taper jean girl – פרק 5

הרגשתי מאוימת , על ידי הפקידה , על ידי הידע שלי ועתידי במתחם .
"תלמידים אלה יוענשו בחומרה , לא רק על ידי הנהלת בית הספר אלא גם על ידי החוק " הפקידה סיימה את דבריה , לגמה מכוס הקפה השלה וירדה מהבמה באיטיות .
"לא לא לא לא , מה אני יעשה ??" נכנסתי לחרדות
"את לא חייבת לספר שהיית עדה לפשע , תני להם לחקור מי הפורצים " ג'והנה ענתה לי
"העלבתי אתמול את מגישת האוכל ובאותו לילה הייתי עדה לפשע שעכשיו אני לא הולכת לספר עליו ועכשיו יש ביקורת חדרים וכל החפצים שלי בחדר שלכן והכל מבולגן !!" התחלתי לצעוק ולהתייאש מעצמי .
"את כל שנה יוצאת מזה כמו גדולה , גם השנה תצילי אותנו " אייס אמר כאילו זה כל כך פשוט לתחמן פקידת ביקור סדיר .
"לך קל לדבר , אני זאת שצריכה לחפות על החדר שלנו ועל כך שנשאר ביחד , זה שכל שנה זה מצליח , זה רק בגלל שאני יושבת ימים ולילות שלמים לפני כדי ליצור את ההצגה המושלמת " אמרתי
"תפסיקי להיות כל כך לחוצה , מקסימום יפרידו ביניכם , ואחד מכם יעבור חדר " אסיה אמרה כאילו זה עניין של מה בדבר .
"אסיה , מטומטמת חסרת אייקיו , אנחנו שלושה עכשיו בחדר עם שיי ואייס . אסור שלושה אנשים בחדר , שיי חדש ומן הסתם יישאר עם אייס בחדר ואז אותי יעבירו חדר !"
התעצבנתי מאד על האינטיליגנציה של אסיה וחוסר ההבנה שלה בחומרת המצב .
יצאנו מהאולם אל עבר החדרים שלנו , מנסים למהר בכדי להעביר את הציוד שלי במהרה חזרה לחדר שלי , יורדים דרך "הגבעה אדומה " וכמובן שעם הביש מזל שלי נתקלים בכת השטן .
"מה קורה אסיה ?" ג'יידן מחייך , חוסם את דרכנו ועושה מן לחיצת ידיים משונה עם אסיה.
"ממהרת " היא הודיעה לו
"אני רואה שהבאת בשר טרי" הוא התכוון לג'והנה וחייך יותר
"יופי . זה רק מה שהיה חסר לי . אולי תכוון את הקילשון שלך לכיוון אחר ??" מיהרתי גם אני להיפטר ממנו
"לא לפני שתכירו בינינו " ג'יידן התעקש
"לא במשמרת שלי " עניתי , שומרת על ג'והנה מפני שמוקים
"נו , זאת ג'והנה , ואנחנו ממהרות !!" אסיה ענתה ודחפה את כולנו קדימה
"למה עשית את זה ? " אייס כעס על אסיה
"אני מצפה לראות אותך כאן יותר , ג'והנה !" ג'יידן צעק מעברו השני של הגבעה כשכבר היינו רחוקים ממנו .
"לא נראה לי שהבנתי מה קרה כאן הרגע " ג'והנה השמיעה קול
"נסביר לך אחר כך " אייס אמר כשנכנסנו למתחם , עולים במהירות רבה במדרגות לקומה השלישית , איפה שהחדרים שלנו .
נכנסנו לחדר של אסיה וג'והנה , הן אספו את כל חפציי בשקית גדולה ואני חיפשתי אחר השרשרת והעגילים שלי וכשמצאתי , חטפתי את השקית חפצים מידה של ג'והנה וגררתי אותה לאורך המסדרון עד לחדר שלי .
כשהגעתי לשם , הבנתי שכבר היה מאוחר מדי , הפקידה עמדה בפתח הדלת עם ניירות ועט בידה , עיניים זועפות , אייס ושיי עמדו מאחוריה עם פרצופים חמוצים המרמזים את מה שלא רציתי שיקרה .
"שנה ג', ג'יה , ואת עדיין לא שומרת על החדר הזה כמצופה" היא פתחה בזמן שרשמה משהו על הניירות שבידיה .
"גברתי הפקחית , אני ממש מצטערת , זה לא אמור להיות ככה , החדר אף פעם לא מבולגן כמו עכשיו ואני תמיד נמצאת כאן לעשות עבודות בית , פשוט אתמול קרה אירוע חד פעמי שבו ישנתי בחדר אחר " ניסיתי למרות שידעתי שזה לא יעבוד עליה .
