To Fight For It – פרק 30

-ליאו גרייס-

אני לא מוכן לקבל את הדברים שלה, אני לא יכול להקשיב לה אומרת את המילים האלה.
אני לא מוכן לקבל לא!
״תיאה … אני יודע איך את מרגישה כלפיי, אני יודע איך את באמת מרגישה מתחת לכל ההמולה, מתחת למסכה שאת עוטה!״ אני מתעקש לפנייה, היא כל כך שקופה שאני מצליח לקרוא אותה כמו ספר פתוח.
״אני מכיר את המבט הזה, אני יודע איך נראה מבט אוהב! אז תפסיקי להדחיק את זה! זה כל כך פשוט…״ אני מתחיל את המשפט בקול גבוהה ומתרכך עם כל מילה שיוצאת מבעד לפי.
״תיאה בזמן הקצר שאני מכיר אותך, הצלחתי להכיר אותך יותר טוב ממה שכול אחד היה מצליח״ אני לוחש לעברה, היד שלה עדיין צמודה ללוח החזה שלי.
ואני מודע לכך שהיא מרגישה את הלב הפועם שלי מתחת לכל שכבת השרירים המגינה שלי.
״ליאו זה לא כזה פשוט כמו שאתה חושב, זה לא כזה קל, לא לך ולא לי… הדבר הכי טוב בשביל שנינו זה לשכוח מהכל ולחזור למסלול החיים הרגיל שלנו״ היא עונה לי, ואני יודע שהיא משקרת לי, אני רואה את האש הבוערת בעיניי הקרח שלה.
את הרגש החזק שלה אלי, היא לא יכולה לשקר לי!
״תיאה…״ אני מתחיל לומר אבל הפעם היא זאת שקוטעת אותי, שעוצרת אותי מלדבר.
״ליאו אני חולה, אתה יודע את זה…״ היא אומרת בכיווץ גבות ובביישנות מהוססת.
״אני לא מוכן לקבל את זה כתירוץ, אנחנו נתגבר על זה ביחד, את חזקה, אני יודע שאת חזקה, אנחנו נלחם בזה ביחד!״ אני אומר לה, לא נכנע, אני אף פעם לא נכנע.
אם יש משהו שאני רוצה, אני ילחם עליו עד שאני אשיג אותו, אני אף פעם לא מתיאש!
״ליאו…״ היא אומרת בנימה שקטה שגוועת בשנייה, ואני מרגיש שאני עומד להתפוצץ, מרוב זעם ומרוב כעס, היא מתכחשת לרגשות שלה, אלי.
איך היא יכולה?
אני קוטע אותה, ״את גורמת לזה להישמע כמו רעיון מטורף״ אני אומר בשקט, היד שלי לאט לאט מרפה מהיד האחוזה חזק כל כך בידי.
ידה נופלת לצידי גופה הרזה והעדין.
״גם אם אני אמשיך להגיע לכאן, להאבק איתך בשק האגרוף זה לא ישנה כלום, זה לא ישנה את העובדה…״ קולה גווע ושותק, היא לא ממשיכה וזה רק מרתיח אותי כי אני יודע שיש המשך לדברייה.
״תפסיקי! אני יודע שאת מסתירה ממני משהו!״ אני מתעצבן ובלי לשים לב אני מכה באגרופי הקפוץ בחוזקה בשולחן הכסוף עליו שנינו נשענים.
״ליאו אני גוססת!״ זה מתפרץ ממנה בשנייה.
״את מה?״ הפעם זה תורו של הקול שלי לגווע.