JD – פרק 7

החולצה הייתה מונחת על השולחן הקטן שליד מיטתו, "הינה היא." אמרתי לו בעודי מביאה לו אותה.
ג'סטין הביט בה, הוא הביט בה במבט מוזר, אז הוא נשכב והביט בתקרה.
ידעתי שעוברות לו מחשבות בראש, המבט שלו, היה מבט מוזר.
כולנו עמדנו ושתקנו, ג'סטין ידע שאנחנו בוהים בו, אבל הוא לא טרח לברר מדוע.
פשוט המשיך להסתכל בתקרה.
"אני כזה מפגר…" מלמל.
"מה קרה, ג'סטין?" שאלתי.
"היה לי חלום… שלא התייחסתי אליו, פספסתי את המשמעות…" אמר ג'סטין.
והינה הסיטואציה שגרמה לי ל- "דה-ז'ה-וו".
ג'סטין בבית חולים והוא מספר לכולנו מה קרה.
בדיוק כמו כשהחבר לשעבר שלי הכה אותו…
"אני אפילו מתבייש לספר לכם…" אמר ג'סטין מסמיק.
הבטנו בו, זה היה הרגע בו הוא החל לספר את חלומו.
"היה אריה עם רעמה כחולה, בדיוק כמו החולצה, הוא היה מנהיג של להקת אריות רגילים לגמרי, אבל אריה אחר, עם רעמה שחורה כפחם בא, אני זוכר שהוא ניסה להלחם באריה עם הרעמה הכחולה.
האריה עם הרעמה השחורה ניצח, כאשר רעמתו הכחולה של המפסיד הפכה אדומה כדם." סיפר ג'סטין.
"אם ידעת מהחלום, למה לא ניסת להתחמק?" שאלתי אותו.
"כי הוא היה בתת מודע שלי… ועכשיו כשראיתי את החולצה נזכרתי…" אמר ג'סטין, "חוץ מזה, מאיפה לי לדעת שאריה עם רעמה כחולה מייצג אותי?".
בחולצה היה קרע גדול, רובה הייתה מכוסת בדם.
אחרי כמה דקות נייל ושאר חברי ONE DIRECTION באו אל ג'סטין, הם אפילו לא אמרו להארי "שלום".
רק לנו ולג'סטין, ריין היה מאושר כשראה אותם.
"תמשיכו להתנהג אליי ככה, כאילו אני רוח, בגלל ריב מטופש שעוד כמה ימים נצחק עליו." אמר הארי משלב את ידיו.
לואי פנה אליו: "תפסיק לעשות דרמות…" אמר.
"תעשה לי טובה, בלעדיי לא הייתם זוכים אפילו ל- 10 צפיות ביוטיוב!" כעס הארי.
נייל לא היה קשור, הוא היה עסוק בלחנוק את ג'סטין מחיבוקים ועידודים.
"על מה אתה מדבר? מי אתה חושב את עצמך?! היינו מצליחים יותר בלעדייך!" פלט זאין.
"אז אם ככה, אולי עדיף שתהיו בלעדיי!" אמר הארי ויצא מהמקום.
"הארי!" קרא לעברו ג'סטין.
הארי לא הקשיב, הוא פשוט עזב.
הבטתי בזאין, "למה?" אמרתי לו, לאחר מכן הסתובבתי ורצתי לכיוון הארי.
לא היה קשה למצוא את הארי, הוא פשוט ישב על אחד הספסלים וניגב את דמעותיו.
ישבתי לידו, "הארי…" אמרתי בשקט.
הארי המשיך, "נלה, מעכשיו 'כיוון אחד' היא: 'חצי כיוון', אני פרשתי." הוא אמר.
"אל תגזים, הארי, אל תצא מהלהקה…" אמרתי לו, הוא לא הקשיב.
נדמה היה ש-להארי לא היה אכפת יותר מהלהקה.
"אל תחשוב עליהם, תחשוב על כל המעריצים שלך." אמרתי להארי.
"הם מעריצים של ONE DIRECTION, לא של הארי סטיילס." אמר הארי.
תפחתי על גבו, "תמיד עושים את המשאלים מי הכי חתיך בלהקה שלכם, השמות הכי נפוצים הם 'הארי' ו- 'ליאם'." אמרתי לו.
"אולי כדאי שאפתח קריירה בעצמי, ונראה איך זה ילך." אמר הארי.
שללתי את דבריו, "אתה לא יכול לעשות את זה! הארי!" אמרתי לו.
"אם היית במקומי, מה היית עושה?" שאל הארי.
שתקתי.
"נו, ברור." הוא אמר.
הארי המסכן, כל כך ריחמתי עליו באותם הרגעים, הוא לבד נאלץ להתמודד עם 4 בנים.
אני לא מאמינה שהלהקה האהובה עליי, ONE DIRECTION, עומדת להתפרק עכשיו, מול העיניים שלי…
אולי יש משהו שאני יכולה לעשות? ואם כן, אז מה?
הארי הוא אחד החברים הכי טובים שלי, אני לא אכחיש, ופשוט כואב לי לראות אותו בוכה.
זה שובר אותי כמעט כמו שזה שובר אותי כשאני רואה את ג'סטין בוכה.