The light and the dark. ep three

בפרק הקודם:
"הקדמת אני רואה" הבטתי לאחור. הוא חייך חיוך נחמד

פרק 3:

זה היה איש זקן עם זקן לבנבן ארוך. "מי אתה?" שאלתי מהססת.
"אל תדאגי. באתי לכאן כדי להסביר לך. ולהכין אותך"
הוא אמר והצביע על כיס המכנסיים שלי "הקמע. תוציאי אותו."
הוא אמר במהירות. הוצאתי את הקמע לאט מבולבלת.

הכול עבר בטישטוש מהיר. כל היער התחיל להתפרק לחתיכות קטנות. גם הריצפה מתחתי
אך לא נפלתי. במקום החתיכות של היער הופיעו חתיכות אחרות שבונות מקום כמו…
חדר גדול? עם כיסא גדול…כמו חדר מלוכה. זה קרה כל כך במהירות שבקושי קלטתי.
"הנסיכה רינלדיה! ממלכת האור!" שמעתי קריאה מאחד האנשים שעמדו בצד.
'ר-רינלדיה?..על מה הם מדברים?..קוראים לי רין…' חשבתי מבולבלת והבטתי סביב.
'רגע..נסיכה? ממלכה? מה קורה כאן?' חשבתי שנייה אחריי זה. הבטתי סביב שוב
וקלטתי מה קורה. היו שם שני אנשים. אחד איש גדול עם מעיל שחור וכתר שחור.
ואחת יפייפיה עם שמלה לבנה. היא נראתה כמו מלאך. כתרה היה לבן.
שניהם הביטו בי. נרגשים. הבטתי בהם ואז ראיתי שהם מסתכלים לצד השמאלי שלי.
הסתכלתי לשם וראיתי אותו! הנער בעל השיער השחור הארוך אסוף כקוקו!.
הוא לא הסתכל עליי. כאילו אסור לו. הבטתי מהר בשני האנשים מולי. חשבתי שאולי גם לי
אסור להסתכל עליו?. האישה קמה מכיסאה והביטה בי. "הגיע הזמן! שהיורשים החדשים
שנבחרו על ידי כוח האור וכוח החושך! ילחמו זה נגד זה!.אך כמובן לפני זה יתחילו האימונים.
האימונים יתקיימו בטירה גדולה באיזור של יער. שניכם תגורו שם במשך שבוע ותתאמנו.
אסור לכם לריב בתוך הטירה. מותר לכם לדבר אבל אסור לכם ליצור קשר ביניכם!"
היא אמרה בקול והתיישבה. האיש הגדול קם. "כמובן שהמורים שלכם. גולדרין ו ווינסטון יעזרו לכם
להתאמן. ויסבירו לכם כל מה שאתם צריכים לדעת. עכשיו לפני שתצעו אל הטירה.
אתם צריכים לקוד אחד לשני וללחוץ את ידיכם. כהבטחה ששניכם תילחמו הוגן. הנסיכה
רינלדיה (rinaldia). הנסיך אדווארד (edward)"
והוא התיישב. הסתובבתי אל הנער והוא אליי. הוא נראה מופתע משום מה אבל הוא ניסה
להסתיר את זה.הוא קד אליי קידה ואני קדתי גם. הוא הושיט לי את ידו ואני לחצתי אותה.
באתי למשך בחזרה את היד שלי אבל הוא לא רוצה לעזוב אותה. אז הוא שם לב שנייה אחרי זה
ועזב את ידי.

אישה בשנות העשרים באה והשתמשה בקמע שלה כדי לשלוח את שלושתינו אל הטירה.
"אני אראה לכם את החדרים שלכם" היא אמרה בחיוך והובילה את שנינו אל תוך מסדרון.
הנער..אדווארד הזה..כל הזמן נעץ בי מבטים. ואז הגענו אל דלת. "הנה זה החדר שלך רינלדיה"
היא חייכה והצביעה על הדלת. "קוראים לי רין. לא רינלדיה" אמרתי. מנסה להיות נחמדה.
"נחמד להכיר אותך רין. לי קוראים סידני" היא חייכה והביטה על הדלת מחכה שאפתח אותה.
פתחתי את הדלת והבטתי בפנים. הייתי בשוק. הקירות היו בצבע כחול והריצפה הייתה כולה
שטח אחד ענקי ורך בצבע לבן. באמצע החדר צמוד לקיר הייתה מיטה זוגית גדולה.
מלאה בכריות בצבע תכלת ושמיכה בצבע כחול כהה. כמו של נסיכות. שידה מעץ.
ועוד דלת. לחדר אמבטיה מפוארת. הבטתי באישה מודהמת. היא חייכה אליי.
אדווארד הציץ אל תוך החדר. פניו לא נראו מעוניינים בחדר. הוא בעיקר הסתכל עליי במבט אדיש.
"וואו" הדבר היחיד שיכולתי לומר. האישה המשיכה לחייך "טוב לכי תהני מהחדר שלך נסיכה.
אני אלך להראות לנסיך את חדר השינה שלו" והיא מהר יצאה מהחדר והובילה את הנסיך
האדיש אל חדרו.

ראיתי על המיטה בגד בתוך שקית. בגד בצבע כחול. ראיתי גם פתק עליו.
הרמתי את הפתק וקראתי אותו. 'לרינלדיה. כל יום תקבלי תלבושת המתאימה לממלכתך.
הרי אנחנו לא רוצים שתסתובבי בבגדים אנושיים מלוכלכים. מסידני' היה כתוב שם.
'תלבושת מהממלכה שלי?' חשבתי ונאנחתי. שיניתי את בגדיי לשימלה הכחולה.
ויצאתי מהחדר. סגרתי את הדלת והתחלתי לטייל בטירה. 'למה אני כאן..למה אני לא יכולה לחזור
לחיים הרגילים שלי' חשבתי. המשכתי להרהר ולחשוב אם זה חלום או סיוט.
כשפתאום נתקלתי במישהו. 'באמת? שוב?..זה שאני נתקלת באנשים רק פותח צרות.'
נאנחתי לעצמי "ס-סליחה לא ראיתי אותך"
הבטתי בפרצופו. זה היה אדווארד. הוא הביט בי עדיין באדישות "זה בסדר.."
הוא אמר בשקט והמשיך להביט בי שותק. הבטתי בו מבולבלת. "למה אתה מביט בי כל הזמן?"
פלטתי במהירות. הוא רק הביט בי קצת מופתע והסמיק. "שום סיבה" הוא אמר בלי קול
והלך מהר.

עוד בהמשך.