איך חיי יהיו בעתיד

חנה188 11/01/2016 571 צפיות אין תגובות

פרק 1
שלושת בנותי הגדולות נכנסו לבית וזרקו את התיקים מהגב
"שובלי" אמרתי לביתי הבחורה שהייתה בכיתה ה' "בבקשה תרימי את התיק ושימי אותו במקום" שובל הביטה בי בקוצר רוח ועשתה כדברי.
לירון ביתי שהייתה בכיתה ג' גם הלכה ועשתה כמוה הניחה את התיק והלכה לשולחן.
" אז לירונקי" אמרתי לביתי "איך היה היום בלימודים?" שאלתי אותה בעודי מחממת שניצל תירס
"היה סבבה" אמרה לירון והביטה אלי מבעד לספרים הרבים שקנינו לה לבית הספר. נאנחתי .
אחרי שעה שכולן היו שבעות ושמחות אני יצאתי מהבית לקחת את רותם הקטנה. יצאתי מהמכונית הגדולה שלי ומיהרתי לגן טרום חובה. רותם קפצה עלי מיד כשפתחתי את הדלת. לקחתי את התיק שלה ויצאנו לכיוון הבית. "אימא. היום היה לנו ליצן" קראה אלי ביתי הקטנה וקפצה ,"באמת?" שאלתי ,"כן הוא עשה לנו ג'אגלינג" חייכתי אליה מהמושב הקדמי . "כל הכבוד לו!" קראתי אליה וצפרתי למכונית שהייתה לפני .
חניתי ליד הבית ונכנסתי פנימה. "אוי לא" קראתי מיד שנכנסתי.
" מה קרה?" שאלה רותם בסקרנות ," אני לא מאמינה אני מיד אתקשר אליה" רצתי לטלפון הבית וחייגתי לאשתו של אחי , שיר. "היי שיר זו חנה" קראתי לטלפון. "הילדים שלך יבואו לשבת?" שאלתי אותה והיא אמרה שהם יבואו. "טוב ביי שיר תודה!" ניתקתי והדלקתי את הטלוויזיה על ערוץ הופ בשביל רותם ועליתי מהר לקומה השניה. ראיתי ששובל משחקת מיקמק ומעט נאנחתי. "שובל, ביום חמיי הבא הולכים למיקפה כדי לחדש לך את המנוי." שובל צחקה ואמרה לי שטוב.
הבטתי בה משחקת ומיד נזכרתי שלפני תשע עשרה שנים אני גם שיחקתי במישחק ומאודד נהניתי.
" שובל גם היום עושים שם אימוץ?" שאלתי את ביתי בסקרנות.
"כן" ענתה והביטה בי כאילו נפלתי מהירח
" אני גם רוצה לשחק בזה" אמרתי לה וניגשתי למחשב והתחברתי למיקמק הישן שלי שישי3818.
ראיתי ששובל ערכה אותו מעט ועשתה לו שינויים. חייכתי בתבונה וחיכיתי שיגיעו ילדים לביתי.
שיחקתי שעה ארוכה במיקמק שלבסוף קראתי. "שובל, לירון מספיק עם הטאבלטים והמחשבים לכו להתקלח!" חיכיתי לתגובה של בנותי וראיתי את לירון קופצת לכיוון המקלחת בשמחה.
בשעת הערב חיכיתי שבעלי, אורן יכנס לבית. רותם כבר ישנה, לירון שיחקה בגומי שלה. שובל ניסתה לעזור לי עם המיקמק שלי ורוני עדיין לא חזרה מהגינה.
נשמעה דפיקה בדלת ואורן עמד שם עם רוני.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך