What?- פרק 2 | 16+

נכנסתי לתוך בר אפון עשן ורועש, כשיצאתי מהמשרד בטי כבר לא הייתה. השעה הייתה עשר וחצי בלילה ולא ממש התחשק לי לחזור לביתי הקר והמנוכר.
״ויסקי כפול יבש.״ ביקשתי מהברמן, הוא הביט בי בקצרה כמנסה להבין מה הניע אותי להשתכר בערב יום שני והגיש לי את הכוס. הסתובבתי על אחד מכסאות הבר כך שפני הן אל מול הקהל שהגיע כמוני להטביע את יגונו במשקאות חריפים, התבוננתי בהמון, זיהיתי כמה נשים שיכלתי להזמין אליי כדי שלא אהיה לבד, אבל חיפשתי לאהוב. לא לזיין. מאסו עליי הצרחות הקולניות שמילאו את החדר, מאסה עליי נעמי שחזרה למחשבות רגע לפניי שגמרתי, הסיפוק שהצלחתי לסמן וי על עוד לילה סוער. אני לא צריך לילה סוער, די לי בלילה אוהב. קמתי לשירותים והתבוננתי במראה, שיערי החום היה מסודר כשל עורך דין, החליפה הכחולה שלבשתי הרגישה לי מגוחכת במקום הזה, למי אכפת שאתה מנהל משרד עורכי דין יוקרתי? אתה שווה ערך לנווד במקומות כאלה, אלו שלא עושים חשבון.
״ערה?״ שלחתי לבטי הודעה, לא יודע למה. כבר חצי שעה אני יושב ואוכל את עצמי על כך שאני חתיכת בן זונה שמזיין וזורק, ועוד את המזכירה שלי.
״תביא משהו לאכול כשאתה בא.״ היא ענתה אחרי מספר דקות. חייכתי למסך. הגשתי לברמן את כרטיס האשראי שיחייב אותי על מה שהזמנתי. גם על כוס המרטיני שביקשתי שיזמין לאיזו ברונטית יפה שעשתה לי עיניים בבר.
״היי!״ היא רדפה אחריי ליציאה מהבר, הסתובבתי אלייה במבט שואל, ״לאן אתה בורח?״ היא שאלה בקול לוחש מעט וליטפה את העניבה שלי.
״לא במצב רוח להזדיין.״ אמרתי בגסות ופניתי ללכת, היא הייתה בהלם מוחלט, ידעתי שפעם הבאה שאבוא לכאן וגם היא תהיה, נסיים את הערב ביחד. אהבתי להיות בן זונה, אהבתי לחרמן אותן וללכת, אהבתי להוציא את כל הזעם שלי בסקס הזה, כל מה שפגע בי, והכאיב לי אני מוציא בסקס על נשים אחרות. חתיכת חרא שכמוני. מזדיין במקום ללכת לפסיכולוג.

״הבאתי סושי.״אמרתי כשבטי פתחה לי את הדלת לדירה הקטנה שלה. ממורקת וכל דבר נמצא במקום, חשבתי אפילו שהיא לא הייתה צריכה לארגן את הבית בהתרגשות לפני שבאתי. בטי חטפה את השקית מידיי ופתחה אותה על שולחן הסלון, מוציאה שלוש קופסאות ופותחת את המכסה שלהן. היא התיישבה על הריצפה כמו ילדה קטנה וטפחה פעמיים על מקום לידה. חשבתי פעמיים והתיישבתי בספה.
״יש לי פה מכנס פיג׳מה של החבר שלי לשעבר אם אתה רוצה.״ חשבתי על זה כמה רגעים ובסוף הנהנתי לחיוב, היא קיפצה מהרצפה ישר לחדר השינה שלה. הביאה את המכנסיים לסלון והתחלתי לפשוט את בגדיי.
״באת כדי להזדיין?״ היא שאלה בחיוך לא מבין כשהעבירה מבט חטוף בתחתונים שלי, אותו בוקסר שחור מקודם. ״כי אם כן יש פה גם בוקסר ואני מציעה שתעשה מקלחת קרה.״ היא אמרה ונגסה בעוד חתיכת סושי,
״את יכולה להיות רגועה, זה המצב הטבעי שלו.״ צחקתי והיא אחריי, הנחתי את החליפה שלי על שולחן המטבח ונשארתי בלי חולצה.
