זה הסיפור הראשון שלי אז תרחמו עלי ..

Somewhere Only We Know – פרק 1

22/01/2013 800 צפיות 2 תגובות
זה הסיפור הראשון שלי אז תרחמו עלי ..

היי , אני אמנדה ..
אני בת 16 ואני גרה בוירג'יניה שבארה"ב
אין לי חבר , והחברות הכי טובות שלי תמיד מנסות לשדך לי מישהו ..
בעיר שלנו תמיד גשום .. מאוד קר בוירג'יניה ..
יש לי אח אחד גדול שקוראים לו קייל . הוא בן 17 וחצי
ההורים שלי נפטרו בתאונה ונשארנו רק אני וקייל , הייום היום הראשון ללימודים .. לפני שבוע נפרדתי מהחבר שלי אליוט ..
אני מקווה שהשנה תהיה השנה הכי טובה שתהיה לי ..
~~~~~~~~~~~~
" בוקר !! " צעקתי כשירדתי במדרגות לכיוון המטבח .
קייל היה ער והיה עסוק בהכנת ארוחת בוקר .
" בוקר טוב סיס " הוא ענה לי ונתן לי חיבוק ..
" אח .. " נאנחתי ..
" מה עכשיו ? " הוא שאל בעודו מצחקק .
" ממ שום דבר מיוחד , אני קצת מפחדת , אתה יודע אני הולכת לראות את אליוט היום .. ובוא נגיד שאין לי מצב רוח אליו " עניתי .
" אל תדאגי אחות , הכל יהיה בסדר .. " הוא ענה לי .
" טוב אני צריכה ללכת לבית ספר , אתה בא ? " שאלתי .
" כן אני יבוא עוד מעט " הוא אמר לי .
לקחתי את האייפון ויצאתי מהבית .
הגעתי לבית ספר ונכנסתי דרך השער , עשרות זוגות של עיניים צפו בי ..
ראיתי שאליוט מתקרב אליי
" כלבה "
הוא סינן לעברי והתרחק ממני ..
" קראו לי בשמות יותר גרועים " אמרתי .
" הו .. באמת ? כמו מה ? " הוא שאל והתקרב אליי
הילדים בבית הספר הסתכלו עלינו .. לא הזיזו את מבטם ממינו .
" החברה שלך " עניתי בגאווה והלכתי משם .
הוא היה מבויש , כמה ילדים גיחחו והאחרים התלחשו ביניהם .
הלכתי במסדרון הארוך כשהחבר הכי טוב שלי ליאם התקרב אליי .
" לא יפה מה שעשית לאליוט " הוא אמר לי ..
" הוו תעשה לי טובה " אמרתי לו בעצבנות והתחלתי ללכת במהירות כדי להתרחק ממנו , לא היה לי כוח אליו ..
"נו בחייך אם " הוא ענה לי וחייך .. הוא יודע שאני נשברת כשהוא אומר את השם חיבה שלי ומחייך .
" אווחח .. " סיננתי לעברו וצחקתי .
צלצול נשמע ברחבי בית הספר ..
מיהרתי לכיתה השיעור הראשון עומד להתחיל ..
נכנסתי וישבתי ליד ארין החברה הכי טובה שלי .
" היי .. שמעתי מה קרה עם אליוט " היא לחשה לי כשהמורה דיבר על פונקציות או משהו כזה ..
" עזבי אותך , הוא סתם זבל .. אין לי כוח אפילו לדבר עליו . " לחשתי לה וניסיתי להקשיב למורה .
" גברת אמנדה וגברת ארין אולי תרצו לשתף אותנו במה שדיברתם ? " הוא אמר והכיתה צחקקה
" לא תודה אדון רוס , אני יוותר " אמרתי ויצאתי בעצבנות מהכיתה ..
ליאם הלך במסדרון וכשראה אותי נעמד .
" איזה מורה עצבן אותך עכשיו ? " הוא שאל אותי בעוקצנות .
" ליאם בחייך אל תעצבן אותי " אמרתי לו ..
" מה קרה ? המתנה החודשית ? " הוא אמר לי וגיחך
" לא , ליאם לא " אמרתי לו וצחקתי .
התקרבתי אליו והתחלנו לדבר , על אליוט על החברה הקודמת שלו אמה , על כמה שהיא הייתה רעה אליו והשיחה התגלגלה למקומות יותר אינטימיים .
" עשיתם את זה כבר ? אתה ואמה ? " אמרתי אליו בבושה , לא רציתי שהוא יעשה את זה .. אהבתי את ליאם כמו אח .. הוא יקר לי ולא רציתי שזה יקרה לו .
" מה איתך ? את ואליוט ? " הוא אמר לי בניסיון להעביר את השאלה
" אני שאלתי קודם " עניתי .
" לא " הוא ענה לי בתקפיות .
" ואת ? " הוא שאל .. מחכה לתשובה .
אחרי כמה שניות של שקט עניתי לו , " לא " אמרתי ..
זה היה אחד הרגעים הכי מביכים שהיו לי בחיים ..
" יופי " הוא אמר והסתכל לי בעניים .
היינו קרובים ,קרובים מאוד ..
היינו במרחק של כמה ס"מ בודדים
פתאום נשמע הצלצול והתרחקנו זה מזה בבהלה .
ארין יצאה אליי
אמרתי שלום לליאם ויצאנו לחצר ..

תגובות ואני ימשיך (:


תגובות (2)

רעיון נחמד , תתמשיכיי ממש אהבתיי

22/01/2013 14:14

Nice. תמשיכי

22/01/2013 14:34
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך