“…listen , I’m alone at a crossroads” – פרק 1

" מי זה"? שאלתי, כשאני וחבריי ישבנו מסביב לשולחן בקפיטרייה.
ידיו החמימות המסתירות את ראייתי גילו לי בוודאות שזה הוא.
מקס וג'יימס ציחקקו. עכשיו באמת הייתי בטוחה שזה הוא.
"טיילור"? שאלתי, למרות שידעתי את התשובה.
"אלא מי?" אמר והצמיד את שפתיו אל שפתיי. גל של חום עבר בגופי.
אני וטיילור ביחד כבר כמעט ארבעה חודשים, ו למרות שהוא נישק אותי כבר הרבה פעמים מאז שאנחנו ביחד, עדיין כל נשיקה שלו מעבירה בי צמרמורת. טיילור התיישב לצידי.
"מה חדש"? שאלה מקס תוך שהיא נוגסת בתפוח.
" שום דבר מיוחד.." אמר טיילור כשהוא מעיף מבט לעבר ג'יימס, שמנסה לפתוח את קופסת האוכל שלו ללא הצלחה.
מקס הסתכלה גם היא על ג'יימס. "אני אעזור לך" אמרה וחטפה את הקופסא מידיו של ג'יימס. בקופסא התגלתה פיצה ביתית, שקרוב לוודאי שאמו של ג'יימס הכינה.
"הנה לך" אמרה מקס בגאווה והושיטה את הפיצה לג'יימס.
ג'יימס העיף לעברה מבט זועף. הוא שונא שהיא מצליחה לעשות משהו והוא לא.
"אז מתי המשחק היום"? שאל טיילור את מקס.
" בשבע..אתם באים, נכון"?
"בטח" השבתי. שמחתי בשביל מקס. היום זה ערב פתיחת העונה בה הן משחקות מול בית ספר "הווארד" הנמצא לא רחוק מכאן.
"אתם כל כך תפסידו.." מלמל ג'יימס ברשעות.
"למה אתה כ" כ בטוח?" התעניינה מקס.
"כי הקבוצה שלנו שיחקה מולם והם לא רעות בכלל…" אמר ג'יימס וחייך חיוך זדוני.
"אולי טובות מידי בשבילכם" אמרה מקס והחזירה לו חיוך.
"וואוווו..מה היא אמרה לך…" אמר טיילור תוך שהוא משעין את ידו על הכסא שלי ומלטף את שיערי הזהוב.
"לא אמרתי שהם טובות מידיי"! התעצבן ג'יימס.
" אבל התכוונת לזה"!
טיילור צחק.
"לא אני לא"!
" כן אתה כן"!
"לא אני.."
"טוב דיי לריב"! צווחתי.
אני שונאת שהם רבים. ו במיוחד שהם רבים על שטויות.
הם הסתכלו אחד על השנייה בזעם.
לפתע נשמע צלצול הפעמון.
" טוב אני חייבת לזוז יש לי אימון" אמרה מקס.
"גם לי יש אימון…ניפגש אחר כך" אמר ג'יימס, ושניהם הלכו.
"את באה לתיאטרון"? שאל טיילור.
" כן" אני אומרת ופוסעת לצידו.

* * *
"כולם לשבת במקומות, יש לי הודעה חשובה" אמר המורה לתיאטרון, מר ווטרס. כולם התיישבו.
מר ווטרס כיחכך בגרונו,"אתם בוודאי שמעתם על הפרוייקט החדש שעושים בעיר נכון"?
רוב התלמידים הנידו את ראשם לשלילה.
"מה לא שמעתם? טוב אם כך, עליי לשתף אתכם בזה."
אמר מר ווטרס והתיישב בכסאו.
"הערייה" הוא התחיל,"החליטה לבחור ארבעה בתי ספר לאומנויות בעיר,שמתוכם התלמידים של כיתת תיאטרון, יעלו מופע משותף עם שאר בתי הספר באולם הגדול במרכז העיר"
התחלששויות נשמעו בכיתה.
"אז,אני שמח לבשר לכם,שבית הספר שלנו, נבחר להיות אחד מארבע בתי הספר האלה"!
התרגשויות נשמעו מסביב.גם אני התרגשתי.איזה כיף,יש לנו הזדמנות להופיע גם מחוץ לבית ספר ועוד עם שאר בתי ספר.
" את קולטת"? התרגש טיילור.
"כן אה?! מגניב שנוכל להופיע עם בתי ספר אחרים" אמרתי בהתלהבות.
"את רוצה להיבחן לתפקיד"?
" ברור"! השבתי בהתרגשות.
"שקט"! צווח מר ווטרס והכה את ידו בשולחן.כולם השתתקו.
" יש שאלות"? שאל והסתכל סביב.
קייט מדיסון, שלומדת איתי ספרות, הרימה את ידה.
"כן,קייט"?
" איזה מחזה מעלים"?
"שאלה מצוינת קייט" אמר מר ווטרס. "אנו מעלים את המחזה המפורסם שכתב לא אחר מאשר וויליאם שייקספיר הדגול הנקרא:'רומאו ויולייה' "
כולם מסביב התחילו לדבר שוב.
"מה דעתך" , חשב טיילור,"שאת תבחני לתפקיד של יולייה ואני לתפקיד של רומיאו"?
"נשמע לי רעיון לא רע בכלל.." הסכמתי.
הוא חייך אליי,חייכתי אליו בחזרה.
" שקט! שקט אמרתי"! צווח מר ווטרס בשנית והכה הפעם עוד יותר חזק את ידו בשולחן.
"הנה טופס שבו מפורט על הפרוייקט ועל האודישנים לתפקידים" אמר מר ווטרס וחילק טופס לכל תלמיד. "שימו לב שעליכם להגיע בזמן ולא, לא תוכלו לעשות את האודישן".
עיינתי בטופס בעיון רב. אני חייבת לעשות את האודישן לתפקיד של יולייה. אני חייבת להיות זאת שתשחק לצד טיילור במחזה.