love in the city עונה שנייה-פרק 48 ♥

ירדתי למטה וראיתי כבר שרוב התיכון הגיע לפה וגם די הרבה ילדים שהיו בשכבה של רן.
הפעם החלטתי לשבת עם. חברות שלי, פעם אחת בלי ערסים חחח..
אז ישבנו אני אגם, דני, שיר ועוד כמה חברות שלי.
"מישהי רוצה לבוא לבריכה?" שאלתי ובסוף שיר באה איתי.
נכנסנו למים והיא אמרה:"אור פליז תעזרי לי למצוא מישהו נורמאלי פה, באלי חבר אבל אני לא מוצאת אף אחד"
"חח אוקיי, אבל אני מכירה רק את חברים של האחים שלי וכולם סטוציונרים"
"רון לא היה סטטציונר פעם?" היא שאלה.
"כן אבל הוא השתנה… אז את רוצה לבוא אליהם?"
"סבבה, אבל אל תשאירי אותי לבד ותלכי לרון"
"אוקיי.. תרגעי" אמרתי לה כי ראיתי שהיא לחוצה. הלכנו לכיוון לירן והחברים שלו והתיישבנו איתם. לקחתי בירה והתחלתי לשתות אותה עד שמישהו לקח לי אותה.
"היי תחזיר את זה!" צעקתי על מי שזה לא היה, ואחרי שתי שניות קלטתי שזה רן!
"רנוש! כבר התגעגעתי אליך!"
"לא הייתי בבית משלשום בערב וכבר את מתגעגעת?"
"חח כן! ותביא לי את הבירה!" אמרתי ולקחתי אותה חזרה.
"בסדר, אבל את לא שותה יותר!"
"אוקיי… גם נאור פה?!" שאלתי.
"כן" הוא אמר וישר רצתי לראות איפה הוא, הוא הפך להיות כמו אח גדול בשבילי!
"נאורי!" צעקתי כשראיתי אותו ליד הבר וישר חיבקתי אותו.
"חחח אור ימשוגעת!" הוא אמר וחיבק אותי חזרה.
"נאור מי זאת?!" מישהי שישבה לידו שאלה.
"זאת אור, היא כמו אחותי, אבל היא אחות של רן" הוא הסביר לה.
"היי" אמרתי לה ונראה לי שקצת הסמקתי.
"אוי סליחה, אני פשוט יודעת על העבר שלך עם בחורות נאורי" היא אמרה.
"טוב, תמשיכו להנות, ונאורי תבוא לבקר!" אמרתי והלכתי משם חזרה לחברים של לירן ואז נזכרתי… השארתי שם את שיר לבד!
**נק' מבט של שיר**
אני לא מאמינה על אור שהיא השאירה אותי שם לבד עוד אחרי שביקשתי ממנה שלא! טוב נו אבל אני אוותר לה כי היא לא ראתה את נאור די מזמן.
"אז מה יפה כמוך עושה פה?" איזה אחד שאל אותי. טוב נו, אפשר לנסות לצאת איתו ולראות מה יקרה.
"נהנת מהחיים" אמרתי. נו באמת איזה סתומה יצאתי.
"חח אז באלך ללכת לבר?" הוא שאל.
"אני אפילו לא יודעת איך קוראים לך" אמרתי.
"אני אריאל, ואת?"
"שיר"
"יופי, עכשיו את רוצה לבוא לבר?"
"אחרייך" אמרתי והלכנו לשבת שם.
**נק' מבט אור**
ראיתי מלא ילדים שהיו עם רן בשכבה שלא פגשתי ממזמן, זה כל כך מוזר שהם לא בבצפר יותר!
חזרתי לחברים של לירן וראיתי ששיר לא נמצאת, מוזר…
"אור!" לירן קרא לי.
"מה?" שאלתי כשהתקרבתי אליו.
"חיימשלי בבקשה תביאי עוד בירה לאח שלך"
"מה אני משרתת שלך?! לך תיקח לבד" אמרתי.
"נו מה אכפת לך" הוא אמר והלכתי לשבת ליד רון.
"מה קרה שבאת לפה והתעלמת ממני?" הוא שאל ונישקתי אותו נשיקה קטנה בפה.
"ענייני בנות" אמרתי לו והוא גיחך.
"אני מקווה שלא החלטת להחליף אותי" הוא אמר וצחקתי.
"בחיים לא!" אמרתי והוא נישק אותי, עברו חמש דקות שרק התנשקנו ואז הרגשתי משהו נשפך עליי.
"אני אמרתי לך לא לעשות את זה מול הפרצוף שלי" לירן אמר וראיתי שהוא מחזיק חצי בקבוק בירה ביד.
"יואו לירן אתה מת!" אמרתי לו.
"אוי אני מפחד" הוא אמר לי בציניות.
"חכה חכה!" הנקמה שלי בו עוד תגיע.
"טוב ביוש אני חוזרת לחברות שלי" אמרתי לרון והלכתי.
"תראו מי נזכרה שיש לה חברות!" אגם אמרה איך שהגעתי למקום שבו ישבנו.
"חח, איפה דני?"
"הלכה לאליאור" דנה הסבירה לי.