״עומד?״ היא צחקה והנהנתי. התיישבתי על הספה בכל זאת, הבטתי בה, שיערה כבר לא היה משוך לאחור כמו במשרד, הוא היה פזור והיא לבשה פיגמה, ועדיין הייתה בין הנשים היפות שהכרתי. כשסיימה לאכול התיישבה לידי בספה, קופסאות הסושי עדיין היו על השולחן ורק אחת מהן נשארה מלאה.
״על מה אתה חושב?״ היא שאלה ושילבה את רגליה אחת בתוך השנייה, חולצתה נפלה מעט ואיפשרה לי לראות שהיא בלי חזייה.
״על החבר הכי טוב שלי.״ בטי הגיעה למשרד רק אחריי העזיבה של ג׳ייק, היא לא הכירה אותו וטוב שכך. לא רציתי שעוד מישהי תיפול לזרועותיו. אפילו שהיא רק המזכירה שלי.
״מה אתה חושב?״ התעניינה והרימה את חולצתה כשראתה שעיניי נודדות אל עבר החזה שלה.
״שהוא חתיכת אידיוט שאני מתגעגע אליו.״ אמרתי ישירות. אני באמת מתגעגע אליו. לבוא אליו הבייתה בערבים ולהתעצבן שאנחנו אוהדים את הקבוצה הכי גרועה בטבלה, ביחד, ולשמוח שאובמה עלה לשלטון, כי שנינו בחרנו בו. היינו תאומים ממש, עשינו את הכל ביחד, מא׳ עד ת׳, הוא זרק את הכל לפח, בגלל אישה מזוינת שניהל איתה רומן במשך חצי שנה.
היא הביטה בי בפנים שואלות כדי שאמשיך לספר, ״הוא ניהל רומן במשך חצי שנה עם ארוסתי, תפסתי אותם ביחד במיטה שלי. שלי!״ כעסתי ובטי הניחה את ידה הקטנה על כף ידי כדי שארגע, היא השעינה את ראשה על משענת הספה והביטה בי עם העיניים הגדולות האלה שלה.
״אז הוא בא והתנצל, אמר שהוא מתגעגע.״ נאנחתי, מאס עליי הסיפור הזה כבר. אם יכולתי למחוק אותם מהחיים שלי, לשכוח מי הם ומה הם היו בשבילי הייתי עושה את זה עכשיו.
בטי קמה מהספה באחת, והתקדמה למטבח. לא הבנתי מה היא עושה עד שחזרה עם בקבוק יין ושתי כוסות.
״גם לי יש ימים קשים.״ התגוננה כשהסתכלתי עלייה עם גבה אחת מורמת. ״תמשיך.״ אמרה והגישה לי כוס אחת מלאה ביין אדום. צחקתי והיא הניחה את רגליה על רגליי.
״הבטתי לו שאתקשר, אמרתי שגם אני מתגעגע, אפשרי להתגעגע למישהו שאי אפשר להסתכל עליו?״ המשכתי לכעוס והשענתי את ראשי אחורה. בטח שאפשר, אני מתגעגע לנעמי ועל תמינה שלה אני לא יכול להסתכל, ניפצתי ומחקתי את כולן, לא רציתי כל זכר לאישה הזאת, כל דבר קטן הזכיר לי אותה בשבועות הראשונים.
״ואיתה יצא לך לדבר?״ היא שאלה והנדתי ראשי לשלילה, היא נאנחה והנהנה בהבנה. ״אתה יודע שאני לא מדברת עם אבא שלי מאז גיל ארבע עשרה,״ היא התחילה לספר בעצמה ולגמה מכוס היין שמזגה לה. עשיתי כמוה ומילאתי לעצמי כוס חדשה.
״לא, לא ידעתי.״ אמרתי בנימה מתנצלת ומסוקרנת כאחד. היא קמה מהספה והרימה את שולי חולצה עד שירדה לגמרי מגופה, לא הבנתי מה קורה פה, לפני רגע היא אמרה שלא מזדיינים.
היא הסתובבה כך שגבה היה מופנה אליי, ״זה ממנו?״ העברתי את ידי על צלקת ארוכה בגבה, ״אתה קפוא.״ היא צחקה, ״הוא חזר שיכור פעם אחת מהפאב השכונתי אחרי שהקבוצה האהובה עליו הפסידה במשחק פוטבול, והוא כעס. הוא הימר כמעט על כל מה שהיה לו, הם ניצחו כנגד כל הסיכויים.״ היא התחילה לספר ולא ידעתי מה לומר, הייתי בהלם מוחלט, אפילו קצת כעסתי. בטי סטיוארט, המזכירה היפה שלי היא קרבן של אבא שלה.
