אני רוצה לברוח. (העלאה שנייה.)

אני מביטה לכולם בעיניים,
מנסה להבין אותם.
אני מסתכלת לכל עבר,
להסתיר את הבושה.
אנשים ממתינים לתשובה,
יש כאלה שמגחכים.
אני רק משפילה את מבטי,
לחכות שזה ייגמר.
אני לא מצליחה לנשום,
הגרון נחנק.
אני מרגישה צרידות,
דמעות יורדות לאט.

זה לא נגמר,
ניראה שהזמן עוצר מלכת.
אני רק רוצה ללכת,
אני רק רוצה לברוח.
אני רוצה להיעלם מכאן,
להיעלם מהעולם.

אני מרגישה שמכים בי,
אני מרגישה שהלב נשבר.
אני רק רוצה לצרוח,
אך במקום עוברת השתיקה.
אנשים מתחילים להתלחש,
אני רק ממתינה לסוף.

אני כבר לא רוצה לחיות,
אני רוצה לדעת איך ניראה המוות.
פתאום הוא ניראה כל כך יפה,
אז מה זה משנה לנסות.
אני עדיין משפילה את מבטי,
אנשים מתחילים כבר לצחוק.
מילים עליי אני שומעת,
מתחילה שוב לבכות.

אני רוצה לשים מסכה,
להתחיל חיים חדשים.
מחברת חדשה,
לא דף.
רוצה להתחיל מימין,
ולשכוח מכל הטעויות.
אבל זה נצרב בראשי,
כמו צלקת על פניי.