"איזה מהם ? האחד בו העלבת עובדת ציבור כמו ילדה חסרת השכלה ותרבות דיבור או האחר בו נמלטת מחדרך אחרי כיבוי אורות?" היא התחילה עם הסוף שלי .
"אני מבטיחה שזה לא יקרה שוב , נסחפתי ." מילים יחידות נפלטו מפי
"אני שמחה אבל את תצטרכי לעבור חדר , ההוראה היא ברורה ביותר , 2 ילדים בחדר לא יותר !!" היא קבעה בדגש על הספרה 2.
"לאן ?" שאלתי במבוכה ובעצב רב על חדרי , השותפות שלי עם אייס והחיים שלי מעתה והלאה .
"קומה 4 " היא ענתה
"סליחה שאני מתערבת בהחלטה הכל כך סתמית שלך , אבל קומה 4 זה הגג ומחסני הציוד " בשלב זה התחלתי להתעצבן אליי והחוצפה שבי יצאה .
"למיטב הבנתי , הנהלת בית הספר פתחה שלושה חדרי מגורים נוספים במקום חדרי המחסן ומכיוון שכל חדרי המגורים כאן תפוסים את ועוד מישהו שיצטרף אלייך יצטרכו להיות הראשונים בקומה 4 , ברכותיי " היא אמרה זאת במין ציניות מעצבנת .
"אני לא יכולה פאקינג להיות בקומה 4 רחוקה מהעולם , בחדר בודד עם כביכול מישהו שאתם תצרפו אליי !!!" כעסתי כל כך בשלב זה
"זה החוק , זה מה שהחלטתי ואני הסמכות הגבוהה כאן , קחי את זה כעונש על מעשיו בשבוע האחרון , התחנה הבאה מכאן זה דלת היציאה של המתחם " היא איימה עליי ואני שתקתי .
קומה 4 . הקומה הכי נידחת בבניין . מרוב שהיא נידחת זה כבר נהיה סיפור מקומי שיש שם רוחות ומכשפות . ועוד אני עדיין בחוסר ידיעה עם מי אני אצטרך לחלוק את החדר שלי .
הסתכלתי על אייס ושיי בעיניי הנואשות לעזרה אך כל מה שהיה בידם לתת לי זה תמיכה
נכנסתי לחדר שכבר לא היה שלי , התיישבתי על המיטה והזלתי דמעה המתאבלת על כל רגעי האושר שהיו לי בחדר הזה ביחד עם אייס ואסיה .
לקחתי את הבשמים שלי מהמדף , את ספרי הלימוד שלי מהמדף מתחת , את המחברות ציור והיומנים שלי , את קופסת התכשיטים שלי ואת הרדיו הכחול הקטן שהיה איתי תמיד ודחסתי הכל לתוך השקית .
"אני מניחה שזוהי פרידה" ניסיתי להיפרד מהחדר , מהזכרונות , מאייס .
"זאת לא פרידה , הכל יישאר אותו דבר אנחנו עדיין חברים לכלי נשק ולאפוקליפסה" הוא אמר במין ניחום בזמן שהוא בעצמו הזיל דמעה ואני צחקקתי מעט למשמע מילים אלו .
חיבקתי את אייס ושיי ויצאתי למסדרון שהיה שקט מהרגיל משום שכולם בחדרם מצפים לביקור המלחיץ אצלם של הפקידה .
גררתי את השקית בפעם השנייה להיום במסדרון אבל הפעם ליעד אחר . הפעם אני עולה למעלה , בלי ידיעה מה מצפה לי וכמה זמן זה יימשך .
עברתי על פניי החלון הענקי של עליית הגג אל עבר חדרי המחסנים שעל אחד מהם היה רשום בכתב כושל של גיר לבן " חדר מגורים" .
פתחתי את הדלת והתחלתי להשתעל ולהיחנק מהאבק והריח החונק שהיה בתוך החדר .
כל החפצי איחסון שהיו שם פעם אינם עוד , בחדר קטן מאד עם קירות לבנים כמו בבית משוגעים ושתי מיטות צרות הכמעט צמודות אחת לשנייה בגלל חוסר המקום ותיק גדול ואפור המונח על המיטה הימנית . המיטה שהכי קרובה לדלת .
מי זה ? עם מי אני הולכת לחלוק חדר ?
פתאום שמעתי רעשים במסדרון , קולות צוחקים ורועמים שמתקרבים לכאן .
התיישבתי על המיטה השמאלית הצמודה לקיר וציפיתי בלחץ ובקוצר רוח לנערים האלה לבוא לכאן .
ברגע שיצאה קללה מתוך פי מרוב לחץ , נכנסו שני נערים לחדר , ג'יידן ו…
ורגע אחד . לא . לא . לא . לא . לא . לא . לא . לא
האיש הזה …. האיש הזה מהלילה , זה שפרץ לבית הספר , עם השיער היפה שלו וההעלבות שלו . לא נכון , אני הוזה .