״מה עשית אז?״ שאלתי מרותק לסיפור שלה,
היא צחקה והעבירה את ידה הקטנה על הלחיים שלי, ״לא היה לי יותר מידי מה לעשות, שיכנעתי אותו שאני במחזור ולכן הוא לא עשה יותר מידי, רק הרביץ.״ היא חייכה חיוך שקרן ודמעה בוגדנית אחת זלגה מעיניה, מיהרתי למחות אותה והיא מיהרה להתנצל.
״הוא ניסה…״ לא המשכתי את המשפט והיא הנהנה.
״אז נשארתי בבית לנקות את כל הבלאגן שהותיר אחריו. הבריאות של אמא שלי לא הייתה בשיאה והיא נשארה לישון אצל אחותה בניורק, זה היה קרוב לעבודה שלה והיא בדיוק סיימה מאוחר באותו לילה.״ היא מחתה עוד דמעה אחת מעיניה, ואז עוד אחת, ועוד אחת. הרגשתי כועס, הרגשתי שאם אמצא אותו אוכל להרוג אותו, לרגע שכחתי למה אני כאן, מי אני ומה אני, הכל מתגמד ליד הסיפור שלה, שיילך לעזאזל ג׳ייק, שתלך לעזאזל נעמי.
״החיים שלך דבש. תתעודד.״ היא ניחמה אותי,
״אפשר לחבק אותך?״ שאלתי והיא חייכה, לקחתי את זה ככן ומשכתי אותה אליי, היא התערסלה בין ידיי כתינוקת.
היא התקרבה לנשק אותי, לאחר כמה רגעים. ״אני עוד מאוהב בנעמי.״ התוודיתי והתרחקתי למרות שלא חשבתי עלייה בכלל בשעה האחרונה,
״אני יודעת.״ היא הניחה את ידה על הלחי שלי וקירבה אותי אליה. היא נישקה אותי נשיקה עדינה, עדינה ומספקת. היא קמה ממני והובילה אותי אל חדר השינה שלה, הבגדים שהיו לגופינו לא נשארו עליו למשך זמן, היא הורידה את חולצתה כמו את מכנסייה, היא שכבה על המיטה עירומה לגמרי ואני רכנתי מעליה כשלגופי תחתונים, העברתי את ידי על בטנה, הרגשתי איך כל השיערות שלה סומרות כנגד ציפורניי והיא גנחה חלושות,
״את כל כך יפה…״ התענגתי על המראה שלה, היא סובבה אותנו כך שהפעם אני הייתי למטה והורידה לי את הבוקסר באיטיות, מעבירה יד על בטני התחתונה ומלטפת אותה, מעבירה בי רטט כזה שרק גורם לי לרצות אותה עוד יותר.
״אל תדבר,״ היא ביקשה והתיישבה מעליי, ״אלוהים.״ היא גנחה בהנאה והתנשפתי בכבדות, היא נעה במהירות והתנהגה על כל מחצית שנייה שאני בתוכה. סובבתי אותנו כך שהפעם אני מעלייה, חדרתי עם כולי תוכה והיא הרימה את פלג גופה העליון כלפיי מעלה מכאב, נכנסתי ויצאתי ממנה, שיחקתי בה, שלטתי עליה. ידעתי שהיא רוצה את זה כמו שידעתי שזה הזמן שלי להוציא את כל האגרסיות שלי.
״פאק אד,״ היא צעקה כשהייתה מעליי היא גמרה לפניי ואני כמה רגעים אחריה.
שכבתי על צידי כשהיא שכבה על גבה ורק פלג גופה התחתון היה מכוסה בשמיכה הדקה. העברתי את ידי על הצלקת שלה בגב. ״מה?״ היא שאלה בנונשלנטיות,
״אני עדיין לא מסוגל לתפוס את זה, איך אבא יכול ל…״ התחלתי לומר והיא קטעה אותי כשהניחה את ידה על פי.
״תישאר לישון.״ ביקשה בעדינות, הנהנתי והיא הסתובבה על צידה כדי שאחבק אותה.
״לילה טוב,״ היא אמרה והתחפרה בתוך ידי הגדולה,
״לילה טוב.״ עניתי והצמדתי אותה אליי. גם עכשיו כשאני מחבק את האישה הכי יפה שהכרתי אני לא יכול להימנע מלחשוב עליה. נאנחתי ועצמתי את עיניי ככופה על המחשבות ללכת.

מחר יום חדש.