wicked game- פרק 10

פרק 10: תבין אותי

אני עומדת תחת חופה, זמן כל כך ארוך שייחלתי ליום הזה, סוף סוף הוא מגיע, אחרי ריבים ודמעות הגעתי לרגע הזה. אני עומדת עם שמלה לבנה, אני כל כך יפה, השמלה היא שמלת החלומות שלי, השיער שלי בדיוק כמו שתכננתי והאיפור מושלם, מצד אחד עמד בן ומהצד השני עמד נתנאל, שניהם בטוקסידו, כיפה על ראשם והרב מתחיל לברך, הוא השיא אותי ואת נתנאל לבעל ואישה ולבסוף הגיש לי סכין, אני לוקחת את הסכין ובלי להסס תוקעת אותה בליבו של בן.
בן נופל על ברכיו בזמן שאני עדיין אוחזת בסכין והוא דומע דמעה של כאב, היא נופלת על שמלתי ואני כורעת ברך לצידו.
״אני אוהבת אותך,״ אמרתי ואני מנשקת אותו נשיקה ארוכה עד שהוא נופל לרגליי, אני מחייכת וקמה בכדי לנשק את נתנאל, הקהל עומד על הרגליים, מוחא כפיים וקורא קריאות שמחה. אני מאושרת.

״בן!״ צעקתי בבהלה והתרוממתי למצב ישיבה, בן נכנס בבהלה לחדר והקלה שטפה אותי כשראיתי אותו, הגבר החסון והיפה הזה עומד מולי, כאילו יחד איתו הביטחון נכנס ועטף אותי.
״אתה פה,״ אמרתי בשמחה והוא הסתכל עליי כעל מטורפת.
״הכל טוב?״ הוא שאל באי הבנה והנהנתי בחדות.
״כן, הכל טוב,״ עניתי בחיוך והוא התכוון ללכת.
״חכה!״ קראתי והוא הסתובב, הסטתי את השמיכה ונעמדתי, שילבתי את אצבעותינו ודחפתי אותו לחדרו, פחדתי לישון לבד אחרי חלום כזה, בן נכנס תחת השמיכה וכך גם אני, הסתובבתי ככה שגבי מול בטנו ואני כורכת את זרועו החסונה סביבי.
״השתגעת?״ הוא שאל וגיחכתי.
״חלמתי שאני הורגת אותך,״ סיפרתי וכתפיו רעדו בגלל הצחוק הרם שלו.
״אני אמור להתחיל לפחד?״ הוא שאל ונישקתי את זרועו.
״אולי,״ עניתי בחיוך ועצמתי את עיניי, הרגשתי חום וביטחון. בן התחפר עם פניו בשיערי ושקעתי בשינה עמוקה.

