Lying in the snow – פרק 18♥

"שגב"שמעתי את קולו שנייה לפני שניתקתי
"כן?"שאלתי
"אני שמח שאת באה"אמר מנתק,בעודי נשכבת על המיטה ומניחה את ידי על המצח.
דניאל?איפה אני אמצא בחור בשם דניאל?

התקדמתי אליו,ליבי עומד לצאת מהמקום.
הוא חייך חיוך רחב והתקדם אליי,חשבתי על מה לומר,על איך להגיב,אך לא מצאתי מילה מתאימה.
"היי"אמר כשנעמדנו אחד מול השני
"היי"השבתי עם חיוך קטן
"אני יכול לחבק אותך?"שאל
"אתה שואל?"שאלתי לא מבינה
"לא אני שואל בגלל דניאל,אולי הוא לא נותן לך להיפגש עם חברים או לא יודע"הוסיף במהרה
"הוא לא אחד כזה"אמרתי והוא הנהן,מתקרב אליי יותר ומחבק אותי בחוזקה.
נשמתי עמוק והנחתי את ידיי סביב צווארו,מדוע בכל פעם שאנחנו מתקרבים הגורל מרחיק אותנו אחד מהשני?
למה הגורל הפריד בינינו בצורה הקשה ביותר?למה אחרי 3 שנים של חברות מופלאה הכל נגמר?
"את כלכך שונה"אמר מתנתק מהחיבוק ומסתכל עליי
"מזדקנים עם השנים"אמרתי מצחקקת
"את נראית טוב"אמר ואני חייכתי
"תודה,גם אתה נראה ממש טוב יחסית למישהו בגילך"אמרתי והוא צחק
"אני בסך הכל שנה מעלייך"אמר
"עוד מעט יש לי יום הולדת"אמרתי מזכירה לו
"אני יודע,כבר קניתי 26 בלונים אל תדאגי"אמר ואני צחקתי
"היית מאמין שעברו 5 שנים מאז שהכרנו?"שאלתי
"לא,האמת שלא"אמר מחייך
"בואי נלך לבית קפה,נאכל משהו"אמר ואני הנהנתי

"שגב לפני הכל,אני באמת מצטער על השנה הזאתי,אבל תביני אותי.את לא רצית לראות אותי יותר,לא יכולתי פתאום להתקשר ולהתנהג כאילו הכל בסדר"אמר ואני נאנחתי
"זה כבר עבר,ואני לא מאשימה אותך אבל היה נחמד לקבל ממך שיחת פלאפון אחת לפחות לפני ההזמנה"אמרתי
"את צודקת,פשוט לא ידעתי מה לעשות"אמר ואני הנהנתי
"אז..אתה מתחתן"אמרתי לאחר כמה שניות
"כן"אמר מחייך
"אתה מאושר?"שאלתי
"כן,מוניקה ממש בחורה טובה"אמר ואני הנהנתי,לוגמת מהקפה שהזמנתי.
"מה איתך?כמה זמן את עם דניאל?"שאל ואני נחנקתי מעט מהקפה.
"את בסדר?"שאל
"כן"אמרתי משתעלת
"אנחנו חצי שנה ביחד"אמרתי
"אה כן?"שאל
"יפה,אני מקווה שתמשיכו ככה"אמר ואני חייכתי
"חשבת כבר על איזה חליפה תרצה?"שאלתי
"קלאסית,שחור לבן"אמר ואני הנהנתי
"אז תספר לי עוד על מוניקה"אמרתי
"היא מדהימה,היא מקשיבה לי,היא תומכת בי,בזכותה התחלתי לעבוד באינטל"אמר
"וואוו,באמת?"שאלתי
"ומה אתה עושה שם?"הוספתי
"אני עובד בחדר הנקי"אמר ואני הנהנתי
"אז אתה חי טוב אני מבינה"אמרתי והוא ציחקק
"למה מה?עדיין לא מצאת את היעוד שלך?"שאל
"הו,הלוואי"אמרתי צוחקת
"אני עדיין ממלצרת,קשה לי למצוא עבודה במיוחד שלא סיימתי את הלימודים,אין לי 12 שנות לימוד וזה מסובך"אמרתי והוא הנהן
"חשבתי אפילו ללכת לעשות השלמות,אבל אין לי כסף כרגע להשלים את כל הבגרויות.חוץ מזה לאחר ההשלמה צריך ללכת לאוניברסיטה ולזה בכלל אין לי כסף..וגם אם נניח שאני אעשה את זה,זה ייקח לי פחות 5-6 שנים.אני אהיה בת 31-32.עד שאמצע עבודה זה גם לוקח זמן.ואז מה אעשה?זה מאוחר מידי.אני מעדיפה לבזבז את השנים האלה על חתונה,ילדים,לך תדע"הוספתי
"וואוו,שגב חושבת על חתונה וילדים?את בהחלט השתנית"אמר ואני ציחקקתי
"אני כבר לא צעירה בראד,אני לא יכולה לחכות לנצח.בקרוב אהיה בת 30 ואיפה אני אמצא מישהו שרוצה רווקה אומללה בת 30?"שאלתי והוא צחק
"תאמיני לי,יש כלכך הרבה אנשים שם בחוץ"אמר
"חוץ מזה איך אפשר לא לרצות אותך?את אפילו לא נראית כמו מישהי בת 26.את נראית כאילו את בת 20"הוסיף
"תודה רבה"אמרתי מחייכת.הסתכלנו אחד על השני מחייכים,מדהים כמה שהרגשות שלי כלפיו לא ישתנו.
"נלך לקנות חליפה?"שאלתי לאחר כמה שניות
"כן,נלך"אמר קורא למלצרית על מנת שתיתן לנו את החשבון.

