אמא טוב לי, למה את לא מבינה את זה 2
עשיתי אגרוף אם היד אחרי כמה שניות אחדות היא פתאום לקחה לי דם , אחרי שהיא סיימה היא אמרה שמחר יגיעו תוצאות הבדיקות, התחלתי לחשוש מאוז מהבדיקות. ואז אמא שלי לקחה אותי , באתי לתת לה נשיקה והיא התרחקה זה קצת העציב אותי.
אחרי כמה דקות אמא ואני הלכנו למאפיה והיא קנתה לי מלא בורקסים גבינה ומלא קוראסונים אם שוקולד, וואי כמה זמן לא אכלתי קוראסון אמרתי לעצמי לא מעניין אותי אני לא אוכלת את זה.
אחרי כמה דקות אני ואמא חזרנו הביתה, שמתי לי משהו לראות במחשב ולא יכולתי לא לאכול את הבורקסים , אכלתי קוראסון אחד ואז לאט לאט אם הזמן זה להיות הרבה וגם בורקסים, הרגשתי אשמה , אחותי מישל חזרה מהטיול, ואני כבר הרגשתי שהבטן שלי נפוחה בגלל מה שאכלתי , אמרתי לעצמי אני לא אוכלת כלום היום אפילו לא סלט ,
"אמא אני הולכת לעשות ריצה" אמרתי לאימא,
"לא הרופא אמר להפסיק עם פעילות גופנית" אמא אמרה לי,
"אבל אמא נו בבקשה" אמרתי לאימא ויצאתי לריצה,
יצאתי מהר לריצה כדי להוריד מהקלוריות שאכלתי וזה באמת עוזר, רק פשוט צריך שיהיה מסלול ארוך עם עליות הרבה, אחרי שעה של ריצה שוב חזר לי הביטחון באתי הביתה ונתתי נשיקה לאמא .
"אני כועסת עלייך" אמא אמרה לי,
הבנתי לבד למה היא כועסת עליי,
"נו אימא, טוב לי שאני רצה זה מעלה לי את הביטחון" אמרתי לאימא,
ואז אמא נתנה לי נשיקה והלכה לחדר,
אחותי מישל ראתה פרויקט הלהקה במחשב כי היא פספה את הפרק של היום, בגלל שהלכה לטיול.
וכך זה נמשך כל הימים.
אחרי כמה שבועות.
הגיעה החופש הגדול כל כך שמחתי שזה היום האחרון ללימודים, אין לי חברות בבית ספר בכלל , ביום האחרון של הלימודים ההייתי צריכה ללכת לפסיכולוגית שעוסקת בהפרעות אכילה יחד עם אימא. אני ואמא הלכנו לפסיכולוגית , לאט לאט הגענו אליה קוראים לה נעמה היא אם שיער חלק קצר בצבע שחור ומשקפיים.
"שלום אני נעמה את בטח ליאן" נעמה אמרה לי ,
עשיתי לה כן עם הראש,
"בואו איתי לחדר" היא אמרה לי ולאמא.
תגובות (0)