Through the waves פרק 1

"הבא בתור, אדוארד ג'ונסון! מיד אחריו, לוק ג'ונסון! נראה שיש לנו כאן זוג אחים. בהצלחה!" קול הכרוז נשמע ברחבי החוף. הגלים היו דיי גבוהים, אך הים ירד מאז התחרות האחרונה. הרוח אמנם התחזקה ושיבשה את הגלים, מה שיכול להביא ביצוע רע מהמתחרים הבאים.

אדוארד לקח את גלשנו וירד מהמדרגות בדרך אל החוף. היו לו כעשר דקות להתכונן עד לשריקת הפתיחה.
הלחץ שהשתלט עליו גבר וכך גם חששותיו מהביצועים שהוא הולך להביא.הוא הניח את גלשנו המקושקש על החול הרך ומרח על גלשנו את השעווה הצבעונית שמצא על החוף.
"תתחיל לעלות." אמר לו אחד מאנשי הצוות.
אדוארד הלחוץ הכניס את גלשנו במים והחל לחתור אל הלמעלה.(הלמעלה הוא החלק היותר עמוק של הים כלומר, כמה שיותר למעלה, יותר רחוק מהחוף).
"הגלים לא באים בטוב למתחרה הבא שלנו," קול הכרוז נשמע ברקע, "גובה הגלים ירד והרוח הורסת יותר ויותר את איכות וכיוון הגלים. שריקת ההתחלה, בעוד שתי דקות." הכרוז סיים לדבר. דברי הכרוז לא ממש עיניינו את אדוארד, הדבר היחיד שעניין אותו, הוא איך לעזאזל הוא מצליח לעבור את התחרות הזאת?
"אני בסדר," מלמל אדוארד לעצמו והמשיך לחתור. "אני בסדר."
ללא כל התראה שריקת הפתיחה נשמעה ברקע. ללא היסוס אדוארד עצר במקום והתחיל לחתור לכיוון ה'פיק' (הנקודה הכי גבוהה בגל).
"אדוארד חותר במהירות לגל הראשון שהוא רואה, הוא עומד במהירות על הגל ורוכב עליו, גל חלק, ללא תרגילים. הוא מתיישב, מחכה לבואו של הכל השני, הוא מתחיל לחתור שמאלה, מזהה את תחילתה של ההתקפה ומנצל אותה! הוא עולה על גל מושלם! הוא עובר לאריאל זה נראה שהוא עומד ליפול אך לא! הוא תעתע אותנו והפתיע בשעינה אחורית מושלמת! מספר 866 ראה שהגל נסגר ויוצא ממנו במהירות,איזה ביצוע זה היה!" הכרוז המשיך.
"הנה מגיע באופק גל חמישי, איזה גל, הוא מתחיל לעלות, מתחרה מספר 866 כנראה שם לב לגל וחותר במהירות לכיוונו. הוא עולה עליו ו- כן! הוא עומד! לא להאמין,הכל הפך לצינור כשהתחרה שלנו בפנים,הוא דוהר לכיוון היציאה מהצינור ו- אוי לא. הכל קורס על המתחרה שלנו.. והינה שריקת הסיום." שריקת הסיום נשמעה.
"זה היה סשן יוצא מהכלל,במיוחד בתנאים הנתונים. כל הכבוד למתחרה מספר 866. בנקודה זאת אנחנו עוברים למתחרה מספר 887, לוק ג'ונסון…" הכרוז המשיך לדבר אך לאדוארד לא היה ממש אכפת ממה שקרה לאחר שריקת הסיום,הדבר היחיד שעניין אותו הוא שעבר את התחרות הזאת.

ולריה הייתה מופתעת, בדרך כלל כשהים נראה כך הרבה נפסלים, זה שהוא הצליח העיד על שנים של אימונים, או שפשוט היה לו מזל של מתחילים, אבל למתחילים אין כל כך הרבה מזל בגלישה. המתמודדים האחרים היו בינוניים לידו.
״הוא מעולה, ראית את התרגילים שלו?״ אנג׳י שאלה בהתלהבות.
״הוא יתקבל למועדון שלנו,״ ולריה השיבה באדישות. היא ידעה שהוא טוב, אך היא לא הודתה בכך, לפחות לא בקול רם.
"זה בטוח, אין אפילו שאלה. האח שלו לעומת זאת-" אנג'י החלה לומר אך ולריה קטעה אותה "גם טוב." ולריה נשארה אדישה והפנתה את פניה חזרה אל המתחרה השני.
"נכון,"השיבה אנג'י, קצת בחשש "אבל לא כמו הראשון."
"אנחנו עוברים למתחרה מספר 888, שמונה הוא מספר המזל שלה, היא דיי וותיקה פה, ואתם יכולים לנחש מי זו. ולריה גראמס, כנסי למים." נשמע קול הכרוז ברקע. ולריה סיימה ללבוש את חליפת הגלישה שלה, הסתכלה על אנג'י בחיוך ערמומי, וירדה במדרגות במהירות.

"בני נוער יקרים. לפני כמה דקות כולכם סיימתם את התחרות שתקבע באיזה מועדון תתאמנו. יש בידי את תוצאות התחרות שיפתחו את פתיחת השנה.
מפני שזאת התחרות הראשונה השנה, נתחיל מהמקום השישי. את שאר המקומות תוכלו לראות על לוח השעם שמשמאלי. ונעבור לתוצאות," אמר ומלמל בקול שעדיין אפשר היה לשמוע "אני מתעלה על עצמי היום." וגיחך.
הוא השתעל מעט על מנת לקבל תשומת לב, ״ובמקום השישי: האדון דון ברונו. במקום החמישי: הגברת אנג'י ברוק, במקום הרביעי: האדון אדוארד ג'ונסון, במקום השלישי: הגברת לארה ארונד, במקום השני: הגברת ולריה גראמס, ובמקום הראשון: האדון מייקל ברונו. כל השאר שמותיכם תלויים על הלוח." הכרוז סיים את דבריו והאנשים רצו ללוח השעם הקטן בצרחות התלהבות,כל אחד בתקווה ששמו מוצג במקום טוב יחסית.
"רק רגע!" הכרוז קרא בהפתעה, "שכחתי לומר לכם." גיחך ברשעות, "מי שמספרו גדול מהמספר מאה שישים, עוזב את המקום וחוזר לביתו, הוא לא מתאים לפנימייה הזו." הוא אמר ברשמיות וסמכותיות וקולות אנחה נשמעו בכל עבר.