Sweet Dreams | 1 | even if it kills me

"אניקה" הקול הכופה שלו מעיר אותי מהחלום בהקיץ.
אני מסתכלת למטה, ממרומי העץ שטרחתי לטפס עליו.
האדמה יבשה וחמה, והרגליים, יחפות.
"מה אתה רוצה?" אני זורקת בצעקה שמהדהדת ברחבי האזור הכפרי. הוא משתיק את הסוס הכהה בהצלפת שוט אחת.
"את צריכה לתרום לחיים שלך-" אני קוטעת את ההרצאה.
"תשתוק, לאנס" אני מסננת. לאנס צבוע. בלתי נסבל.
הוא נוחר בבוז ומניח את השוט בכיס האחורי.
כפרי אידיוט.
"לידיעתך, גם את כפרייה" הוא עונה לי.
אני כבר מזמן לא כפרייה.
חבל שאתה לא מבחין בשינויים, לאנס.
"את מרדנית חסרת תקנה" הוא מסנן ומצליף בעץ שנייה לפניי שנעלם על גב הסוס המושפל והכאוב.
"פחח חסרת תקנה… אם רק היית מכיר אותי" אני מסננת לעצמי.
לאנס כבר מזמן לא שומע.
אני זורקת בלוט למטה וצופה בו נצלה במגע עם הבוץ המתקשה .
הגשם לא נוהג לבקר לעתים קרובות.
כמעט ובכלל.
מסמן…
משהו מתרחש פה, בין הכתלים.
ואני אגלה מה זה, גם אם יומי האחרון יקבע בהחלטה הזו.