.
וניראה לך שאני הולך לפספס תזיון הבטוח הזה?" הוא אמר עם חיוך שובב על הפנים.
"וווואוו לא מעניין, תחסוך ממני!" אמרתי ניגעלת רק מהמחשבה על מה שהולך להיות במסיבה הזאת. איכס!
הגענו לבית שלו, ירדן אחותו הנושית הזאת פתחה לנו את הדלת וקפצה עליי בחיבוק.
"שני באת לעשות איתי מסיבת פיגמות?" היא שאלה אותי.
"ברור יפה אחת." היא תפסה לי את היד וגררה אותי לעבר השולחן בסלון כדי לשחק עם הבובות שלה.
ירדן בת 4. היא ילדה מדהימה, יש לה שיער ארוך גלי בצבע חום.
הייתי מאמצת אותה באמת. ההורים של ליאור כבר הלכו לארוחת עסקים של העבודה של ריקי אימא שלו.
נשארנו אני ליאור וירדן בבית. ליאור הבחורה הזאת שעה מתארגן, הוא יותר גרוע מבחורה! הלכתי להכין פוקפורן במטבח ועד שהוא יהיה מוכן ניכנסתי לאינסטווש ועשיתי לייקים.
הוצאתי את הפוקפורן מהמיקרוגל צילמתי אותו ליד שתיי כוסות גדולות של קולה עם קרח ורשמתי 'סרט עם האהבה הקטנטנה שלי ירדני 3>' הלייקים עלו.
פניתי עם הקולה והפוקפורן לעבר השולחן והנחתי אותם. קלטתי את ליאור יורד במדרגות "הופה מי זה הדוגמן הזה ?!" צעקתי לליאור שירד במדרגות. מדוגם כהרגלו עם גינס כחול משופשף חולצה לבנה עם שלושה כפתורים ונעלים כחולות. ניסיתי לשרוק אבל לא הצליח לי.
"פרשי חיים שלי פרשי.." ליאור צחק ואמר לי.
אחרי כמה דקות היצור הלך והשאיר אותי ואת המלאכית הקטנה הזאת לבד.
שעתיים אני רואה 'צעצוע של סיפור ' וירדן נירדמה לי ממזמן.
העיניים שלי עוד שנייה נעצמו, איזה סרט משעמם!
שנייה לפני ששקעתי לשינה עמוקה, שמעתי את קול המנעול של הדלת ובעדינות רבה הדלת ניפתחה.
קמתי כדי לראות מי זה והוזזתי בעדינות את הראש של ירדן מהרגליים שלי והחלפתי אותם בכרית. ידעתי שזה גיא, מהר סידרתי את החולצה ואת השיער, בכול זאת זה גיא!
הסתובבתי לכיוון הדלת וראיתי את הדבר שהכי לא רציתי לראות.

נקודת מבט של נועה-
שבוע! שבוע! שמאור רק מתקרצץ לי בין הרגליים, שואל מה שלומי, נחמד אליי ואת האמת שכבר נימאס לי!
"אתן מוכנות להסביר לי מה יש למאור?" שאלתי את מאי ושני בדרך לביהס.
"מה יש לו?" מאי שאלה אותי במבט לא מבין.
"לא יודעת.. הוא נחמד אליי מידיי, ממש לא מתאים לו להתנהג ככה."
"אנערף מה אסור לו להיות נחמד." שני אמרה לי.
"להזכיר לכן כמה הוא היה מציק לי כול השנים האלה? מה הקטע להיות נחמד אליי עכשיו ?" שאלתי כמעט בצעקה.
"נוו מה את רוצה אחותי ניהיית כוסית, נדלקו לו העיניים .." מאי אמרה כשהיא מחייכת ומרימה גבות.
"ובכול זאת את יודעת מה אומרים .. כן??" שני אמרה עם חיוך שובב על הפנים.
"מצחיק מאוד שני." אני יודעת מה אומרים, אבל מה זה קשור עליי ועל מאור הדביל הזה, מי מאוהב בו בכלל. פחחח'.
"מי שרב הוא מאוהב." שני ומאי צעקו והתחילו לצחוק כמו מטורפות. אני לא מאמינה שאני מסתובבת איתן בכלל.
"וחוץ מזה את חייבת להודות שמאור חתיך…" אמרה לי שני אחרי שהיא הפסיקה לצחוק.
"חתיך חתיך אבל הילד הכי מגעיל שפגשתי בחיים שלי!" אמרתי בעצבים.
"מי החתיך?" מאור שאל מעבר לאוזן שלי כשנכנסו בשער של הביהס.
"ומדברים על החמור .." מלמלתי לעצמי בלחש וגילגלתי עיניים. כול מקום הוא חייב להיות! "מה אמרת?" מה אכפת לך?!
"שאני חייבת לעוף לכיתה אני ממש מאחרת ..ביי" אמרתי ועפתי משם, אין לי כוח לראות את הפרצוף שלו. איך בנאדם יכול להיות כולכך חתיך אבל אם אופי מסריח?!

