wicked game- פרקים 3+4

אני אומרת מעכשיו, העונה הזו תכיל די הרבה תכנים מיניים ושפה לא נקייה מאה אחוז… אני לא אעשה הגבלת גיל כי זה לא ימנע מאף אחת לקרוא אני רק מזהירה. אוהבת אתכן <3
————————————
פרק 3: באולינג
״בוקר טוב,״ התגלגלתי על נתנאל ונישקתי את החזה שלו, הוא היה עדיין מנומנם ורק כרך את ידו סביבי וניסה להתחמק מנשיקותיי המציקות.
״דיי נודניקית,״ הוא קרא בעצבנות עקב העייפות וזרק אותי בחזרה למיטה, צחקתי והדבקתי עוד נשיקה קטנה ללחיו עם הזיפים הקטנטנים שצמחו להם.
התכסיתי בחזרה עד לצווארי בכדי להתגונן מהקור המקפיא. נתנאל תפס בגומי של המכנס שלי ומשך אותי אליו.
״מה השעה?״ שאל והניח את זרועו על אגני, משכתי בכתפיי כלא יודעת והוא צלל עם ראשו לצווארי. הוא דיגדג אותי עם נשימותיו על נקודות רגישות, ניסיתי להעיף אותו בליווי של צחקוקים בלתי פוסקים והרגשתי את חיוכו על עורי.
״בוקר טוב,״ אמר והניח נשיקה רכה על כתפי, הוא הסיט את השמיכה מעליו וקם לשירותים, נאנחתי והרמתי את הפלאפון שלי מהשידה, השעה הייתה שמונה בבוקר מה שאומר שיש לי זמן עד שאני אצטרך להגיע לחנות.
״נתי,״ צעקתי והוא נכנס לחדר כשמברשת השיניים בפיו, ״יש לי בגדים אצלך?״ שאלתי והוא הנהן והצביע על הארון.
״במדף התחתון,״ אמר בקול מעוות בגלל המברשת והנהנתי, הוא חזר למקלחת וקמתי בעצלנות, סחבתי את רגליי לארון והתכופפתי בכדי לשלוף אותם ויחד איתם גם תחתונים נקיים וחזייה נורמלית.
נכנסתי למקלחת בזמן שנתנאל שטף את פניו, דחקתי אותו הצידה והוצאתי גם אני את מברשת השיניים שלי מבין השלוש שהיו שם.
״של מי המברשת הזו?״ שאלתי והצבעתי על המברשת השלישית שנותרה שם לבד, בלי בעלים שיצחצחו בה.
״זה של שותף שלי,״ סיפר והרמתי את גבותיי, בכל הזמן הזה שאני ונתי ביחד לא ראיתי אותו פעם אחת.
״יש לך שותף?״ שאלתי מופתעת והוא הנהן.
״כן אבל לא מרגישים אותו, הוא בתאילנד כבר חודשיים וגם אם לא הוא פשוט יוצא למועדונים ובקושי נמצא בבית,״ סיפר ופלטתי קול מבין.
״רק אלוהים יודע מתי הוא יחזור,״ מלמל וצחקתי. זה לא ממש עניין אותי, כמה שיותר זמן שלי איתו לבד בלי הפרעות של גורמים חיצוניים זה יותר טוב.
התלבשתי ואספתי את שיערי לקוקו מתוח, שתיתי כוס קפה על הספה עם נתנאל וצפינו בטלוויזיה עד שהייתי צריכה לצאת.
״ביי,״ אמרתי ונישקתי אותו נשיקה ארוכה על השפתיים, כשהתנתקתי והתרחקתי מעט מפניו הוא תפס בי חזרה והנחית את שפתיו על שלי בפראיות.
״אני חייבת ללכת.״ ניסיתי להשתחרר מאחיזתו החזקה והוא רק הושיב אותי עליו ונשך נשיכות קטנות ומטריפות את שפתי התחתונה.
״אוחח מתי אני אראה אותך שוב?״ שאל והעביר את אגודלו על שפתיי באטיות, נעצתי את מבטי בשלו והדבקתי לו נשיקה אחרונה לפני שניצלתי את הרגע וברחתי ממנו.
״כלבה!״ הוא קרא וצחקתי בקול מנצח.
״אני אוהבת אותך!״ צעקתי בחזרה ויצאתי מדירתו.

