i'ts about love-פרק 20 +21

ראיתי בחור מתקדם לעברי מרחוק, בידו גיטרה.
הייתה לי הרגשה מוכרת.
מי זה..?
הוא התקרב לכיווני, הרגשתי כאילו הוא מזהה אותי.
ואז.. הבנתי.
זה היה רז. הוא חייך אליי והתקרב יותר ויותר.
"מה אתה עושה פה, עם גיטרה, באמצע הקור הזה, ולא עם חברה שלך מתחת לפוך?" צחקתי.
הוא שתק והתקרב אליי.
"מה יש..?" נבהלתי.
רז:"הבנתי משהו .."

אני:"מה הבנת?"
רז:"שאת היא אהבת חיי.. ליה אני הייתי עם רוני רק כדי שמישהי תשלים את מקומך! אבל.. זה לא עזר את יודעת למה? בגלל שאני מאוהב בך ברמות קשות , את תמיד היית בלב שלי, תמיד תמיד, גם שנפרדנו וגל במועדון התחיל איתך, אף פעם לא שכחתי אותך, ובמסעדה? שחייכת אלי ?העדפתי להתעלם בגלל שידעתי שאת אוהבת אותו ,ולא אותי.. אבל היום ליה היום זה יום אהבה ואני רוצה להודות לפניך , על זה שאת תמיד קיבלת אותי כמו שאני, למרות שגם זה נמאס לך מתישהו , וגם להודות לך שגמרת ללב שלי להתמלאות ולא להשאר ריק. לפני שהכרתי אותך… הייתי כל יום מחילף בחורה אבל את ?את שינית אותי. אני אוהב אותך ליה! " הוא ירד על הברך …
רז:"ליה ?אהבת חיי האם תינשאי לי?"
הייתי די בשוק מימנו אבל בתוך תוכי ידעתי את התשובה..
אני:"כןן, כן ברור שאני יתחתן איתך !!"
הוא נישק אותי ועלינו לבית שלו, שמעכשיו יקרא הבית שלנו . ראינו סרטים רומנטיים ויפים והתחבקנו מתחת לפוך, זה היה כל כך מושלם!! לרגע אפילו שכחתי את גל , ואיך שהוא עזב אותי.
בבוקר אני ורז סיפרנו להורים, במקרה של רז לאמא שלו כי אבא שלו מת שהיה צעיר .. וההורים שלי ממש שמחו בשבילנו ומשם אני ורז סיפרנו לחברים שלנו, הלכנו לסגור תאריך ואולם וכל מיני דברים כאלה …
עוד שבוע לימאי מתחתנת ואני חודש אחריה !! אני ממש שמחה בשבילה והיא בשבילי! דניאל והיא ממש לחוצים ועוד משו? היא גם בהריון בתחילת החודש הראשון .. השבוע עבר כל כך מהר ואני הספקתי לקנות שמלה ולהיות עם לימאי אנחנו כמה שעות לפני החתונה , הרגשתי כאבי בטן עזים, החלטתי שאני הולכת לאמא שלי, היא תמיד היתה מומחית בדברים האלה..
אני:"אימוש ?"
אמא:"ליוש התגעגעתי אליך." חייכה
אני:"את יודעת שבזמן האחרון יש לי ממש כאבי בטן ,בחילות והקאות?"
אמא:"ליה ?עשית בדיקת הריון?"
אני:"את חושבת שאני בהריון?"
אמא:"לא יודעת כל דבר אפשרי." חייכה
אני:"טוב אני אלך לקנות בדיקה ואני יראה ואני יעדכן אותך ." חייכתי
אמא:"טוב ליוש , בה ביי.."
הלכתי לסופר פארם לקנות את הבדיקה ניגשתי לרוקח וביקשתי
אני:"אממ.. שלום, אפשר בבקשה בדיקת הריון?"
הרוקח:"אוו.. בשעה טובה , כבר אני מביא לך."
כשהוא הביא לי את הבדיקה שילמתי לו , והלכתי לבית לעשות את הבדיקה. כשהגעתי הביתה קיבלתי שיחה מרז.
אני:"חיים שלי?"
רז:"אהובתי? איפה את?"
אני:"הרגע הגעתי הביתה, איפה אתה?"
רז:"אני עוד כמה דקות מגיע." אמר
אני :"אוקיי אני בבית מחכה לך ."
הלכתי לעשות את בדיקת ההריון, ושסיימתי קיבלתי את התוצאה שחיכיתי לה..

פרק 21 :
כשסיימתי את הבדיקה חיכיתי לתוצאה, הייתי שמחה ומאושרת!! אני בהריון,חיכיתי שרז יבוא לבית כדי שאוכל לספר גם לו. פתאום הייתה דפיקה על הדלת הלכתי לכיוון הדלת פתחתי , וזה היה רז,פתחתי לו כולי מאושרת לבשר לו את הבשורה המתוקה והטובה. הוא נכנס הביתה שתינו קפה והחלטתי שזה זמן מצוין לספר לו .
אני:"יש לי משהו לספר לך…"
רז:"מה אהובתי? "חייך
אני:"תתכונן…"
רז:"למה?" צחק
אני:"בעוד 9 חודשים אנחנו לא נהיה יותר לבד." חייכתי
רז:"ליה ?את בהריון?" חייך חיוך רחב
אני:"כן!!" חייכתי ונישקתי אותו
רז היה מאושר ולא נתן לי לעשות הרבה הוא ניקה את הבית ועשה הכל כדי שאני לא יזוז יותר מדי. כשהגיע הערב, התארגנו לחתונה , אני לבשתי שמלה סגלגלה סטרפלז ונעלי עקב שחורות, ורז לבד מכנס שחור וחולצה מכופרת יפה כזאת משובצת. יצאנו לקראת האולם , וכשהגענו נכנסנו לאולם וההורים של דניאל וההורים של לימאי עמדו בכניסה לקבלת האורחים. חיבקתי את אמא של לימאי ואחותה הקטנה אנבל ואביה ליאור, שאגב נראו מדהימים , גם להורים של דניאל אמרתי שלום. אחרי כמה דקות ההורים של עמית נכנסו לאולם עם אמיר, כל כך רציתי להתחיל לבכות , ובדיוק נזכרתי בה, בעמיתוש שלי, שלא זכתה להיות פה. חיבקתי חזק חזק את אמא של עמית ואת אמיר שלא ראינו המון זמן, והודעתי להם שאני בהריון ועוד מעט אני מתחתנת עם רז .. אחרי כניסת האורחים ,הגיע הזמן שלימאי ודניאל הכנסו … היה שיר רקע כל כך יפה, ואז לימאי נכנסה עם הוריה ודניאל היה באמצע ושניהם נכנסו ביחד לחופה. כל כך התרגשתי עד שבכיתי… לימאי חיבקה אותי כל כך חזק ואמרתי לה מזל טוב, זה היה היום האחרון שלה בחיי הרווקות. שכמעט נגמר האירוע החלטתי שאני מודיעה שאני בהריון, כולם ישבו מותשים אך מרוצים, ואני עמדתי ורז לידי ..
אני:"חברים שלי, קודם כל ,המון מזל טוב ללימאי ודניאל." הם מחאו כפיים.
לימאי:"תודה אהובתי." חייכה
אני:"ועוד משהו קטנטן, שאני ורז רוצים להגיד לכם, 1 אני והוא מתחתנים עוד חודש וגם … אני בתחילת הריוני!!" חייכתי.
כולם חיבקו אותי בנשיקות וחיבוקים ואז ראיתי שאמיר בדרך ליציאה של האולם, מאז שעמית נפטרה הוא מאשים אך ורק את עצמו בכל מה שקרה לה. הוא לא מוכן יותר למערכות יחסים, הוא גר בבית עם הוריה , מרגיש כמו הילד שלהם.. רצתי אליו וישבתי לידו על הספסל.
אני:"מה קורה איתך?" חייכתי
אמיר:"אני עדיין מרגיש אשמה עלי, אני אצל פסיכולוגית, וכל חודש עולה לקבר שלה לדבר איתה על כל דבר חדש. "
אני:"אמירוש, עמית מסתכלת עליך מלמעלה , ורוצה שיהיה לך רק טוב."
אמיר:"איך את יודעת?"
אני:" אני מכירה את עמית מספיק זמן כדי לדעת שהדבר האחרון שהיא רוצה זה שתסבול." אמרתי
אמיר:"אולי היא לא רוצה שאני יסבול, אבל אני ממש לא מוכן להמשיך הלאה, הרגשתי שהיא הייתה אהבה של החיים שלי, אני לא רציתי לאבד אותה, דמיינתי את החיים שלנו ביחד, מגדלים את התינוק שהיה אצלה בבטן , חיים חיים נורמאליים של משפחה טובה ומאושרת, יחד איתך עם רז , לימאי ודניאל. אני לא חשבתי שככה יגמרו החיים שלנו, בגלל שרצינו לנסוע לאילת, אני תכננתי להציע לה נישואים הטבעת איתי כל הזמן, אבל.. לא הספקתי לעשות את כל זה. וזה מה שהכי עצוב." הרכין את פניו. הדמעות שלי לא יכלו לעצור את עצמם וזלגו … אמיר חיבק אותי חזק חזק ושנינו יחד העלנו זיכרונות מעמית. עמית , הילדה הכי יפה בגן, הילדה הכי חייכנית, הילדה הכי חברותית, הילדה שהכי אכפת לה, כבר לא איתנו.
אמיר חזר לביתו והחליט שהוא פותח חיים חדשים . הכרנו לו מישהי ששמה אליה , ובמקרה היא הייתה מאוהבת באמיר בתיכון ואנחנו חושבים שהיא מתאימה לאמיר. למרות כל המאמצים זה לא הלך בינהם.