אלוהים יקר

משחררת 10/02/2017 575 צפיות אין תגובות

אלוהים יקר,
אבא…
למה?
אני לא רוצה להתייאש,
אבל זה באמת יותר מדי
אני לא רוצה לוותר…
אבל המלחמה הזאת מתסכלת מדי
אז למרות שאתה כבר יודע,
חשבתי שאולי כדאי,
שלפחות מצידי…
בוא ואספר לך את סיפור חיי
אני לא רוצה במלחמה להתייאש
אבל לא נתנו לי כלים
אני לא רוצה באנשים להיתלות
אבל לא היו לי הורים
אני רוצה להיות עצמאית
אבל מה כבר אעשה
אם אף אחד לא גילה לי,
איך לא ליפול מהקצה?
כל טיפה מן הים,
אצלי היא הים בעצמו…
ולטיפות אין להן סוף
וגם לתסכול שלי לא
אני כן רוצה לחיות
ויותר מזה! לשמוח
אבל כל פעם שאני מנסה,
המאמץ לא מצליח
כי שוב נתקלים במציאות הקשה
וזה כבר קשה לא לאבד תקווה
כי ההבנה הזאת,
שאת לגמרי לבד
זה לא משהו שקל להפנמה
בטח לא לחיות אחרי זה,
בוא ועל זה לא נדבר…
על מה שמתחולל אצלי בלב
כשאני מבינה את החסר.
ואי אפשר למלא,
צריך לחיות קצת עם ה"אין"
וזה מה שמפחיד אותי פה
להיות תקועה כך בין לבין
בין כלום לכלום
בדיוק שם אני נמצאת
אז תאמר לי אב יקר,
איפה התקווה שלי מומצאת?!
"תתמודדי" הם אומרים
איזה אנשים טיפשים
איך להם לא סיפרתי
שחיי אינם חיים…
אולי למות הוא הפתרון?
בוא נסגור את זה ודי
אם לא יצר החיים
שלמרות הכל
מפעפע בי עד בלי די


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך