just a dream פרק 1 (סיפור משותף עם עדן ;)

"אתה חושב שזה רציני ?" שאלתי את גיא . הוא לא הביטה בי , עיניו הביטו ברצפה בקדרות .
"אני בטוח , היא מנסה לתפוס אותו כל היום אבל הוא לא עונה " הוא אמר והרים עלי את מבטו . עיניו השחורות נעוצות בעיניים שלי .
פתאום נשמע מכיוון דלת הכניסה טריקת דלת , ידעתי שאלה אסף ואריאל . שמעתי קולות לא ברורים מכיוון הסלון וידעתי שהם מנחמים את לורי . היא הייתה צריכה כל עזרה שאפשר .
"וואו אני ממש לא מרחם על הבוב הזה " אמר אסף שנכנס לחדר ואחריו אריאל .
"הוא יצא פשוט … עם הייתי במקומו הייתי מפחדת לחזור לכאן " אמרה אריאל והתיישבה לידי .
כולנו ידענו מה קרה , בוב השאיר את לורי לבד עם אן וברח , לקח לה את כל החסכונות ונטש אותה עם ילדה בת פחות מחודש .
"לורי כבר אמרה לאחד ההורים ?" שאל אסף .
"לא היא פוחדת היא יודעת שהם פשוט יתחרפנו " עניתי לו , היה כל כך מוזר לדבר ככה על לורי . היא הייתה תמיד כל כך חזקה ועכשיו … הבוב הזה שבר אותה .
"אולי נוכל לעזור במשהו " אריאל אומרת בתקווה .
"אבא המאמץ של בוב התקשר עליה אחר הצהריים , הוא אמר שהוא יעזור " אמר גיא . כולנו ידענו גם מי היה האבא המאמץ של בוב , הוא היה אחד הטייקונים הכי גדולים בארץ . הוא הזדעזע כששמע על מה שבנו המאומץ עשה .
"אני חושבת שכדי שנשכנע את לורי לספר להורים " אמרתי , בעיניי רוחי ראיתי את אימי מתחרפנת כולה ואת אבא של גיא לא מפסיק לצעוק , אבל … לא הייתה ברירה אחרת .
קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר , כולם יצאו בעיקבותי .
כשהגענו לסלון הקטן והפשוט של לורי ראינו אותה יושבת על הכורסה המרופטת שלה , עיניה היו אדומות ולא נראה שהיא מתכוונת להירגע בזמן הקרוב .
"לורי …" אמרתי ברוך . היא הרימה את מבטה ושלחה עלינו חיוך עצוב .
"אני אהיה בסדר בקרוב פשוט … פשוט תשגיחו על אן שלא יקרה לה שום דבר "היא אמרה בקול צרוד מבכי . הבטתי באחיינית המתוקה שלי , היא לא דמתה כלל לבוב . היו לה את אותם העיניים השחורות של אבא של גיא ואת השיער העבה של אמא שלי . היא ישנה בשלווה בעריסתה ולא ידעה כלל מה קורה .
"בסדר לורי עם זה מה שאת רוצה . אבל אולי בתפרי לאבא ולמולי " אמר גיא , הוא אהב אהבה עזה את לורי ואת אן . ברגע ששמע מה קרה עם בוב הוא רתך .
"אבל גיא אני … אני לא יכולה . הם ישתגעו כשיישמעו " היא אמרה את האמת .
"אבל עם הם ישמעו את זה ממשהו אחר זה יהיה גרוע יותר עדיף שתספרי להם את " הוא אמר בביטחון . לורי לא אמרה דבר , היא חשבה על זה כמה רגעים .
"בסדר תן לי את הטלפון כל השאר לכו לחדר אני לא רוצה שתראו את זה " היא אמרה ויכולתי להישבע ששמעתי "לשמוע זה מספיק " שהיא מלמלה .
אני אסף ואריאל נכנסנו לחדר ואחרי רגע גם גיא נכנס .
"הם יבואו בקרוב " הוא אמר .