What? – פרק 7 | 16+

כשהתעוררתי בטי כבר לא הייתה במיטה, קמתי לסלון והיא הייתה יושבת במרפסת ושותה משקה חם שניחשתי שהוא קפה. היא סובבה את מבטה אליי וסימנה לי לבוא לשבת איתה, הסברתי לה בעזרת ידיי שאני צריך להתקלח, היא הנהנה והמשיכה לבהות באופק.
התקדמתי לחדר ומשם ליחידת המקלחת שהייתה צמודה אליו, סתמתי את חור הניקוז בעזרת פקק ומילאתי את האמבטיה במים חמים בתקווה שישרפו את כל הרגשות והמחשבות שמוחזקות אצלי. כשחזרתי למטבח כדי לקחת יין בטי עדיין בהתה באופק וכוס הקפה שלה הייתה מונחת על השולחן, הפעם היא לא סובבה את מבטה אליי ואני בספק אם שמה לב שחלפתי בין המטבח לחדר השינה. לקחתי בקבוק יין שהיה כבר פתוח וכוס מותאמת ליין אחת גם כן.
שפכתי לתוך האמבטיה סבון ריחני והתיישבתי בתוכה סוגר את זרם המים. לגמתי מכוס היין האדום ונשענתי לאחור.
״אד,״ בטי נכנסה אל תוך חדר האמבטיה לאחר כמה דקות ושלוש כוסות יין. הרמתי את מבטי אליה בשאלה והיא החלה לפשוט את בגדיה. ״תשכב איתי.״ היא אמרה בפשטות והורידה את פריט הלבוש האחרון שלה שהיה התחתונים.
״בטי…״ קראתי אליה ולא הפסקתי לבחון את גופה, הדבר היחיד שרציתי לעשות עכשיו הוא לנוע בתוכה. אבל דחיתי את עצמי וניסיתי למנוע מהחרמנות שלי להגיע לראש.
״תשכב איתי… בבקשה…״ היא התיישבה על שפת האמבטיה והעבירה את ידה הקטנה על פניי. ״שנינו צריכים את זה עכשיו…״ היא אמרה בנימה מתחננת.
״אני מוכן לשכב איתך, לנשק אותך ולהיות איתך כל יום כל היום,״ הורדתי את ידה מפניי וסימנתי לה לבוא לשכב לידי באמבטיה. ״אבל זה לא הזמן, אני לא רוצה לעשות איתך טעויות.״ לאחר שהיססה היא נכנסה אל המקלחת וקצף הסבון כיסה את איבריה, רק פניה לא כוסו בקצף ויכלתי לטבוע בהן. היא הניחה את ראשה בשקע צווארי ועטפתי את גופה שנשען עליי.
״אתה לא יכול לעשות איתי טעיות,״ היא אמרה ונישקה את צווארי, ״להיות איתי זו תהיה הטעות הכי גדולה שלך.״ לא היה לי זמן לחשוב למה התכוונה וכבר שפתיה הגיעו לשפתיי, מנשקות אותי בעדינות ואז באגרסיביות, ואז שוב בעדינות.
״מה זאת אומרת?״ הרחקתי אותה ממני והבטתי בפנייה. היא השפילה את מבטה וחייבתי אותה להסתכל בי. היא שתקה והתיישבה מעליי בפיסוק. מתחכחכת בי בכוונה וגורמת לי להפסיק לחשוב מהראש. אחזתי באגנה והנעתי אותו כך שיגרה אותי עוד יותר. היא קמה באחת תוך הצהרה שהיא מחכה לי במטבח. קינקי. אבל אני חרמן מידי עכשיו.
כשהגעתי למטבח היא נשענה על השיש והייתה הדבר הכי יפה שראיתי, הורדתי את המגבת שהייתה כרוכה סביב אגני ונצמדתי אלייה. היא גנחה לאזניי והרמתי אותה תוך כדי שאני מצמיד אותה לקיר, נדחק אלייה כל פעם קצת. היא גנחה בקולניות וכל שעשיתי היה לחדור אליה עם כולי, נישקתי את צווארה ומצצתי אותו עד שהשארתי סימן. כשהיא עליי הובלתי אותנו אל חדר השינה וזרקתי אותה עלייה. ״את עוד חייבת לי הסבר.״ אמרתי לפני שחדרתי אלייה שוב,
״כנס כבר.״ היא התנשמה אך החלטתי לשחק איתה קצת ונישקתי את כל גופה, פרט לאיבר המין שלה. היא התפתלה במיטה וריתקתי את ידיה למיטה בכדי שלא תזוז. ״אד…״ היא גנחה באפיסת כוחות, כשהרפיתי מהאחיזה בה מעט היא סובבה אותנו התיישבה מעליי, מכניסה את כל כולי לתוכה.
״פאק,״ נשכתי את שפתיי ונשענתי עם ראשי לאחור. היא החלה לנוע עליי בקצב מהיר וכשרצתה לגמור הפכתי אותנו ופעם אני שלטתי כדי שנוכל לגמור ביחד.
נשכבנו שנינו על המיטה, מתנשפים בסיפוק. ״הכי טוב שלנו עד עכשיו.״ היא בלעה את רוקה וחזרה להתנשף. חייכתי חיוך מסכים ונשכבתי על צידי.
״דברי.״ הזכרתי לה את מה שאמרה אז במקלחת. היא נשפה בכעס ונשכבה גם היא על צידה כשהיא מכוסה בשמיכה דקה שהייתה על המיטה.
״אני פשוט יותר מידי מסובכת בשבילך.״ היא אמרה לבסוף וכיווצתי את גבותיי בחוסר הבנה, היא הניחה את ידה עלי לחיי, ״אני פשוט לא בשבילך.״ היא הורידה את ידה והשאירה אותה דוממת על החזה שלי.
״מי קבע?״ שאלתי ואחזתי בידה שהייתה מונחת על חזי, ״תני לי לקבוע אם את בשבילי או לא.״ כעסתי קצת.
״אני לא יכולה לקחת את הסיכון שתפגע בי אד,״ היא השפילה את מבטה ושיחררה את ידה מידי. ״כבר נכוויתי בעבר, אני לא חוזרת לזה שוב.״ היא הנידה בראשה לשלילה כאילו הייתה צריכה לשכנע גם את עצמה.
״גם אני, אז מה?״ שאלתי בכנות. ״אם איי פעם תפלי כשתלכי, תפסיקי ללכת?״ שאלתי אותה והפעם אני הנחתי את ידי על פנייה,
״למה אתה משווה אהבה להליכה?״ היא שאלה, ״בלי ללכת אני לא אוכל לשרוד.״ היא אמרה בספק,
״ובלי לאהוב?״ קטעתי אותה והיא הביטה בפניי בשתיקה. קירבתי אותה אליי לנשיקה סוחפת כזא שלא מובילה לסקס, כזאת שהיא פשוט סוחפת, מערפלת, אוהבת. הרגשתי ששנינו רוצים משהו אבל משקשקים רק מלחשוב על הניסיון הזה של ביחד. שתקנו שנינו, רק המבטים הם אלו שדיברו.
״אני צריכה זמן,״ בטי ביקשה,
״קחי את כל הזמן שאתה רוצה, פשוט קרוב אליי.״ היא חייכה חצי חיוך,
״אתה מרגיש אליי משהו?״ היא שאלה בלחש ורק הנהנתי לחיוב.
למה כל כך קשה להגיד אני אוהב אותך?