״בוקר,״ קראתי כשנכנסתי לחנות, נופר הכינה כוס של תה ולקחתי לה אותה.
״בת זונה…״ היא סיננה וחייכתי לעצמי, לקחתי שלוק והלשון שלי נשרפה. התה היה חם מדי בשבילי ושכחתי כמה היא אוהבת את התה שלה חם, רותח כמו לבה.
״קחי קחי,״ אמרתי בתבוסה ועכשיו היה תורה לחייך.
״את לא תנחשי בחיים מי בא אלינו לארוחת שישי בשבוע הבא,״ אמרה כאילו ניסתה לאתגר אותי.
״המשפחה של ערן?״ ניחשתי והיא נדה בראשה לאחר שהרימה את שפתה העליונה בגועל.
״אפילו לא בצחוק,״ אמרה בסלידה וצחקתי.
״לא יודעת.״ משכתי בכתפיי והיא חייכה חיוך צדדי וערמומי.
״את זוכרת את בן?״ שאלה ופערתי את פי בהגזמה, הלב שלי צנח לתחתונים.
״פאק!״ קראתי והיא צחקה כאילו ידעה מה הולכת להיות התגובה שלי. אני כל כך חייבת להיות שם, ״אפשר לעשות אצלך שישי?״ שאלתי כתמימה והיא הרימה את אצבעה השלישית.
״בבקשה אחותי היפה והמדהימה,״ התחננתי וחיבקתי אותה, השתדלתי לא למחוץ את הבטן הגדולה שלה, היא צקצקה בלשונה ושיחקתי אותה מתבכיינת.
״לפחות תשיגי בשבילי את המספר שלו,״ ביקשתי והיא הדפה אותי מעליה, כמה לקוחות הסתכלו עלינו כמו משוגעות וחלקן עזבו את החנות.
״מטומטמת את מבריחה לנו לקוחות,״ היא צעקה בלחישה ורקעתי ברגלי כמו ילדה קטנה, ״דיי, גם ככה יש לך חבר,״ הזכירה ונפנפתי בידי כאילו אני לא צריכה את העזרה שלה, ״וערן סיפר לי שגם יש לו חברה,״ אמרה לבסוף והנהנתי.
״אה,״ אמרתי בהבנה ואני כמעט בטוחה שכל הצבע ירד לי מהפנים, פתחתי את פי ואמרתי, ״את בטוחה שאני לא יכול-״
״לא,״ היא קטעה אותי, היא החלה לקפל ג׳ינסים ולסדר אותם בערימה כמו פלס בזמן שאני נשענתי על הדלפק לצידה ונקשתי עליו באצבעותיי אחת אחרי השנייה.
״כאילו מה יום אחד בהיר הוא התקשר לערן?״ שאלתי בסקרנות והיא נדה בראשה.
״מה פתאום, הם מימי התיכון בקשר,״ סיפרה ותהיתי לעצמי איך יכול להיות שבמשך שמונה השנים האחרונות לא קרה מקרה שבו נפגשנו, בכל זאת, הוא החבר הטוב ביותר של אחותי.
״איך הוא?״ התעניינתי.
״חתיך,״ אמרה בקול מפתה, ״הורס,״ הוסיפה ונמרחתי על הדלפק בליווי התייפחויות.
״ואני עם ההורמונים שלי,״ אמרה ברמיזה ושרקה שריקה קצרה, ״וגם בלי ההורמונים שלי,״ הוסיפה ושרקה שוב, צחקתי ונדתי בראשי כמיואשת.
״אם לא תתני לי לבוא בשישי אני אספר לערן על הפנטזיות שלך,״ אמרתי בסחיטה וחייכתי חיוך מנצח.
״בסדר תבואי,״ היא נכנעה וקראתי קריאת ניצחון, ״אבל בלי החבר שלך,״ הוסיפה ופניי נפלו.
״מה?״ שאלתי כאילו לא שמעתי.
״את מעצבנת,״ היא קבעה והמשיכה לקפל במרץ, אם הייתי במצב שלה הייתי כנראה זרוקה במיטה ובוכה על ההריון והקשיים שבו עם גיגית של גלידת וניל, בהחלט לא הייתי יושבת בחנות ומקפלת ג׳ינסים.
״יוצא לך לחשוב עליו?״ שאלה בסקרנות, השפלתי את מבטי לציפורניי ושיחקתי בהן.
