על גבול שני הרגשות 3> 3/>

פרק א: מישהו מוכר?!

היא צעדה אל עבר תיכון ׳בייס נוברס׳ שערה השחור מהודק בקוקו מתנפנף ברוח. היא שמה לב כבר לפני כחמש דקות שחבורה של בנות מצחקקות משנה א׳ עוקבות אחריה משהחנתה את המוכנית האדומה שלה. ׳נו טוב…חשבה, זה ככה כל שנה, כשאת תלמידה חדשה את תמיד רוצה להיות הכי פופולרית ולכן את חייבת איזושהי ״מודל״ לחיקוי…במקרה של תיכון ׳בייס נובס׳ הדמות האידיאלית הייתה מי אם לא מיה אנדורלנף, נערה עם ממוצע מרקיע שחקים, הרקדנית הכי טובה במגמת המחול בבית הספר, כל דבר שהיא רק רוצה- משיגה. הבעיה עם פופולרים היא שאם אתה רוצה להיות בחברתם- אתה חייב להיות אחד כזה.
נמאס לה היה להעמיד פנים שהיא לא שמה לב לכל ההתכנסות מאחורה, היא הסתובבה מחייכת בנימוס אל הבנות שנעצרו, נתפסות בקלקלתן. הבנות הציגו את עצמן אחת אחרי השנייה, מיה כבר כמעט הספיקה לחשוב על איזה טובה כל אחת יכולה לספק לה עד שראתה את חברותיה מרחוק, היא עקפה את הבנות בלי לומר מילה.

**********************

סטן חייך חיוך רחב אל הבחור שצעד לקראתו,
״מה קורה גבר?״ אדמונד אחז בכתפו.
״האמת בסדר, קצת מבאס שהחופש נגמר לא?…אממ תקשיב לא יצא לי להגיד לך תודה באמת שעזרת לי ולמשפחה שלי להתאקלם פה..״ סטן עבר לא ממזמן לפלורידה עם אחיו הקטן ועם אימו.
״בשמחה גבר!״ שתיהם התקדמו אל עבר הבניין הבורדו הגדול שעליו התנוססו אותיות זהובות גדולות תיכון ׳בייס נוברס׳.
״שמע אני צריך לעבור במזכירות כדי לעדכן את המערכת שלי כיתה וכל החארטה הזאת…אני אראה אותך מאוחר..ביי אחיי….״

***************
׳איפה היא?!׳ שתי המילים הללו התרוצצו בראשה של מיה שוב ושוב, היא לא האמינה שאופריה מפספסת את היום הראשון…׳מה נסגר איתה?..׳ היא התבוננה בכיסא הריק שלידה.
״מיה מה את חושבת?״ רוז התנערה ממחשבותיה,
״מה?״
״על החולצה…זה פשוט כל כך לא מתאים ביחד!״ היא בכלל לא הקשיבה אלא רק הנהנה בראשה, זאת שרישרה את דעתה קרנה מאושר ואילו השנייה באכזבה. המחכנת נכנסה לכיתה ואט אט כל התלמידים שקטו והתישבו. עדנה שוב התחילה עם הפתיחת השנה המייגעת שלה, לפתע מישהו נכנס בפתאומיות מהדלת, עדנה נראתה מופתעת היא לא הייתה רגילה שמפסיקים אותה, בדיוק שהיא התחילה לספר על הילדים ועוד בלה בלה בלה שכאלה,..מיה לא שמה לב למה שמתרחש מסביבה, היא הייתה במקום לגמרי, בחלום השמיני אוליי…

*******************

סטן נכנס לכיתה, הוא שנא שתלו בו ככה מבטים. הבנות הזילו ריר על השולחן, סטן היה מודע לזה שהוא נאה, הוא לא היה לו פרצוף מושלם אבל איכשהו, ככה עם העיניים החומות החמות, שיער החום הפרוע ושפתיו היפות נתנו פשוט הרגשה של בית וחום, במיוחד חיוכו השובב. המורה סימנ. לו שיישב ליד הנערה שהייתה כנראה שקועה במה שמתחולל בחוץ, שערה היה שחור אך הוא לא הבחין בפניה, הוא גרר אחורה את הכיסא ממקומו כדי שיוכל להתיישב ואז התיקה הנערה את עינייה מן המשתקף בחלון ואט אט התבוננה בו,
״שיט״ פלט, מבט של תיעוב עמוק התחלף במבט ההפתעה שהיה שרויי כל פניה קודם. סטן רק התיישב בשקט, היא סיננה לעברו מבין שנייה,
״אתה! חתיכת…״
״את יודעת גם אני לא ממש שמח לראות אותך, מלפפון חמוץ״ ליחיה של מיה בערו מזעם,
״אני הולכת לעשות לך את המוות!״ הוא גיחך בקול,
״מה תעשי?! שוב תלשיני לאבל׳ה?!״

*****************^^^ח

הפרק הבא- ״ שבועיים לפני תחילת הלימודים״