"איך?"שאל יוצא מתא ההלבשה
התבוננתי בו מחייכת,הוא היה נראה כלכך אלגנטי וסקסי.
"זה מדהים"עניתי והוא חייך,נעמד מול המראה ומסדר מעט על העניבה
"אלה החליפות החדשות שלנו,תרצו לראות עוד?"שאל המוכר
"אפשר גם לשנות את צבע החולצה,לבן זה כבר משעמם לא?"הוסיף
"מה את אומרת?"שאל בראד
"אני חושבת שכדאי לך לנסות"אמרתי והוא הנהן
"תמיד האישה מחליטה בסוף,אה?"שאל המוכר מצחקק
"יש לנו גם שמלות כלה,תרצי למדוד?"הוסיף
"הו לא,אני לא מתחתנת"אמרתי
"נו מה אכפת לך,יהיה מצחיק"אמר בראד ואני נאנחתי
"לכי,אני בנתיים אמדוד עוד חליפות"אמר ואני הנהנתי
"בואי איתי"אמרה אחת העוזרות,לוקחת אותי לאיזור השמלות.

"וואוו"בראד אמר כשאני יוצאת מתא ההלבשה
"את פשוט..יפהיפייה"אמר בעודי מסמיקה מעט.
"עזבי את מוניקה אני מתחתן איתך"הוסיף
"היית עוזב אותה?"פלטתי
"מה?"שאל
"זאת אומרת,היית באמת עוזב אותה ומתחתן איתי?"שאלתי מצחקקת
"ברור,תראי איך את נראית"אמר אוחז בידי ומושך אותי אל המראה
"את מדהימה"אמר כשאנחנו נעמדים מול המראה
הסתכלתי עליו כשהוא עומד מאחוריי,מחייכת אליו.
"תיתן לי?"שאלתי
"להחליף את השמלה?"המשכתי את עצמי
"כן,ברור"אמר מחייך
נכנסתי לתא ההלבשה,נושמת עמוק ומורידה את השמלה,מסתכלת עלייה ונאנחת,יודעת שהיא לעולם לא תהיה שלי.

~בכל פעם שיש רווח בין השורות זה מעבר זמן:)
תגיבו מה דעתכם!
שיהיה לנו שבוע נפלא ושנת לימודים טובה ומוצלחת לכולם~