My Joy | 13

אני שומעת דפיקות בדלת של החדר שלי, ואני לא מוצאתת ברירה אחרת מלפתוח אותה. אני נזכרת שאני לובשת גופיית ספגטי צמודה, ומרגישה דחף לא מוסבר ללבוש מעל משהו רופף ולא צמוד. אז אני חוטפת כמעט בשנייה סווצ'רט עמוק מהארון הענק והמבולגן שלי, לובשת אותו במהירות, סוגרת קצת את הריצ'רץ' ופותחת את הדלת. כשאני רואה מי עומדת בדלת, אני פשוט פורצת בבכי.
זה כמעט בלתי אפשרי לעמוד מול החברה הכי טובה, להסתיר ממנה את הסוד הכי גדול שיש לך, ולא לבכות. זה כמעט בלתי אפשרי, ואני לא עומדת בזה והסכר שאמור להחזיק את הנוזלים, נשבר ומציף את הפנים שלי בדמעות. עכשיו אני אדומה, בטח מנוזלת, אבל יותר מכל מרגישה חרא.
היא מובילה אותי בעדינות למיטה ומושיבה אותי עליה. היא מלטפת לי את הגב ושואלת וחוזרת כל כך הרבה פעמים, מה קרה. אני לא יכולה לענות, ואני מושכת באף, מנקה את הדמעות, ונשענת אחורה. אני נשכבת על הגב ופשוט בוהה בתקרה. אני בשוק מעצמי, בחיים לא חשבתי שאגיב ככה, לכל דבר.
לילי, או כמו שאנחנו קוראים לה, ליל, לא אוהבת שמסתירים ממנה דברים, אבל כשמסתירים היא מבינה. היא מחייכת ונשכבת לידי, מרימה את היד, פורסת את האצבעות ומסתכלת דרכן על האור של המנורה.
אני צוחקת, כשאני נזכרת בלילה ההוא, שהיא פשוט חיקתה בלש מהטלוויזיה בבילוש אחריי חתיכים. אני מחייכת, ומזכירה לעצמי לשמור את הצחוק בפנים. כי להזכיר את המסיבה תהיה טעות.
"אז את רוצה לבוא איתנו לקיר טיפוס יותר מאוחר? אני וג'וש הולכים…" היא אומרת, ומציעה לי. אני מחייכת חיוך לא אמיתי, מזוייף. אני נזכרת בלילה ההוא, ואני יודעת שבוודאות התנהגתי עם ג'וש כמו זונה. אני יודעת שהם לא ביחד, ואני יודעת שהם גם לא יהיו כי ליל בונה על איזה חתיך גבוה, שהוא הברמן שהיה במועדון ההוא, אבל אני מנסה להוציא את זה מהראש. עדיף שלא אבוא איתה. עדיף שלא אראה את ג'וש.
"אני לא ממש מרגישה טוב…." שקר לבן. אני לא לא מרגישה טוב, אני בהיריון. וזה טבעי. פאק.
היא מהנהנת בתור כן, כאילו שהיא מבינה, מנשקת את המצח שלי, ומחבקת אותי חיבוק שיושב לי על הלב. אני עוצרת את עצמי מלבכות, כי זה לא יעזור לי בכלום גם ככה. היא מלטפת את השיער שלי קצת, רק בשביל להראות לי שהיא שם, ויוצאת מהחדר. היא בטח הולכת לג'וש עכשיו. אני מרגישה נחירה של עצבנות יוצאת, ואני צוחקת רק מהכינוי שנתתי לזה.
אני מחליטה ששום דבר לא יעצור אותי, אני מתלבשת, ויוצאת לריצה. לא עוברת רבע שעה ואני מקיאה בשיחים. שיט.