״לפעמים.״

שבוע עבר מאז השיחה שלי עם נופר, אני לא מפסיקה לספור את הימים לאחור, כנראה שאני מתרגשת יותר מדי מהמפגש איתו, כבר המצאתי תירוץ בשביל להתחמק מנתנאל למשך אותה שבת וללכת לנופר, בלעדיו.
״לשניים, כן…״ נתנאל דיבר עם פקיד הקבלה ושנינו הלכנו למסלול שלנו.
״מוכן להשפלה?״ שאלתי אותו בהתגרות וחיככתי את ידיי אחת בשנייה בערמומיות.
״מדברת הגברת שהולכת להפסיד,״ החזיר באותו הטון המתגרה והפליק לישבני בלי שאף אחד רואה, הנחתי את ידיי על התחת שלי וסידרתי את השמלה הפרחונית תוך כדי בדיה שאף אחד לא ראה.
צחקתי צחוק מזלזל ותפסתי בכדור הקל ביותר שהיה שם, רצתי לעבר המסלול ושחררתי את הכדור המתגלגל, החזקתי אצבעות והכדור פגע בשבעה מהפינים, קראתי קריאת ניצחון והרמתי את ידיי באוויר כמנצחת.
״צפה ולמד.״ חייכתי חיוך צדדי ולקחתי עוד כדור, הפעם מעט כבד יותר ושחררתי אותו, הוא התגלגל ולבסוף פגע רק באחד ובקושי הפיל אותו.
״יפה,״ נתנאל אמר ביראת כבוד ומחא שתי מחיאות כף, חלפתי על פניו והפלקתי לישבן שלו.
״תורך,״ אמרתי והחוויתי עם סנטרי למסלול, הוא הסתובב ותפס בכדור כבד במיוחד, הוא לא רץ כמוני אלא פשוט הלך הליכה רציפה, משחרר את הכדור והוא נע במהירות, מפיל את כל הפינים ומשאיר אותי פעורת פה. נתנאל התקדם אליי בחיוך מנצח וקרץ לי.
״למדתי מהטובה ביותר,״ אמר ונשק לשפתיי נשיקה חטופה, נשכתי את שפתי ומבלי שאף אחד שם לב הוא העביר את ידו על מפשעתי והעפתי את ידו.
״אתה לא תצליח להסית אותי מהמטרה, אני אנצח אותך היום,״ קבעתי למרות שידעתי שאין לי סיכוי מולו.
לקחתי עוד כדור ועשיתי שוב את אותה הפעולה כמו מקודם אך הפעם הכדור בכלל לא פגע אלא נפל לתעלה הימנית והתגלגל לטמיון, פניי נפלו ושרבבתי את שפתי התחתונה בעצב.
״בואי אני אעזור לך,״ נתנאל הציע ונצמד אל גבי, הוא לקח כדור במשקל המתאים בשבילי והגיש לי אותו, הוא הניח את ידו על שלי והסביר לי מה לעשות, כמה צעדים לצעוד ולאיזה גובה להניף את הכדור, עשיתי כפי שאמר והכדור הסתחרר ופגע בתשעה מתוך עשרה, הסתובבתי אליו בשמחה והצמדתי את שפתיו לשלי, הייתי במצב רוח טוב מדי, נתנאל אחז במותניי ולחץ עליהם טיפה.
״אוחח,״ הוא נהם אל פי,״ התגעגעתי אלייך,״ הוסיף וחיכך את אפו בלחיי.
לא ראיתי אותו כל השבוע שחלף, הוא נסע אל מחוץ לעיר בכדי לבקר את המשפחה שלו ואני סירבתי לבוא איתו מאחר ואני אמורה לעזור לנופר ההריונית בעבודה למרות שהיא דחקה בי ללכת, חוץ מזה אני לא מתה על אימא שלו או על המשפחה שלו.
״אני הולך לזיין אותך היום,״ לחש באזני והשתנקתי למשמע המילים המלוכלכות, הוא שחרר אותי והתיישבתי בזמן שאני סוגרת את רגליי בכדי למזער את הרעד שעבר בין רגליי.

כצפוי, נתנאל ניצח אותי ואני יצאתי מושפלת מהאולם, הלכנו לאכול במסעדה פינתית נחמדה.
״קרעתי אותך,״ אמר בקול מנצח ונעץ את מרפקו בצלעותיי, דחפתי אותו ממני בעלבון.
