אהבה ועבדות 2
פרק שני
היום בבוקר קמתי התלבשתי צחצחתי שיניים והלכתי למטבח לאכול ארוחת בוקר כולם כבר היו שם חוץ מנער האורוות שכבר התחיל לעבוד ושיינה-דיי. "היי" שאלתי איפה שיינה-דיי?" "אחת מהמנקות מהחלק הצפוני של הבית אמרה שהיא תפסה אותה ואת טוד הבן של הבוסית באמצע והם אפילו לא שמו לב שהיא רואה אותם" אמרה בוני. כולם התחילו לצחוק וגם אני. ואז שיינה-דיי נכנסה, כולם השתתקו ופתאום מאוד התעניינו בצלחות שלהם. ראו שדליילה מנסה לא להתפקע מצחוק וקילה מנסה להשתיק אותה. "טוב אז אדם מה יש לאכול?" "יש חביתה ולחם שיינה-דיי" "טוב אני לא ממש רעבה. תגידי קאם את יכולה לעשות את העבודה שלי היום אני לא מרגישה כל כך טוב" והלכה. "בטח שאת לא מרגישה טוב טוד פירק לך את התחת!" אמר פיין. ופשוט נקרענו מצחוק "כן ולמה ניראה לה שאני אסיים גם את העבודה שלה אין לי מושג מה עושים עם סוסים" "אז תבקשי מסייס שיסביר לך" אמרה קילה בקול חולמני "ולמה שאני אעשה את זה?!" "אוי נו תתגברי על זה ג'יידן לא פה אז הם שכרו אחד חדש, זה הגיוני והוא ממש בסדר אולי אפילו הוא יהיה ידיד טוב שלך? את לא יכולה לדעת עד שלא תנסי" לבוני יש נאומים ממש משכנעים אז אמרתי יאללה מה אכפת לי והלכתי לעבוד. סיימתי לנקות את חדר האורחים וחדר ההמתנה עם פיין ותומאס והייתה לנו דיון ועמוק וארוך על מה ייקרה לשיינה-דיי ולבן של הבוסית עם יגלו עליהם (רוב הזמן צחקנו) ואז הלכתי לאורוות בלי כל כך הרבה רצון לפגוש את הסייס של דיברתי איתו מהרגע שהוא הגיע, שזה כמעט שנה. התהפכה לי הבטן כל צעד שהלכתי בשביל אבנים שמוביל לאורוות, כל הזמן השוותי אותו בראשי לג'יידן וכמעט עלו דמעות בעייני. ניגבתי אותם ונכנסתי לאורוות. ואז ראיתי אותו הוא היה בגובה שלי מאוד שרירי עם שיער בצבע חום בהיר אסוף בקוקו ועיינים בצבע ירוק זית. הוא סחב ערמת חציר חציר במריצה לכיוון האבוס, ואז הוא הסתכל עליי. הייתי משותקת ותוך כדי שהוא התקרב אליי הוא אמר "היי אני מייקל מי את? אף פעם לא ראיתי אותך פה" "היי אני קאמי אני רק פה להגיד לך ששיינה-דיי לא מרגישה טוב ואתה צריך לעשות גם את העבודה שלה" פניתי ללכת אבל הוא תפס לי את הכתף, הסתובבתי והוא מייד הוריד את היד שלו ממני ואמר "תקשיבי זה הרבה עבודה ואני בטח לא אספיק הכל, את חושבת שאת יכולה לעזור לי?" היה לו מבטא צפוני נחמד "אבל אני לא יודעת כלום על סוסים!" אמרתי מקווה להוריד אותו מהגב שלי "זה לא הרבה לדעת ואני אסביר לך מה לעשות" הבנתי שהוא יעשה הכל כדי שאני אעזור לו אז אמרתי "טוב נו" והתחלנו לעבוד. עבדתי יותר קשה יותר מהפעם שבה המושל בא לביקור בבית של הבוסית! סחבתי חציר, דליי מים, הברשתי, סירקתי, ובעיקר נפלתי. היה ממש כיף! זאת הפעם הראשונה שהיה כל כך כיף מאז שג'יידן עזב. "טוב אני צריכה לחזור אבל היה לי ממש כיף מייקל" "גם לי היה ממש כיף קאמי". כשחזרתי כולם חיכו לי לפני הדלת שלי ובהו בי. "מה?" "מה מה איך היה עם הסייס?" שאלה קילה בקול חולמני ודביק "שום דבר "עניתי ופניתי לדלת אבל דליילה חסמה אותי "זה ממש שום דבר" אבל היא רק חסמה אותי עוד יותר "את יודעת שהיא לא תרד ממך עד שתגידי לה משהו" אמר אדם "טוב נו. בוני צדקת הוא אחלה ואנח הייתי לא בסדר עכשיו אני עייפה ורוצה לישון" דליילה זזה בחוסר רצון ונתנה לי להיכנס. ברגע ששמתי את היד שלי על הידית שמענו צעקה "העלמה דיווס! העלמה דיווס!! העלמה דיווס!!!" "מה עכשיו?!?!" התעצבנתי ואז ראיתי את הדוור בא בריצה במסדרון ונעצר לידי מתנשף ובקושי מצליח להוציא מילה. "תנשום עמוק ותדבר כבר!" "העלמה דיווס… קיבלת מכתב….. מהצבא!
המשך יבוא….
תגובות (0)