-נקודת המבט של בן-
התעוררתי עם ריח נעים של שמפו נשים ונזכרתי שאני עם טל במיטה, חיוך ענק עלה על פניי, חודשים שלא חייכתי ככה.
עד כמה שאני מכור לקשרים חד פעמיים של לילה אחד התגעגעתי לחבק מישהי ככה, להתכרבל ככה אבל לא סתם אחת אלא מישהי שחשובה לי, ויש רק שלוש כאלה בחיים שלי כרגע, אימא, שני וטל.
פניה של טל היו אל מול החזה שלי ונשימותיה הכו בו והעבירו זרמים נעימים בגופי.
כרכתי את ידי סביב גופה שלפעמים הרגיש לי שביר כמו חרסינה, היא הייתה רזונת ועורה היה כמו חרסינה. משכתי אותה קרוב יותר אליי והיא הניחה את זרועה על אגני.
יפיפייה, היא הייתה מושלמת, השיער החום בהיר והארוך שלה התפזר על זרועה ועל בית החזה, השפתיים הקטנות והמצויירות שלה שרק רציתי לנשק ולנשוך, האף הקטן והריסים הארוכים שתחמו את עיניה החומות והחמימות. היא הייתה כל מה שיכולתי לבקש באישה אחת ועם זאת היא לא הייתה שלי, היא הייתה של גבר אחר.
היו לי כל כך הרבה בחורות שיכולתי לצאת איתן אבל לא… כלום לא הרגיש לי נכון, אבל איתה הכל מרגיש כל כך נכון, החיוך, הצחוק, המגע, הנשיקה.
אני נסחף אחריה שוב, כמו עיוור אני הולך, אני מייסר אותה אבל זה לא אכפת לי, אני אנוכי ורוצה אותה בשבילי והפעם, אני אעשה הכל בשביל שזה יצליח, בשביל שאנחנו נצליח. אני יודע, היא לא אישה קלה ואני לא גבר קל, אבל זה עבד בנינו פעם אחת וזה יעבוד שוב, ידעתי את זה מהרגע שראיתי אותה, זה ידרוש ממני קצת יותר עבודה מבדרך כלל אבל אני מוכן להקריב.
את הצלע השלישית, נתנאל אני מכיר דרך ההורים, אבא של נתנאל ניהל את חברת הבת שאבי ניהל, נתנאל ירש את מקומו של אביו לאחר שנפטר מהתקף לב ומשם אבי היה מזמין אותו לארוחות שישי אצלנו ולאט לאט הפך נתנאל לבן בית, התחברנו בשנייה, זה התחיל מאהדה לאותה קבוצת כדורסל והמשיך ללשכור דירה ביחד. כשאבא שלי חלה באלצהיימר והתאים במוח שלו החלו להתנוון עד ששכח איך קוראים לו נתנאל היה שם בשבילי כמו אח תומך כי אני הייתי צריך להחזיק את אימא שלי ואחותי, הייתי חייב להיות חזק בשבילן. אך בלילה, בחדרי חדרים הייתי נשבר ביחד עם בקבוק ג׳ין עד שנתנאל היה יושב ומשתכר ביחד איתי, זו לא הייתה סימפתיה מזויפת זה היה מתוך אמפתיה, הוא הבין את הכאב שחשתי, אז מה אם אני גבר, גם לי מותר לבכות בלילות.
ובחזרה לאהבת הנעורים שלי שפקחה את עיניה וליטפה את לחיי, מאז ומתמיד היא אהבה להרגיש את הזיפים שלי, הם שרטו אותה אבל היא אהבה אותם, עוד דבר אחד מאלף המוזרויות שאהבתי אצלה.
״בוקר טוב קורבן לרצח,״ טל אמרה בחיוך ישנוני ונשקתי ללחיה.
״בוקר פחדנית,״ עניתי והיא הניחה את ידה החופשית על פניה במבוכה.
״אתה כולך דיממת, מה רצית שאני אעשה?״ היא סיפרה והצטמררה בגועל, צחקתי ונשכבתי עליה כך שמרפקיי כל אחד מהם בצד אחר של גופה כך שלא תימעך תחתיי.
״אני מסריחה, לא עכשיו,״ מלמלה וניסתה לדחוף אותי מעליה. היא לא מבינה שזהו הדבר היחיד שעניין אותי, העברתי את ידי בשיערה החלק ונישקתי אותה נשיקה קטנה בלחי, אני יודע שהיא עדיין לא מרגישה נוח לידי, אני חייב לשמור על איפוק, כמו שאמרתי הקרבה זה שם המשחק.
לאחר שצחצחתי שיניים הכנתי לי ולטל כוס קפה, אחד סוכר כמו שהיא אוהבת.
״תודה,״ אמרה בחיוך מתוק ולגמה מהמשקה החם והמעורר, היא התיישבה בספה על ידי ונשענה על החזה שלי, כרכתי את ידי סביב כתפה ושנינו צפינו בתכנית בוקר משעממת.
״אני מצטער על אתמול,״ שיקרתי, כמו תמיד לא הצטערתי על שום צעד שעשיתי איתה אבל הייתי חייב להראות חרטה, סתם לחצתי עליה אתמול והיא נרתעה בגלל זה, אם הייתי לוקח את הדברים לאט יותר…
״זה בסדר,״ אמרה והניחה את ידה על החזה שלי, היא נשענה עליי והסתדרה טוב יותר על הספה.
״לא יודע מה היה לי אתמול.״ היה לי אותך לבד, בלי אף אחד שיפריע ובגלל זה הסכמתי לעצמי להתנהג כמו שהתנהגתי.
״גם לי לא,״ אמרה בהזדהות, ״אבל אנחנו באמת צריכים למצוא לך מישהי חמודה,״ אמרה בחיוך תמים ונחרתי בבוז.
את טל, אני רוצה רק אותך ואני לא מוכן להתפשר, אני לא מהמתפשרים.
״זה בסדר טל, אני מסתדר,״ אמרתי בכעס והיא משכה בכתפיה.
״אוקיי, איך שבא לך,״ אמרה בקלילות ומבלי שהיא שמה לב נעצתי את מבטי בפניה, היא התרכזה באיזו כתבה על המסך בזמן שאני התרכזתי בשפתיים שלה, ובחזה שלה שקרץ לי דרך הגופיה השחורה שלה, הסטתי מהר את מבטי לפני שהמצב יהפוך מביך.
״נתנאל עדיין לא התקשר?״ שאלתי והיא צקצקה בלשונה.
״כנראה בגלל הפרשי השעות,״ אמרתי. או בגלל שמחקתי את ההודעות שהוא רשם לך אתמול.
״כן… אבל אני מאמינה שהוא יתקשר בקרוב,״ אמרה בקול מלא תקווה וציפייה, הנהנתי בהסכמה למרות שלא רציתי לחשוב על הרגע שבו היא תענה לשיחת טלפון ותמלמל אליה מילות אהבה וחיוכים יעלו על פניה.
סיימתי לשתות את הקפה שלי והנחתי את הספל על השולחן, טל הציעה לי קצת מהקפה שלה וסירבתי בהרמת יד.
״אתה לא הולך למכון כושר היום?״ שאלה בהתעניינות.
״לא, יש מישהו שיחליף אותי,״ עניתי וצלצול טלפון קטע את השלווה של שנינו, היא הניחה את הספל על השולחן ודילגה בכדי להרים אותו, הלב שלי החל לדפוק במהירות, לא הייתי בנוי לחיוכים ומלמולים של מילות האהבה שלהם אל מול הפנים שלי.
״הלו,״ טל ענתה והבטתי בה בניגוד לרצוני.
עיניה של טל נפערו והפלאפון שלה הפל על הרצפה והתנפץ לאלפי רסיסים.
״טל?!״ קראתי בבהלה, קמתי אליה ותפסתי אותה מהר, רגע לפני שהתעלפה.