״זוז ממני,״ פקדתי עליו ונכנסנו שנינו למסעדה הנעימה, שפתיו החמימות של נתנאל עברו על עורי וצמרמורת נעימה חלפה בגבי.
התיישבנו שנינו במקום פינתי, רחוק מהשאר על פי בקשתו של נתנאל והוא הזמין את היין הטוב ביותר שהיה להם, כמו תמיד, שתינו כוס ועוד כוס עד ששכחתי איך קוראים לי.

פרק 4: מוכר וטוב

נכנסו לדירתו של נתי, היינו שיכורים, שיכורים מדי.חלצתי את נעלי העקב הכואבות וכמעט נפלתי מהן. פיזרתי את שיערי מהקוקו ההדוק והורדתי את השרשרת מנקרת העיניים.
נתנאל פתח את כפתורי החולצה והבטתי בו בתשוקה, הוא התקדם אליי ואני צעדתי לאחור באותו הקצב עד שנתקלתי בספה ופשוט חיכיתי שהוא יגיע אליי ויאחז בי. ״כל הערב חיכיתי רק בשביל להוריד ממך את השמלה המתגרה הזו,״ הוא לחש באזני ונאנחתי בתשובה.
״כל הערב חיכיתי שתוריד אותה ממני,״ לחשתי והזזתי את שיערי לכתפי כך שתהיה לו גישה לרוכסן השמלה, נתנאל רק חייך ופתח את הרוכסן באטיות מענה.
כל חלק בגוף שלי בער והבטן שלי התהפכה בהתרגשות, כל כך רציתי אותו.
״את כל כך… יפה,״ הוא מלמל ונצמד אליי. השמלה החליקה מטה ונשארתי בהלבשה תחתונה. נתנאל נישק את כתפי ואז עבר לצוואר בזמן שנשימתי מאיצה.
הוא הניח את ידיו על מותניי והצמיד את גבי אל בטנו השרירית. הנחתי את ידי על עורפו ומשכתי אותו קרוב יותר כשנישק את צווארי בפראיות.
״זה לא אמיתי כמה שאת מושכת,״ הוא לחש לצווארי וחייכתי בסיפוק, כל כך אהבתי את המילים האלה שגורמות לי להרגיש הכי יפה בעולם.
״אולי נעבור לחדר?״ הסתובבתי והוא נישק אותי נשיקה מתגרה שהשאירה אותה כמהה לעוד.
הוא הרים אותי וכרכתי את רגליי סביבו בזמן שהוא הלך לחדר וכל שנייה כמעט נפלנו עקב היותו שיכור. נתנאל זרק אותי על המיטה ונדחק בין שתי רגליי.
״אנחנו הולכים לקום מחר עם כזה כאב ראש.״ הנחתי את כף ידי על עיניי ונתנאל העיף אותה בפראיות.
״תשתקי כבר פולניה,״ הפציר בי ונישק את בית החזה שלי בזמן שהוא יורד למטה בשביל של נשיקות.
״אל תעשה את זה," דרשתי ותפסתי בראשו של נתנאל שניסה למשוך את החזייה מטה בעזרת שיניו.
״אתה כזה דפוק.״
הוא הרים את אצבעו השלישית וצחקתי בקול רם, הוא המשיך לרדת בנשיקות לעבר בטני ורעד חלף בין רגליי.
״האם את מוכנה לגן עדן גברת שטרן?״ הוא שאל וגיחכתי בלעג.
״אל תחמיא לעצמך יותר מדי,״ הקנטתי אותו והוא הביט בי בהתגרות, חייכתי חיוך הקורא תיגר והוא משך את תחתוניי מטה.

התעוררתי באמצע הלילה מיובש בגרון ועצמתי את עיניי לעוד כמה רגעים. נתנאל כרגיל משך אותי חזק אליו מתוך שינה, או מתוך הרגל.
השתחררתי מידיו השריריות, לבשתי את חולצתו הארוכה ואת תחתוניי ויצאתי מהחדר אל המטבח. ערנות תקפה אותי והרגשתי כאילו גם אם אני אחזור למיטה אני לא אירדם.
הרתחתי את המים והוצאתי ספל זכוכית בכדי להכין את התה שלי, הראש שלי כאב בצורה מטורפת, הרגשתי כאילו הוא עומד להתפוצץ בכל רגע נתון, ידעתי שלא הייתי צריכה לשתות כל כך הרבה אלכוהול.
