In the sea פרק 1+2

ABIGAIL SCHMIDT 05/12/2013 652 צפיות תגובה אחת

עברו עשר שנים מאז שפגשתי את אותו הנער,אבל לא הפסקתי לחשוב אליו כל ערב במיטה,או כל בוקר במקלחת,או שהלכתי על החוף-כמו עכשיו.הלכתי לי על שפת החוף,והירהרתי לעצמי.לפתע ראיתי מישהו על גלשן בתוך המים.זה היה כל כך מדהים!הוא עשה מין שמניות כאלה במים,נגע לא נגע במים בקצוות אצבעותיו.זה היה פשוט מדהים!
"וואו!"מילמלתי בהתרגשות ונעמדתי על קצות אצבעותי.
לאחר כמה שניות,הגל התמוסס והבחור יצא מהמים,ואחז בגלשן בחיקו.הוא התקרב אלי.הוא היה נראה ממש מוכר.כמו הילד הזה,שהצלתי.
"סליחה."פניתי אליו בחיוך סמוק,"ל-לא נפגשנו איפה שהוא,אולי?"
הבחור צחק."ככה את מתחילה עם בנים ילדה?"שאל הבחור ותפס בסנטר שלי.
"מ-מה?!אתה לא הבנת אותי בכלל!"קראתי בבהלה.
"איך שאת רוצה.אם את בכל מקרה מעונינת אני אגלוש כאן בתחרות ביום ראשון."חייך וקרץ.
"אני לא מעונינת!"הזעפתי פנים ורצתי משם לכיוון הנגדי ממנו.
איכס!איזה מגעיל.אין מצב שזה הילד החמוד שפגשתי.סתם גס רוח,טמבל נפוח!

~צלצול~
אוף!אני לא רואה כלום!ניסתי לקפץ כדי לראות מבעד למסך התלמידים שנעמד סביב לוח המודעות המראה באיזה כיתה נשובץ.
"צריכה עזרה?"שאל בחור מאחורי.
הסתובבתי וראיתי את הנער המעצבן מהים,מחייך אלי.
"ברחת לפני שאמרת לי את השם שלך."לא חיכה לתשובתי.
"ל-לורן.לורן סאוון."גימגמתי.
הוא היה גבוהה.הוא לא היה צריך לקפוץ כדי לראות את הלוח,הוא פשוט נמתח טיפה,וחיפש בעיניו את שמי.לאחר כמה רגעים הוא השיב אלי את מבט.
"נחשי מה?אנחנו באותו כיתה.אני דין."חייך אלי את החיוך שחייך אלי אתמול בחוף ים.
הוא תפס ביד שלי ואני משכתי אותה בבהלה.
"מה יש לך?את באה?אנחנו נאחר."תפס שוב ביד שלי ומשך אותי מבעד לכל התלמידים שהסתובבו במסדרון.
נכנסנו לכיתה,ואני התיישבתי ליד החלון הגדול שבצד הימני של הכיתה.הוא ישב לידי,פניו מולי,נשענות על כף ידו.טיפה הסמקתי לנוכח מבטו החודר לנשמתי אבל השפלתי את ראשי ולא הרמתי אליו את עיני.
"איזה צירוף מקרים אה?"פתח שיחה.
"אהה..כ-ן.."גימגמתי,עדיין בעינים מושפלות.
"א את תבואי לראות אותי ביום ראשון?"שאל בצפיה.
"אממ..טוב..בעצם.."התחלתי לגמגם.
"אז יופי.ניפגש שם."והוא פשוט קם והלך משם לעבר המקום האמיתי שבו ישב.
ללא הודעה מוקדם התקרבה אלי נערה בעלת עינים כחולות ושיער חום גלי כזה.
"היי.אני קים ניר.אבל את יכולה לקרוא לי קים.אני יכולה לקרוא לך לורן?"שאלה הנערה במיתיקות.
"אמ..אהה בטח."עדיין הייתי מבולבלת מהשיחה עם דין הזה.
"אז את חברה של דין?"שאלה בצפייה לתשובתי.
הנדתי בראשי בחוזקה עד שהוא אים ליפול מצווארי.
"אני מזהירה אותך.יש תחרות קשה על ליבו של דין."צחקה וישבה במקום שדין ישב בו מקודם.
"מי זאת?"שמעתי בנות מדברות מאחורי גבי."לא יודעת.אבל היא דיברה עם דין.איזה בת מזל היא!"
הסתובבתי וראיתי שלושה בנות.אחת ממושקפת עם קוקיות;נראת כמו טינקרבל או משהו,השניה עם שיער ארוך ושחור ועיני עורב מפחידות כאלה,והשלישית גי'נגי'ת נמוכה עם נמשים על כל הפנים.הרגשתי אדמומיות פורחת בתפוחי הלחיים שלי.
"מה אמרתי לך?"צחקה קים."את רוצה ללכת איתי אחרי בית הספר לקניות?נקנה בגדים שיעזרו לך לצבור כמה נקודות אצל דין."
"אמ בטח.למה לא?"חייכתי חיוך מאולץ.
מה לי ולדין לכל הרוחות?!

