אלכס פרק 6 ( לא דילגתי על פרק 5 )

אני לא רוצה להרוס את המתח הפיצי שעשיתי אז עוברים לקארה ואני מבקש מכל מי שקורא את הסיפור להגיב , אני רוצה לדעת כמה קוראים יש לי ואם לא יהיו הרבה , כניראה שאני לא הקדים לעשות פרקים, אז תגיבו 4+ קוראים ואני ממשיך להתמיד! עוד משהוא קטן עוד יומיים שלושה אני ימשיך את אסור להיתפס עד שאחי יחזור… וכולכם מוזמנים לעשות איתי סיפור/ים !

קארה

לא! לא זה לא קורה לי! יצור עקשן כפרד, למה אתה רצת לשם אידיוט! אני יושבת ובוכה על יד אלכס מחוסר ההכרה או המת , קצב פעימותיו מתחיל להאיט , ואני חוששת לנורא מכל… דולב רץ ליקרוא לחבריי . אני מערבלת את ראשו של אלכס על זרועותיי , ובוכה על ראשו … ״קארה!״ קרא דולב , היתעלמתי ממנו וראיתי קמרון , הוא ניראה אשם , מאיה הייתה… מאיה לא כאן , רון ניראה מבוהל מאוד… פוחד וחושש. דולב ניראה רגוע יותר , שי שהייתה מאחורי ישבה על ברכיה והביטה באומללות באלכס מחוסר ההכרה … ״איך… מה…?״ רון גימגם ורק עניתי בוכה , אבל מנסה לעצור את הדמעות ״לכו תביאו תחבושות… הוא גוסס , אל תספרו לאף אחד…״ אמרתי לוחשת , בכיתי על החבר הכי טוב שלי . דולב כבקשתי עשה מיטת זרדים ועלים לאלכס , עד מהרה , הופיעו רון , וקמרון , מזיעים עם שלושה תחבושות , ושי עם נייר טואלט ״לא ניראה שאלכס יצתרך ללכת לשירותים…״ גיחכתי אבל כאשר הזכרתי את מצבו הנוראי של אלכס , כולם השפילו מבטים הארצה . ״ מה נעשה? ״ שאל קמרון עגמומי , ״רון תיקרא לווטרינר עם דולב , קמרון ישאר כאן איתי לעזור לי עם אלכס , שי את תוודאי שאיש לא יעבור כאן ״ אמרתי בקול רציני וקפדני , והבהרתי היטב שלא אקבל סירובים , כולם פנו לעבר עבודתם , ״זאת אשמתי… לא הייתי צריך ליצעוק עליו ולהאשים אותו״ אמר קמרון ועדיין השפיל מבט , ״קמרון זאת ל-״ התחלתי לרומם את רוחו אבל הוא קטע אותי ואמר ״את יודעת שזה לא נכון , זאת אשמתי״ והבנתי שאין טעם להילחם , ״ הוא רצה להיות עם מישהוא נכון? הוא בא אליך ואז אתה צעקת עליו , הוא ניפגע ופנה לעברנו – לעברי …״ אמרתי והוא הנהן , הבטתי בזריחה והבנתי שלא ישנו כל הלילה , ״זה היה יכול להיות רומנטי ככה לעשות פיקניק מול השקיע , עם אלכס…״ אמרתי … ודימיינתי את עצמי עם אלכס , יושבים סתם מול הזריחה , רק אני וחברי הטוב והותיק… ״כן… איך את עם דולב?״ הוא שאל ״לא כמו שציפיתי , בכיוון הטוב , הוא הפתיע אותי , אבל הוא… הוא לא פתוח…״ אמרתי ואז שמענו צעדים מאחוריינו , זה היה וטרינר , רון ודולב שלא ניראה מרוצה מזה שהשארתי אותו לבד עם רון… ״ דוק׳ מוזס בן חיים נעים לי מאוד״ הוא הושיט את היד ללחיצה , אבל סירבתי ואמרתי ״מצבו חמור גם בישביל שנייה של לחיצת יד , בן חיים ניראה המום מה פרווה השחורה החרוכה של אלכס , בעלת מעת כתמי דם , ועוד דברים שלא העזתי אפילו לחשוב עליהם… אקצר שמצבו היה נורא . ״אוי לי… מה קרה?״ הוא מילמל ועניתי ״מוקש…״ ובן חיים ניראה המום עוד יותר ״והוא שרד?״ שאל ״בקושי, אבל הוא תלוי בין החיים למוות …״ ״ניראה מה אוכל לעשות , אבל המצב ניראה שנוטה ל-… תרדמת סופית…״ הוא אמר ורציתי לצעוק עליו , ולהגיד לו שישתוק ויעשה את העבודה המחורבנת שלו! אבל משלתי בעצמי והעברתי את אלכס אל זרועתיו , ואמרתי ״זה ישאר ביני לבינך , אם יגלו מה קרה לו , ירדימו אותו בטענה שאין לו כל שימוש…״ וכעסתי עוד יותר על המחשבה שהמפקד שלנו , יחשוב שאפשר ליזרוק את אלכס ככה… ובכיתי … והבטחתי דבר אחד , אני לא אתן לו למות , לא ככה…