מזגתי כפית סוכר אחת אל תוך הכוס והכנסתי שקיק תה.
שמעתי צעדים מכיוון החדר שלנו והייתי בטוחה שזהו נתנאל שהתעורר.
״להכין גם לך?״ שאלתי בחיוך צדדי והצעדים פסקו.
״כן, שניים סוכר, רק אפשר לדעת מי את?״ שמעתי קול עמוק ולא מוכר וכיווצתי את גבותיי.
״חברה של נתנאל ומי אתה?״ שאלתי כשאני עדיין עם גבי אליו ומנסה לפענח את הקול.
״השותף,״ ענה בקצרה והנהנתי בהבנה.
הסתובבתי בסקרנות, הבלעתי צרחה קטנה וסתמתי את פי בעזרת ידי.
בן היה מופתע בדיוק כמוני.
הורדתי את ידי מפי והמשכתי להביט בו בהלם, לא יכולתי לעשות שום דבר חוץ מלהביט בעיניים הירוקות והחודרות האלו במשך דקה או יותר.
״את החברה,״ הוא מלמל לאחר השתיקה הממושכת.
״אתה השותף,״ קבעתי את המובן מאליו.
הדופק הלם באוזניי ובאותו הזמן הראש שלי כאב בצורה מטורפת, שני הדברים האלה היו שילוב נורא ביחד עם הלב שלי שהתכווץ עד כאב.
״זה הרגע הכי מביך שהיה לי בחיים,״ אמר בהשתהות ולא הזיז את מבטו משלי.
״אין לי מושג מה להגיד,״ אמרתי בכנות ולא הצלחתי להתיק את מבטי מפניו הגבריות.
״אני ישן?״ הוא שאל פתאום בשיא הטמטום וגיחכתי על השאלה הטיפשית.
אני חייבת לצאת מהבהייה, חייבת.
ניתקתי את עיניי, לקחתי את כוס התה בין שתי ידיי והתיישבתי על הכיסא כשרגליי גם הן מקופלות עליו.
בן הוציא גם הוא כוס ומזג אל הכוס קפה שחור. לא יכולתי להפסיק לבהות בו, בחיים שלי לא חשבתי שאראה אותו שוב לאחר סיום הלימודים.
כל הבטן שלי התהפכה בתחושה לא נעימה כאילו אני עושה משהו אסור כשאני בוהה בגבו החשוף מבלי היכולת להפסיק, כאילו כשאני מדברת איתו אני עלולה לפגוע בנתנאל שבעצם אני לא עושה כלום מלבד להחליף איתו כמה מילים.
״אז מה קורה?״ הוא שאל ופלטתי גיחוך.
״אתה שואל על הזמן האחרון או על כל שמונה השנים האחרונות?״ שאלתי, הוא לא ענה לי אלא רק נשען על השיש ועבר עם מבטו הבוחן על כל חלק בגוף שלי עד שהוא נעצר על נקודה מסוימת וחייך חיוך קטן. ניסיתי להבין מה פשר החיוך וכשהבנתי שאני רק עם החולצה של נתנאל ישר הורדתי את הרגליים וסיכלתי אותן.
״ממזר,״ מלמלתי והוא צחק. ״האמת לא עשיתי שום דבר מיוחד בשמונה השנים האחרונות, למדתי, עברתי לגור לבד, שכבתי עם הרבה גברים ומצאתי את נתנאל,״ אמרתי בפשטות ולא הפסקתי לבחון כל פרט ופרט בגופו.
הוא גדל וכל דבר בו נהיה גברי יותר, הגוף שהתנפח מעט והפנים שעליהם הזיפים נהיו ארוכים יותר ועצמות הלסת שלו נהיו מרובעות יותר מה שנתן מין תחושה כאילו אני עומדת מול אליל מין.
״ואצלך?״ שאלתי בסקרנות והוא עיקם את פרצופו.
״עובד בימים ומתפרפר בלילות,״ ענה באותה הנימה, הרגשתי כאילו כל אחד מנסה לתת תחושה של קינאה לשני.
״נתנאל מדבר עליך לא מעט,״ סיפרתי, ״הוא אמר שהשותף שלו פרפר לא קטן, בחיים לא הייתי מעלה על דעתי שזה אתה,״ הוספתי בכנות והבעת פניו לא השתנתה אלא נשארה חתומה בזמן שעיניו רק התרכזו בפניי.