הצלצול המודיע על סיום היום הראשון ללימודים צילצל בכוח.כל התלמידים פרו מהכיתה בשטף,בלי להקשיב למורה הצועק לגמור את התרגילים למחר.קים ואני אספנו את ספרנו בזריזות ויצאנו יחד עם המולת התלמידים.קים הכירה טוב מאוד את כל הדרכים אל כל החנות הכי שוות בעיר שלנו.נכנסנו לקניון הממוזג והתחלנו להסתובב בכל החנויות. כמה בגדים מדדנו!כמה נעלים!תכשיטים!עצרנו בבית הקפה,שתינו מוקצ'נו-קים באמת יודעת מה היא אוהבת,והמשכנו במסע הקניות הרצחני שלנו.קים שימשה לי לשופטת על שמלות-איכס,על גופיות-חושפניות,עם מכנסונים-זה התחתונים שלך?!ועל נעלים-אני לא מאמינה שאת לא לובשת גברים תואמים…לבסוף בחרנו כמה גופיות מתוקות כאלה,טיפה צמודות אבל לא נראה לי מישהו ישם לב.חציאית גי'נס קצרה,ונעלי סניקרס קצת מתחת לברכים בצבע כתום כמו הגופיה.
"את באה לתחרות נכון?"שאלה קים כאשר ישבנו בבית הקפה,מלא שקיות קניות פזורות סביבינו.
"אממ.."מילמלתי.
"כדי לך.דין יהיה שם."צחקה וקרצה לי.
משכתי בכתפי,לאות שלא אכפת לי,אבל אבוא בכל מקרה.
"יש!"ציחקקה קים,לא מאמינה למסכת האדישות שלי כלפי דין.
"טוב.אני צריכה ללכת הביתה לאתרגן.ניפגש היום אחרי הצהרים."חייכתי אליה וקמתי מהשולחן,אוספת את שקיותי.
"מעולה.את גרה באכסניה נכון?זה ממש ממול אז אני אפגוש אותך בכניסה לחוף."
"ביי קים.ניפגש אחר כך."צחקתי וחזרתי חזרה לבית שלי,לאכסניה.

"יש לנו מזג אוויר טוב היום!ממש מתאים לגלישה!גלים גדולים ויפים,שרק מחכים שיגלשו עליהם."צעק השופט של התחרות.
קים ואני הלכנו על חוף הים,זו לצד זו.
"ואוו.תראי את כל האנשים!"הסתכלי סביבי על כל האנשים שמילאו את כל החוף.
"נכון,"צחקה קים."אז,איפה המאהב שלנו?"היא הסתכלה גם מסביבה.
"אתן חמודות.אז מה,"הגיעו מאחורי גבינו שתי בחורים,"אתם רוצים לעובדד אותנו היום בתחרות הגלישה?אולי גם נלך להסתובב אחר כך?"צחק אחד.
"בואי."התעצבנה קים והמשיכה ללכת.
הלכתי אחריה אך הרגשתי את הבלונדיני מניח יד על כתפי.
"היי!את אפילו לא נותנת לנו הזדמנות."הוא טיפה התעצבן.
לפתע הוא עיקם את פניו בכאב וידו נפלה מכתפי.הסתכלתי עליו ואז על דין שאחז בחוזקה בפרק ידו של החור הבלונדיני.
"זה אלוף הגלישה!"צעק החבר שלו,שהיה למרבה האירוניה בחור בעל שיער חום וצבע גוף כהה.
"אה..הבחורות האלה איתך?"שאל הבלונדיני במבוכה."לא ידעתי.אני אלך.."גימגם.
יכול להיות שלדין באמת אכפת ממני?חשבתי בלב,והרגשתי את לחיי מסמיקות מהמחשבה המביכה הזאת.
"תלבושת חמודה."סקר את גופי."למרות שהייתי מעדיף משהו קצת יותר נועז."קרץ לי.
אה?1הסתרתי את החזה בידי והסמקתי יותר.
"משתתפים?בבקשה להתאסף בשער הכניסה."קרא הכורז במיקרופון המציל.
"טוב,"צחק דין,"הגיע הזמן ללכת להרשים אותך."והלך משם.
"איזה מגעיל!"צעקתי לאחר שנעלם מעיני.
"עבודה טובה!השגת כמה נקודות אצלו."ציחקקה קים ומירפקה אותי.
"אבל אני בכלל לא ניסיתי!"התעצבנתי מכך.
לאחר עשרים ושבע מתמודדים הגיע סוף סוף תורו של דין.
"מתמודד עשרים ושבע הוא דין ברק,זוכה מהתחרות של שנה שעברה!"הציג אותו השופט.
דין גלש על הגלים,למעלה למטה,בשמיניות,קפיצה,ונטיעה על הצד.
"וואו!"לא יכלתי שלא להתפעל שוב מהיופי של הגלישה שלו."מדהים!"
"גדול!הוא ממש מצדיק את התואר שלו!"מחאה קים כפיים באושר.
לפתע דין נפל למים,אבל הוא לא צף,הוא פשוט נשאר מתחת למים.
"מצילים!"צעק השופט ומיד קפצו למים שלושה גברים לבושים במדי מצילים על סמל של גלשן על החזה.
נורא נלחצתי.המצילים קפצו למים עם גלגל הצלה מחובר בחוט לאחד מהם,והם שחו בשיא המהירות לעבר המקום בו דין טבע.לאחר חצי דקה דין שכב על החול עם פרמדריקים מסביבו.רצתי אליו,קים נשרכת מאחורי.
"דין?דין!"ניסתי להתקרב אך הפרמדריק על החלוק הלבן עצר אותי.
"מי את?"שאל בשיעמום.
"אני אממ..חברה שלו!"המצאתי ודחפתי אותו מעלי.
כרעתי ליד דין,מתנשמת ומתנשפת,מנסה לא להכנס לפאניקה מטורפת שפוצצה את החזה שלי מבפנים.לאחר כמה שניות שלחצו לו על החזה הוא השתעל,ירק קצת מים,ופקח את עיניו בריפרוף עדיין.הוא הסתכל ימינה ואז שמאלה וקלט אותי.הוא חייך טיפה ואז שוב איבד את ההכרה.מ-מה זה?אהה!אני לא מאמינה!זה השרשרת שלי!אני לא מאמינה שהוא עדיין שמר אותה.זה הילד…זה הילד.
"את יכולה ללוות אותנו לבית החולים?"שאל הפרמדריק.
"אממ כןבטח."הינהנתי וקמתי מהחול.