"אהה אוקיי ושיר הלכה עם מישהו…" אמרתי להן, הערב עבר מהר וכולם הלכו חוץ מאחים שלי, נתי, גיא ורון.
"רונוש אתה רוצה לישון אצלי או אצלך?"
"בואי אליי" הוא אמר ושמתי לב שלכל האחים שלי יש את אותו מבט עצבני. חח לפחות רואים שאנחנו משפחה.
"טוב, אני עולה לקחת דברים" ארגנתי לי תיק עם הדברים של הבית ספר ותיק עם כל מה שאני צריכה למחר.
ירדתי למטה ונסענו לדירה של רון.
"מה השעה?" שאלתי אותו אחרי ששנינו התקלחנו ועכשיו צפינו בטלויזיה.
"שלוש"
"אז בוא נלך לישון" אמרתי לו.
"אבל עדיין לא יצא לנו להיות לבד" הוא אמר, נישק אותי ונשכב מעליי.
"נו רוניש אין לי כוח" אמרתי והוא המשיך בשלו.
"אז תנסי שיהיה לך עוד קצת כוח" הוא אמר .
"חח יחרמן בוא נלך לישון כבר" אמרתי לו והוא הפסיק אבל עדיין היה עליי, רק שהפעם הוא מחץ אותי!
"יואו איזה שמן!" אמרתי וניסיתי לדחוף אותו ללא הצלחה.
"אוקיי רון עכשיו רציני אני מתחילה לא לנשום" אמרתי לו, הוא צחק וקם.
"טוב בואי נצפה בסרט בחדר שלי" הוא אמר, והלכנו שנינו לחדר שלו.
"אתה יודע שעוד שביום ראשון ההורים שלי לוקחים אותנו לאילת?" אמרתי לו כששכבתי עליו.
"באמת? היה ממש כיף בפעם האחרונה"
"מעניין למה" אמרתי לו ונישקתי אותו.
"אהה אור… ראיתי אותך ואת אריאל מדברים כמה פעמים, מה הוא רוצה ממך?" הוא שאל.
שיט! אם הוא יגלה שהוא כל הזמן מנסה להתחיל איתי אז הוא בטוח יגיע לבית חולים או משהו!
"סתם, משהו מהבצפר"
"אוקיי… אם הוא מציק לך או משהו אז תגידי לי כי אין לי בעיה לגרום לזה להפסיק" הוא אמר וצחקתי קצת.
"זה בסדר… הוא לא מפריע" אמרתי לו ונרדמנו ככה.
-בוקר-
קמתי והלכתי לצחצח שיניים, וכשחזרתי רון כמובן עדיין ישן.
"רוני קום" אמרתי לו והוא לא הגיב.
"אני אצטרך לקרוא לך חמוד…." אמרתי ובשנייה קיבלתי כרית לפרצוף.
"היי!" אמרתי וזרקתי עליו בחזרה.
"את התחלת" הוא אמר והסתובב לצד השני.
"טוב, אז אני פשוט אצטרך ללכת לבצפר עם אריאל ולא איתך, ביוש" אמרתי ועשיתי את עצמי הולכת.
"מה?!" הוא ישר קם מהמיטה.
"חחח סוף סוף קמת, ידעתי שזה יעיר אותך" אמרתי לו.
"מעצבנת" הוא אמר והלך להתארגן גם.
התלבשתי, סידרתי את השיער, שמתי ממש קצת אייליינר וירדתי להכין לשנינו קפה.
רון ירד למטבח וחיבק אותי מאחורה בזמן שמזגתי את המים החמים.
"עכשיו אפשר להגיד בוקר טוב נורמאלי לחבר שלי?" שאלתי והסתובבתי אליו.
"עכשיו אפשר" הוא אמר ונתתי לו נשיקה קטנה.
"לזה את קוראת בוקר טוב?!"
"אנחנו נאחר אם הבוקר הזה יהיה כמו שאתה רוצה!" אמרתי והוא גיחך.
"מה שנכון נכון" הוא הסכים איתי. שתינו את הקפה וירדנו לחנייה של הבניין. נסענו לבצפר וכל אחד התפצל לכיתה שלו.
השיעור הראשון שלי התחיל ואחרי עשר דקות אריאל נכנס לכיתה.
"גילה, מירי שלחה אותי לפה"
"אז שב מאחורה ליד… " פליז לא אני! "אור" שיט.
הוא התקדם אליי בחיוך די מרוצה. "ממה אתה כל כך מרוצה?" שאלתי בחצי עצבים.
"כלום, החיים שמחים אז מחייכים"
"רק שתדע שאני לא הולכת לצאת איתך" אמרתי לו את זה חד וחלק, שיבין!
"זה בסדר, מצאתי מישהי אחרת"
"מי?"
"איך קוראים לה… שיר" הוא אמר אחרי שהוא חשב קצת.
"מה?! אתה עם שיר?!" שאלתי בהפתעה.
"מה קרה? מקנאת?" הוא שאל בחיוך.
"ממש לא" אמרתי לו.
"אבל רק שתדעי שאני עדיין תמיד פנוי בשבילך" הוא אמר וקרץ לי.
וואי הילד הזה לא יוותר לעולם!