״אנשים משתנים,״ ענה בקצרה וערבב את כוס הקפה שלו.
אני בספק אם הוא השתנה, אני לא מאמינה שאנשים יכולים להשתנות.
זה היה מצב לא נעים, מסיום התיכון לא דיברנו, לא נפגשנו או התראינו, אפילו לא שמעתי עליו הרבה אלא רק סיפור או שניים בשמונה שנים הללו.
אני לא רגילה להיות במרחק כזה ממנו, זה זר מדי בשבילי. אני זוכרת שאהבתי אותו מאוד, הוא היה האהבה הראשונה שלי ויחד עם זאת הפעם הראשונה שלי, כל מפגש איתו היה מלווה במגעים ובקרבה אוהבת גם כשלא היינו חברים אלא רק ידידים.
אבל עכשיו הוא על תקן ״אהבת הנעורים״ שהייתה ונגמרה ואני צריכה להתרגל למצב החדש שלא ניפגש בליווי מגעים וקרבה.
״אני עדיין חושב שזה רק חלום ובעוד כמה שניות אנחנו נתנשק ואז נעבור לחדר שלי ושם אני אעשה את מה שאני טוב בו ואז אני אתעורר בבוקר ואגלה שזה היה רק חלום מוזר על מישהי שפעם אהבתי,״ אמר במין נימה ספקנית, כאילו באמת האמין שזה חלום.
אני חושבת שהוא אמר את זה יותר מדי בפתיחות, הוא היה צריך לשמור את זה בלב ולא להצהיר מה היה עושה לי בחדר שלו.
״נשארת אותו ילדון דוחה,״ אמרתי בסלידה וקמתי מהכיסא, הרגשתי צורך לתפוס ממנו מרחק ולהתנגד למשיכה הזו כאילו אני מתכת והוא המגנט.
"מתי חזרת מתאילנד?" שאלתי והוא הרים את גבותיו כמופתע.
"לפני יומיים, אני מבין שנתנאל כבר סיפר לך עליי," הוא הניח והנהנתי. חבל שהוא לא נשאר בתאילנד.
-נקודת המבט של בן-
זה בהחלט הלילה הכי הזוי שלי.
מיפיפייה היא הפכה לאלוהית, לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים גם אם רציתי, הרגשתי כאילו נזרקתי לעבר.
כשאני חושב על תקופת התיכון שלי אני חושב עליה, בחיים שלי לא חשבתי שאראה אותה שוב וגם אם כן לא בתור החברה של השותף שלי.
כל דבר בה העלה בי זיכרונות טובים, אפילו ככה, עכשיו כשהיא עם חולצה שמגיעה עד הברכיים זה מזכיר לי את כל הפעמים שאחרי ששכבנו או שהיא הייתה באה לישון אצלי ופשוט אהבה לישון עם החולצה שלי.
״השיער שלך,״ אמרתי כשנזכרתי מה כל כך שונה אצלה, היא גזרה וצבעה אותו.
היא גיחכה ומיששה את שיערה.
״אתה אוהב?״ היא שאלה בחייכניות ועיניה הביטו בי בציפייה, למרות שגדלנו והתבגרנו משהן בה עדיין היה כל כך נערי.
״לא,״ אמרתי בכנות והיא פערה את פיה.
״איזה רשע!״ היא קראה וצחקקה, צחקתי גם אני וחיזקתי את אחיזתי בספל הזכוכית.
כל חלק בגוף שלי עקצץ מלראות אותה ואני בטוח שכך זה גם אצלה בצד השני, השתוקקתי לגעת בה, להעביר את ידי בשיער שהתקצר לו כפי שנהגתי לעשות.
אני חלמתי עליה שלוש או ארבע פעמים מאז נפרדנו אבל החלום האחרון שלי היה עליה לפני כחודש בערך.
חלמתי שאני והיא ביחד, עדיין, למרות כל מה שקרה בנינו ושנינו חוזרים אחרי יום עבודה מתיש, נכנסים למיטה, עושים אהבה והיא לא מפסיקה להגיד לי כמה שהיא אוהבת אותי.
אומרים שחולמים על הדבר האחרון שאתה חושב עליו לפני שאתה נרדם ואני תוהה לעצמי מה גרם לי לחשוב עליה כל כך הרבה.
