אלכס – פרק 2

אחח׳ בוקר , השעה 3:21 בדרך כלל אני יוצא לטייל ב4 אבל לא ניראלי שהצליח להירדם שוב . יצאתי החוצה שמח , ״ נו! קמרון!״ שמעתי צליל ואוזני השמאלית מייד פנתה לכיוון הצליל , זה היה בן אדם , בת ביגלל הקול ה-איך אני יגיד את זה? ׳נעים?׳ , רצתי לעבר הקול ושם מצאתי , נער , רץ עם שק קטן בערך בגודל ראשי היה לו שיער חום בהיר , ענייו חומות ושרירי. הוא רץ , לעבר נערה עם עניים חומות , ושיער שחור הפחם ( אל תנסו לאכול פחם , הצעה שלי) . ״אני בא! מה יש לך?!״ הוא רטן ״אח איטי כמו צב!״ היא השיבה בגיחוך ״נו! אז למה הצב עוקף אותך?!״ הוא השיב והם המשיכו לרוץ החצוה בשדה ראייתי . אז אלו היו שניי אחים , למה הם היו כאן? רק תנים , דביבונים , נחשים , ואני נימצאים כאן … רצתי מהר לעבר דוד , ורון . אני לא רוצה שקראה תיפצע ושי לא יכולה לבוא איתי . לאחר כמה דקות של הפרעת שינה הם התלבשו במדים ועקבו אחריי , בני אדם הם לא טיפוסים חכמים בכל העניין של הבנת האחר… החלתי לרחרח בעיקבות הריח של הנערה … אה! ליד השיחים , רצתי מהר בעיקבות הריח שלה , ומצאתי אותה , בתוך הבסיס שלה , ושמאלי ממנה הנער , אחיה. נהמתי לעבר הנערה , ודוד ורון הבינו מהר מאוד ( להפתעתי) שצריך לתחקר אותה לבד… רון העיר את הנער ודוד את הנערה , הנערה הייתה הראשונה ליפתוח עניים והיא רק אמרה ״מה אתם עושים?! מי אתם?״ דוד החל לענות אך לפני זה נתן לי אות שהם בסדר , אבל אני טיפוס חשדן, רק לדוד לקח 3 חודשים לשכנע אותי שהוא חבר.., היה כיף. ״אני דוד , זהו רון״ הוא הצביע לעבר רון , ״וזה אלכס״ הוא ליטף את צווארי ״ומי את ? והוא?״ שאל דוד במבט רציני ״מאיה , וזה אחי קמרון. למה הערתם אותי? אותנו?״ היא שאלה ברוגז, וואו בחורה קשוחה! אני כבר מחבב אותה! ״אהה , אנחנו לא ממש יודעים אלכס הוביל אותנו אליכם״ רון לחש ״אההה… טוב ״ היא העיפה בי מבט רצחני ונוסגתי לאחור , אוץ׳! שחכתי ,יש לי פצע ברגלי הקידמית השמאלית וייבבתי, בשקט אבל לנער יש אוזני פיל ( מילולית) ואמר ״הוא פצוע…״ והביט בי ברחמים , רחמים? נו באמת! אני הרבה יותר חזק הבטתי לעבר רון במבט מעט כעוס ורציני כאומר ׳אני הרבה יותר חזק! זה סתם מיכשור קטן!׳ ״אלכס הרבה יותר חזק… אבל אם הוא הוביל אותנו אליכם , למה?״ הוא שאל , אבל לא התכוון שמישהוא יענה , נו טוב , אני יעשה לו דווקא והחלתי לרחרח עם אפי השחור בעיקבות השק , מצאתי את השק מהר , מיתחת למיטה של קמרון , זחלתי מיתחתיה . והוצאתי את השק השחור והגשתי אותו לעבר רון הוא ודוד פתחו אותו וגילו אוכל . ״אז ביגלל זה! הוא רצה לדעת מה יש לנו בשק!״ צחק קמרון צחוק מלגלג , אבל אחותו רק אמרה ״כלב חכם , אבל אם אפשר? יש לנו כמה שעות לישון״ ועכשיו היה תורו של קמרון להעיף בי מבט רצחני אבל אני רק חשפתי שניים והלכתי , סתם הערתי את דוד ורון , התביישתי בעצמי ״היי זה בסדר , הצלחנו לירכוש חברה-חברים חדשים!״ אמר רון ״אוי! לרון יש אהבה! קדימה אלכס! נשאיר אותו עם המחשבות על מאיה״ אמר דוד רץ איתי לבסיסים שלנו ואת רון השארנו רץ מאחור ושערו השחור המתולתל ניפרעה ברוח. וראיתי שכולם הקדימו להיתעורר , גם שי אבל מה היא עושה? ״-… עוד מעט תתחילו להילחם על אמת! יש לנו 3 שבועות מפרכים!״ ואז ראינו את קמרון ומאיה חוזרים חזרה , רון נימכר אל מאיה ודוד לתת כיף לקמרון , וללא הפתע , ראיתי שדולב מנסה להיתקרב אל קארה אבל היא כבר ני מלטה לעבר מאיה וקמרון , יצאתי לעבר דולב העזוב , ישבתי מולו והוא רק פרע את שיער ראשי ואמר ״אחח… אני לא מצליח לדבר שנייה עם קארה…״ ואז אני מביט בו בשאלה ׳אז למה אל שי?׳ למזלי הוא הבין אותי ואמר ״רציתי לנסות לדבר איתה בפרטיות מה אני יכול לעשות …״ ואז עלה במוחי רעיון אולי לדולב יש מוח של אגוז אבל לי אין! רצתי לעבר קארה ודחפתי אותה לעבר דולב , השארתי אותם לבד לדבר . דולב ניראה מסמיק ממבוכה , החלטתי לתת להם פרטיות , והלכתי לעבר דוד ורון שדיברו יחדיו ״-… מילחמה! בעוד 3 חודשים מה ששמעת!״ אמר רון לדוד בכעס , ודוד והלך בכעס מלמל ״מילחמה טיפשית״ הבנתי מיזמן מה זאת מילחמה , אבל בעוד 3 חודשים? זה לא הרבה כלל , רון הלך גם הוא בכעס ונותרתי לבד עד שמאיה באה אליי ואמרה ״אממ.. די מוזר לדבר עם כלב אבל , אני לא חושבת שאף אחד מהמחנה יודע להקשיב כמוך…״ לא ניפגעתי , והלכתי איתה , והמחשבות על מילחמה בעוד 3 חודשים עשו לי סלט מוח…