בהפסקה עפתי לדשא, מזגן בכיתה הקפיא אותי לגמרי.
הנחתי את התיק שלי על הדשא ושמתי את הראש שלי על התיק.
הפעלתי את המוזיקה באוזניות, מנסה להירגע קצת מהמחשבות המעצבנות שבראשי.

נקודת מבט ליאור-
נכנסתי לביהס, כושילראבק לא יודע מה אני עושה פה.
מתפוצץ לי הראש מאתמול. כאילו מה המורה הזה היה חייב לחמם את אימא שלי עליי? שייקבר! חי!
קלטתי את נועה שוכבת לבד על הדשא. בזמן האחרון הילדה הזאת משגעת לי את המחשבות יותר מידי, אבל אין מצב שאני עושה עם זה משהו, היא רואה אותה כאח שלה ואני כמו זבל חושב רק על לנשק אותה. עאלק אח.
הורדתי לה אוזנייה אחת וצעקתי לה "בוו" באוזן, חיים שלי איך היא ניבהלה, נשפכתי מצחוק.
"תגיד לי מה אתה שרוט?! אתה יודע איך הבהלת אותי מטומטם!" היא אמרה לי ונתנה לי מכות על החזה, לא שזה הזיז לי.
"היית צריכה לראות את הפרצוף שלך ימפלצת." אמרתי שאני לא מפסיק לצחוק.
"פעם אחרונה שאתה מבהיל אותי ככה ייצור, חוץ מזה מה אתה עושה בביהס בשעה כזאת מר סטודנט?" היא שאלה.
"תשאלי את המורה המזדיין הזה, המניאק החליט שבא לו להתקשר לאימא שלי ולהגיד לה שלא קמתי לביהס." רק לדבר עליו מעלה לי את העצבים.
"טוב תעשי מקום כואב לי הראש .." אמרתי והנחתי את הראש על התיק לצידה, מסניף את הריח הנעים והמשכר שלה.
"אתה מוחץ לי את הארוחת צהריים, קום!" היא אמרה ודחפה אותי.
"מה יש לאכול?" אמרתי ופתחתי לה את התיק. בא לי בטוב איזה כריך אני רעב, לא אכלתי מאתמול.
"למה לא תאכל, בכיף." היא אמרה בציניות אחרי שכבר דפקתי לכריך ביס של החיים.
"רוצה קצת??" שאלתי בפה מלא ,איזה ילד, אין הנימוס נוזל ממני.
"לא תודה, בתיאבון שמן." היא צחקה ואמרה. מת על הצחוק שלה.
"נמרח לך פה."היא אמרה והצביעה על המקום.
"איפה??" שאלתי וניסיתי לנגב.
"פה.." היא אמרה וניגבה לי עם האגודל שלה, היא הייתה כול כך קרובה אליי שזה שיגע אותי. העיניים האלה.. השפתיים..
ליאור די!!!