אני והבעיות שלי-פרק שני פטור מבית הספר

היום 6/11/13
היום היה יום רביעי,באתי לבית ספר וראיתי את כולם מכינים תחנות להפסקה פעילה(הפסקה שהכיתה עושה בה פעילויות שהיא מכינה)ואז נזכרתי שהיום יש הפסקה פעילה!
אוף לא הכנתי את הזכית בכית.(תחנה שגוזרים בה פתקים,רושמים בכל פתק זכית/בכית ומקפלים)
התחלתי להכין מהר מהר ואז חשבתי,איפה אני אשים את הפתקים?!
היה צלצול וכמובן שהמשכתי להכין ואז המורה נכנסה.
ואז ראיתי שליאן ואור עוד לא הגיעו ואני עושה איתן את התחנה!.
כן אלינור.
המורה אני לא בטוחה שאני יכולה לעשות היום פעילות.
למה?
כי אני עושה עם ליאן ואור והן עוד לא הגיעו.
ואז ראיתי שהדלת נפתחת וליאן נכנסה!
אלינור אולי תבקשי גם מיליון דולר?
וכל הכיתה צחקה.
עברו שני שיעורים ורק אז ליאן אומרת שהיא הכינה הכל!כולל הזכית בכית(נו,טוב שהיא לא בטחה בי)
התחלנו להתארגן להפסקה,השתדלתי לעזור לכולם ואז זה התחיל.
כל התחנות נפתחו,סוכריות חולקו ונאכלו על המקום,נשאלו שאלות ונענו תשובות.
ההפסקה נגמרה,רוב הילדים קיבלו סוכריות והתחלנו להחזיר הכל.
ליאן הלכה להחזיר את השאלות והזכית בכית,אני נשארתי עם השולחן והכיסאות.
לקחתי כיסא אחד והלכתי להחזיר אותו למקום שממנו לקחתי אותו.
ואז איכשהו נפלתי,הכיסא נשמט מידיי ואחת מרגליו של הכיסא פגעה לי בפנים.
קמתי בכאב והתחלתי לבכות,כמה מהילדים שאלו אותי מה קרה,וכמה לא ראו.
התחלתי ללכת,לשטוף את הפנים ולראות מה הנזק,ואז המורה שאלה מה קרה ואמרה לי ללכת לשטוף פנים בחדר המורים.
הלכתי לכיוון חדר המורים ואז חגית(סגנית המנהלת)שאלה אותי מה קרה,והביאה לי קרח.
חגית ליוותה אותי לכיוון חדר המזכירה ואז הסתכלנו מה הנזק.
מסתבר שהרגל של הכיסא פגעה לי ליד העין ויש לי חתך.
סימונה המזכירה התקשרה לאבא שלי כדי שיבוא לקחת אותי.
בזמן הזה הסתכלתי על הנייר שהניחו על הקרח וראיתי קצת אדום,זיהיתי את הדם הזה והחזרתי את הקרח למקום החתך.
אבא שלי בא והלכנו לבית מרקחת,לרופאה שלי:
דפיקה
אבא:"שלום אפשר לעשות פה בדיקה?"
הרופאה:"מה קרה?"
אבא:"הילדה נפלה בבית ספר ויש לה חתך ליד העין"
הרופאה:"אני לא בודקת את זה,אתם צריכים לנסוע לבית חולים זבולון וללכת למחלקת טראומה שיטפלו בה"
אבא:"תודה"
התחלתי לפחד,זה באמת עד כדי כך גרוע?
נסענו לבית החולים,הלכנו למחלקת טראומה.
קראו לנו לחדר האחות,ועשו לי בדיקת עיניים:
האחות:"תאמרי את המספרים בשורה השניה"
אני:"2,4,6,8"
האחות:"תאמרי את המספרים בשורה שלוש"
אני:"5,9,7,3"
האחות:"תאמרי את המספרים בשורה אחת"
אני:"1,5,4,2"
האחות:"יופי"
האחות נתנה את תוצאות הבדיקה לאבא והלכנו לרופאה.
נכנסנו,סיפרנו מה קרה,ואז הרופאה נתנה לי טיפות עיניים.
ואז הלכנו לשים קצת חיטוי לחתך
אחרי כל הבדיקות נרגעתי.
היינו בדרך חזרה הבייתה ואז חשבתי שזאת ההוכחה שיש לכל אחד את המלאכ/ית ששומר/ת עלינו,כי זה היה נס שזה לא פגע לי בעין כי החתך היה מילימטר ליד העין וזה לא בהגזמה!