אני, בכל מונחי הזמן..

יש שלושה מימני וממכם. לא כפיצול אישיות, פיצול זמן. ככה לפחות אני מתייחסת לזה.
אני מהעבר, אני מההוה, ואני מהעתיד.
לא משנה באיזה גיל אתם, האני מהעבר תמיד הכי דפוק והכי מטומטם ואם הייתם יכולים לשכוח מימנו הייתם בוודאי כבר עושים זאת. וזה בגלל שהאני מהעבר שלכם עשה טעויות ודברים שבתור האני מהווה אתם די מתביישים או מובכים או כועסים או כל דבר אחר שיציק לכם בגללו. אבל זה תמיד יהיה ככה. מה שאומר שההווה שלכם עכשיו זה האני מהעבר המטומטם של העתיד.
אני מקווה שאתם מצליחים לעקוב.
האני מהעבר תמיד יהיה הכי מפגר, כי האני מהעבר לא יודע דברים שאתם אתם יודעים עכשיו, הוא נשאר מאחור, קטן ועלוב. והוא תמיד ישאר ככה.
לעומתו, יש את האני מהעתיד, מימנו אתם מצפים להיות הבוגר האחראי, לטפל בדברים חשובים, להרוויח, להיות החכם יותר והמצליח יותר. את מצפים מהאני של העתיד שלכם להיות משהו שכרגע אתם עוד לא, או שכרגע אתם לא חושבים שאתם יכולים להיות. האני מהעתיד תמיד יראה לכם ככה, מכיוון שאתם מצפים שתמיד תתקדמו ויצא ממכם משהו. האני מהעתיד הוא ההפך הגמור של האני מהעבר.
ואז יש את אני מההוה, זאת אומרת עכשיו.
הוא קצת גבולי, כי כל שניה שחולפת זה עבר וכל שניה שבאה זה עתיד.
הוא חכם יותר מהאני של העבר אך לא יותר מהאני של העתיד. גבולי.
יש רק דבר אחד שאתם בחיים לא תבינו, אם האני של ההווה, זאת אומרת, אני. מרגיש חכם יותר ומודע יותר לעצמו ולמי שהוא. ואיך ששנה חולפת, אותו אחד שחשבתם שהוא חכם ומודע לעצמו, הופך לאני הדפוק של העבר.
וזה חברים, אתם.
אוקי אם עד עכשיו לא הבנתם, אני אנסה להסביר במילים אחרות.
אתם תמיד תרגישו שפעם הייתי יותר מפגרים מעכשיו, ותמיד תקוו להיות חכמים יותר מעכשיו. הקטע? זה שאתם מהעכשיו, אתם העבר והעתיד. תתחילו להזיז דברים ותגרמו לדברים לקרות עכשיו, אל ״תפילו״ את זה על עצמכם את זה ותדחו את זה כי בטח שתגדלו עוד קצת או שתלמדו יותר אתם תעשו את זה או שזה יקרה מפלא. תתחילו לעשות זאת עכשיו, כי אתם העתיד של האני מהעבר שלכם. ואתם האני מהעבר של העתיד שלכם.
וזה פיצול הזמן שאני תמיד חושבת עליו. שמחתי לשתף.