בערב שיחררו את דין מבית החולים,וקבעו שהוא במקום השלישי.נורא הצתערתי בשבילו אבל נראה לי השהוא כל כך מעוצבן או כועס מזה.נראה שלא אכפת לו.נו טוב.
בבוקר הלכתי לבית ספר לבד,באיחור.
"היי."נגע דין בכתף שלי.
"אהה?היי."צחקתי והסתובבתי אליו.
"אממ תודה."צחק.
"על מה?"שאלתי בבלבול.
"שמעתי שאת באת איתי לבית חולים אתמול,ומסרת פרטים במקומי."בחש בשיערותיו.
"אהה?זה.בקטנה."חייכתי חיוך קטן.
"בדרך כלל אני יכול להתמודד עם גל שכזה…אבל לא יודע מה קרה לי."הוא הודה בביוש.
משכתי בכתפי.
"דרך הגב,"הוסיף,"פסטיבל האביב מתחיל מחר.את רוצה ללכת איתי?אני אראה לך מערה נסתרת שרק הגולשים יודעים עליה!"חייך אלי.
"באמת?!"שאלתי בהפתעה מחוייכת כולי."אני אשמח!"
הוא צחק והכניס את ידו הפנויה לכיס המכנס,והתחלנו להתקדם זה לצד זה לתוך בית הספר.
ישבתי לי בכיף ליד השולחן,לבד,ובהיתי בחלון-חושבת עלי ועל דין.
"לורן!היי!"העירה אותי קים מהירהורי.
"אוה!היי קים."חייכתי אלי בבלבול.
"על מה את חולמת בהקיץ עכשיו?"שאלה בגלגול עינים ומבט דאגני.
ציחקקתי סמוקה כולי.
"נו אל תתבישי.אל מה את ודין דיברתם קודם?"שאלה בקוצר רוח וישבה במוקמה לידי.
"הוא הזזמין אותי לצאת.לדייט!"
"מה?!"התפלאה קים.
"אהאהאה!"ציחקקתי לי,שוב מסמיקה.
קים תפסה בידי והוריצה אותי לעבר הגג.עמדנו בתוך הגג,זה היה טיפה מלחיץ,וקים התחילה לדבר איתי במהירות מפחידה ביותר.
"די!אני לא מאמינה!איזה חמודים!מה תלבשי?איפה תפגשו?"שאלה במהירות בלי לתת לי הזדמנות לענות.
"קים!"סטרתי לפניה בעדינות,"תני לי לענות!"צחקתי.
"נו יאללה."ציחקקה קים וישבה על הרצפה,נשענת על הקיר.
ישבתי לידה והתחלתי לספר לה מה דין אמר לי,מתי ניפגש,איפה,מה אני אלבש וכ'ו.היא הקשיבה לי בריכוז כאילו זה הדבר הכי מעניין בעולם,וכאילו יש לנו את כל הזמן בעולם,ואנחנו לא מאחרות לשיעור מלאכה שזה השיעור הכי אהוב עליה בבית ספר.זה נורא החמיא לי,וזה היה נחמד שיש לך חברה כזאת.


תגובות (1)

אני מכירהה את זה, זה סידרה
אבל יפה תמשיכייייי

05/12/2013 02:51
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך