אני ל יודעת מי אני .

העברתי את ידי בשיער הככה שלי , מרגישה את הלחות מן המקלחת שעשיתי לפני כמה שעות .
ראשי מושפל , חושבת על עצמי .
דממה שוררת , גופי שוכב על המיטה חסרת המצעים , ראשי חושב , בפעם הראשונה , ולא מוצא תשובה .
״מי אני !?״ אני שואלת את עצמי , אך שקט , דממה .
״למה הפכתי !?״ אני ממלמלת קלות , מביטה באצבעותיי .
אני לא יודעת מי אני , למה הפכתי , איך אני חיה , איך אני נושמת .
המחשבה על החיים מטרידה , בהחלט .
אני חושבת על המוות , זה דווקא די נחמד שיש דבר כזה , אני מעלה על גביי שפתיי חיוך קטן .
קמתי מן המיטה , מסתובבת בחדר .
אני מביטה אל עבר כל הדברים , תוהה איך העיניים רואות .
אני יודעת שזה לא אותו הדבר , זה הישתנה . ואין מה לעשות .
אני חושבת על עברי , אך אני מתחילה עתיד חדש ,
לא נשאר שום דבר , וזה החבל .
אני לא יודעת מי אני .
דף חדש מתחיל ,
אני יוצאת לגלות את עצמי ,
כי העבר נגמר .
ועכשיו זה תורי , להיסתכל על עצמי , להיות בטוחה ,
שהדבר היחידי שאמור לעסיק אותי ,
זאת רק השימחה .