״את יודעת שאהבתי את השיער הארוך שלך יותר מכל דבר אחר,״ אמרתי ומצאתי בדבריי נימה נוסטלגית.
עם כל החרא שהיה אני מת לחזור לתקופת התיכון.
״אז מה קורה איתך? במה אתה עובד?״ היא התעלמה מדבריי ושאלה בסקרנות.
התיישבתי על השולחן בסלון מולה אך שמרתי על מרחק סביר בכדי לא ליצור מצב מביך.
״במה שאני טוב בו,״ עניתי והבטתי על הבטן החטובה שלי.
״זיונים?״ היא שאלה בהרמת גבה וצחקתי.
״מאמן במכון כושר עקומה,״ הסברתי והיא צחקקה גם מהטיפשות שלה.
״ובמה את?״ שאלתי בחזרה והבטתי בשפתיה שהדבר היחידי שרציתי היה לנשוך אותן.
״לי ולנופר יש עסק,״ סיפרה והנהנתי בהבנה.
״עסק של מה?״ התעניינתי.
״בגדים,״ ענתה. משהו בה היה כל כך עדין ונינוח.
״יפה,״ אמרתי בחיוך והיא חייכה בחזרה.
״אתה וערן עוד חברים?״ היא שאלה פתאום וכיווצתי את מצחי.
״כן, למה?״ שאלתי כלא מבין.
״לא היית בחתונה שלו ושל נופר,״ היא קבעה עובדה וגירדתי את ראשי במבוכה.
״לא יכולתי,״ עניתי.
״זה כל כך לא חברי מצידך,״ אמרה בשיפוטיות. זה בסדר אני מניח, היא לא יודעת למה.
״צודקת,״ הסכמתי איתה והיא עשתה פרצוף לא מבין.
״טלטול?״ נתנאל קרא ואני וטל הבטנו אחד בשני.

-נקודת המבט של טל-
״מה נתי?״ שאלתי והוא יצא מהחדר כשהוא תופס בראשו, בטח גם לו כואב כמוני.
״אני רואה שאת ובן-בן בהיכרות,״ אמר בחיוך והתיישב צמוד אליי כשידו הגדולה נכרכת סביב גבי ומצמידה אותי אליו.
״האמת היא שאנחנו-״ בן אמר אך מיד קטעתי אותו, ״בדיוק מתחילים להכיר,״ אמרתי בחיוך מזויף ופערתי את עיניי לכיוונו של בן שיסתום את הפה שלו. אם נתנאל יגלה שלי ולבן יש היסטוריה משותפת הוא יתחיל עם הקנאה המגעילה שלו.
״נו… וכבר התאהבת?״ הוא שאל ובן נדרך.
״מה?״ שאל בן בבהלה ונתנאל צחק.
״זה היה בצחוק אחי מה יש לך?״ שאל נתנאל ובן נרגע.
״מה השעה?״ נתנאל שאל בישנוניות והשתקע בצווארי.
״ארבע,״ עניתי בחיוך וליטפתי את ראשו, בן הביט בנו ואני השפלתי את מבטי רק כדי לא לפגוש את שלו ולגרום למצב להיות עוד יותר מביך.
״את באה למיטה?״ שאל נתנאל והנהנתי.
״כן,״ השבתי, ״מאוחר,״ הוספתי וקמתי בכדי להניח את הספל בכיור.
״יאללה,״ אמרתי והושטתי את ידי לנתנאל, הוא אחז בידי ומשכתי אותו אליי.
״לילה טוב,״ אמרתי לבן והוא חייך.
״לילה טוב אחי,״ אמר נתנאל בערפול כשהוא מחבק אותי מאחור וכל כובד משקלו מכביד כשהוא נשען עליי.
נכנסנו למיטה ופניי היו אל מול פניו של נתנאל, ליטפתי את לחיו הדוקרנית באהבה.
״אז מה את אומרת על השותף שלי?״ שאל בסקרנות ושיחקתי את עצמי חושבת לרגע.
״נחמד פלוס,״ עניתי בקלילות והוא חיבק אותי אליו.
בן היה הרבה יותר מנחמד פלוס, הוא היה שובב ומצחיק ואם נתנאל לא היה נכנס הייתי יכולה לשבת עד הבוקר, לדבר איתו ולהסתכל עליו בהנאה.
הוא היה משהו מוכר מהעבר. משהו מוכר וטוב.