My perfect ending

בפרקים הקודמים:
הגעתי לבית הספר וראיתי את..

פרק 4 תהנו♥-

ראיתי את לירן.. האקס שלי
רציתי למות
להיקבר באדמה
ברגע זה! עכשיוו!
עברתי לידו ולא הוצאתי מילה אפילו את המוזיקה באוזניות שלי השתקתי..
"היי מדיסון" הוא צחק וחברים שלו גם
"ביי מפגר" עניתי
"הופהה מישהי למדה לפחות פה הא?!"
"לירן די לחוש ליד חברים שלך"
"את לא תגידי לי מה לעשות ואיך לעשות שמעת?" הוא לעג לי והתקרב אלי
עמדנו אחד מול השני
כל כך קרובים עד שיכולתי לשמוע את הלב שלו
"לירן תאמת להגיד לך.."
"תמיד" הוא ענה
"אני ממש שמחה שזרקת אותי"
"חחחח היית מתה לעוד אחד כמוני" הוא וחברים שלו צחקו
"נכון, הייתי מתה עם היה לי עוד אחד כמוך!" התקרבתי אליו עוד יותר היינו במרחק של שניה מנשיקה
"מצחיקה זאתי"
"חבל שאני לא יכולה להגיד את אותו הדבר עליך" עניתי והסתובבתי
אחרי השעתיים הראשונות הלכתי לדשא ושכבתי שם.. שמעתי באוזניות את השיר Human
התחלתי לזמזם לי אותם

But I'm only human"
And I bleed when I fall down
I'm only human
And I crash and I break down
Your words in my head, knives in my heart
You build me up and then I fall apart
'Cause I'm only human, yeah"

"ממש זמרת הא?"
הוא עמד בזווית של השמש לא ראיתי מי עומד מולי.. מה שכן ראיתי זה את העיניים הכחולות שלו. מדהימות!
"אממ מי זה?"
"מה כבר לא מזהה אותי?!" הוא שיחק את עצמו נעלב
"טוב אם אתה לא רוצה להגיד לא צריך"
"חח עצבן זה מייק"
"אה.." עניתי בקול מבואס
"מה מבואסת?? אני יכול ללכת"
"לא תישאר הרי אני לא רוצה להתנגש בך שוב בדרך לכיתה"
"ואי מדי שוב פעם זה?!"
"אל תקרא לי מדי"
"מדי.. מדיסון מה את נהיית לי ריגשי עכשיו?!"
"דפוק" מלמלתי

דרך לכיתה המורה תפסה אותי והתחילה לדבר איתי על זה שאני לא מתפקדת בשיעורים ושאני לא מקשיבה ובלה בלה בלה בלה
אני שמעתי לי שירים בכיף
היא אמרה
"מדיסון אני מצפה ממך ליותר"
אני שמעתי
I can turn it on"
Be a good machine"

ופשוט נמאס לי מכל השטויות שלה
היא המשיכה לדבר ובלה בלה בלה ואני פשוט המשכתי ללכת
בדרך ראיתי את ליאו
"ליאוווווווווו" עשיתי בתנועת שפתים בלבד.
הוא צחק עלי
"אלנה אני יכול את מדיסון לכמה דקות??"
"אבל אני בדיוק מס.."
"חח יופי תודה" ענה לה ליאו

~הסתיים בית הספר. אני בדרך הביתה~
הרגשתי שמישהו תופס לי בחולצה זה היה מייק
המשכתי ללכת.
"למה את כאן לבד?"
"למה אתה תמיד בא אחרי?!"
"אוקי ניצחת אחת אפס לך"
חייכתי חיוך מנצח
"לא עכשיו רציני, למה אתה תמיד בא אחרי??"
"לא בא אחריך, אפשר לחשוב ממש עשית אותי בלש פרטי"
הרמתי גבות
"אז אתה בלש הבנתי" הצמדתי אותו לקיר "בשביל מי אתה עובד?!?!" אמרתי תוך כדי צחקוק
"בשבילך" הוא אמר ובא לנשק אותי
"אממ.." התרחקתי ממנו קצת
מבוכה. לחץ. פחד.
"מצטער על זה.." הוא היה נבוך
"חח זה בסדר באמת.. טוב"
"אז..?"
"אז.. ביי" עניתי לו

~נקודת מבט של מייק~

אני: אז..?
"אז..ביי"
נכנסתי הביתה שכבתי על המיטה וחשבתי
"אני פשוט מטומטם! ילד מפגרררר!! עכשיו אני מבין למה כולם אומרים את זה!! היא בטח עכשיו תתרחק ממני כל עוד היא יכולה כסעמק!"
לקחתי את הסקייטבורד ויצאתי לגלוש

לכל מי שרוצה לדעת זה השיר שמדיסון שמעה