אבא, למה אתה לא מסוגל להבין? ~בהשראת שנהב~
אבא, למה אתה אומר שאני מפגרת? מטומטמת?
אולי אני לא איינשטיין אבל אני בהחלט לא טיפשה.
למה אתה מתעצבן? צועק? מקלל בכל פעם שקורה משהו שלא התכוונת, שלא תכננת?
למה אתה חייב לצעוק ולהתרגז, לפעמים אפילו מכה, כשסוף סוף אני מתעמתת איתך ואומרת לך דברים.
למה אתה לא מוכן לקבל אז זה שאני מולך, עם דמעות בעיניים
ואומרת לך שאין לך שום זכות לקרוא לי מפגרת, לקלל אותי או להכות אותי.
למה אתה מתחיל לקלל ולצעוק בטונים שמפחידים אותי,
כשצעקותיי מתגברות ומוציאות את כל מה שיש בנפשי לומר.
למה אתה לא מסוגל להבין,
שאני לא הבת המושלמת שלך אבא, שאני אבוא ואצא נגדייך כשיבוא לי הכוח, שאגיד לך,
שאני צודקת,
ואתה טועה.
תגובות (3)
שוב פעם, כתיבה יפה
ובשביל מה האתר הזה אם לא בשביל לפרוק?
אני איתך בתאדם
כולכן גורמות לי להרגיש מוזר עם ההורים שלי. דמיינו רגע מה אני הייתי כותבת:
אבא, למה אתה מתעצבן שהחדר שלי לא מסודר? כי דרכת על המחדד? טוב, אתה צודק בעצם.
אבא, למה את אומר שאני לא אחראית? כי אני אומרת לך דברים יום לפני וכי אני לא מוכנה לכלום? אוקיי, שוב צודק. זה לא יקרה שנית! "
נשאר לי רק להתלונן על עודף הסרקזם של אבא שלי והנטייה שלו ושל אימא שלי לחשוב שכל דבר שאני אומרת לאחי נועד להעליב אותו. וזה לא כזה נורא. חיים.
בקיצור, בלי חפירות אנוכיות מצידי, אם אבא שלך מכה אותך את צריכה להתלונן. בכל מקרה, אני לא מסכימה איתו. את לא מטומטמת. ואם הוא לא מסכים איתי, בעיה שלו. תתעלמי מזה עד כמה שאת יכולה. יש פה עשרות אנשים שיגידו לך שאת לא כל הדברים האלה כנגד אדם אחד.
כן אבל האדם הזה הוא אבא שלה ומיליון אנשים לא יחליפו את זה.