אני רוצה
אני רוצה לכתוב סיפור מיוחד,
על זוג שנפרד.
על שני אנשים שהלכו כל אחד לדרכו,
משאירים מאחוריהם אהבה ושקרים ועולם אפור.
על שני אנשים, שאחרי כמה שנים נפגשים,
ממש במקרה, זה יהיה רק צירוף מקרים,
במקום שראו אחד את השני בפעם הראשונה כשהיו צעירים.
על שני אנשים שחוזרים ונפגשים,
משאירים מאחוריהם חוויות וקרבים.
ופתאום הם שוב מתאהבים, ושוב לא רק שותקים.
והם חוזרים להיות אוהבים, לא לבד, חזקים.
אני רוצה שבסוף הם ישמחו, אחרי העצב שחשו כל הזמן.
אני רוצה שהזמן יעשה את שלו, שהכול יהיה בסוף מאורגן.
שהם ירגישו שמחה, אושר ואהבה.
שהעצב והכאב כבר לא יהיו חלק מהם.
אבל אני לא מסוגלת לכתוב כזה סיפור,
עד שלא אלמד לשמוח ולקוות בעצמי כמוהם.
כי כדי להפיח חיים בדמויות,
אני צריכה להיות מסוגלת לחיות.
להרגיש כמוהם, לשמור על יציבות ושמחה.
אבל אני לא יכולה.
כי בחיים שלי אין שמחה או אהבה.
אני חיה בעולם של אשליה.
שאין בו אושר או תקווה.
והדבר היחיד שבגללו אני עדיין חיה,
הוא העצב, המכות והאכזבה.
תגובות (3)
זה מאוד חזק. ובאמת, סיפורים כאלה קורים רק בסרטים הוליוודים. כך גם רוב סיפורי האהבה, כי לכל אחד יש הגדרה שונה לאהבה. אנשים שאוהבעם אחד את השני זה שני אנשים עם אותה ההגדרה לאהבה. אם תשאלי כאן מה ההגדרה של אהבה, תקבלי עשרות תשובות שונות לחלוטין.
בכל מקרה, זה חזק.
תודה רבה.
אהבתי את התגובה שלך.
בדרך כלל אנשים כותבים "יפה" ולא מפרטים.
רואים שהתעמקת בקטע.
את צודקת לגמרי.
אהבה היא דבר מבלבל, יש לה המון צדדים.
כל אחד רואה אותה אחרת, בוחר להשתמש בה אחרת.
היא די משחקת בנו, האהבה.
היא נותנת לנו לבחור מה לעשות,
ולפעמים זו טעות. לפעמים זה הוגן.
כמו שאמרתי, אי אפשר לסמוך על האהבה.
היא יכולה לשגע אותך ולהחליט בשבילך ולגרום לך לחשוב רק עליה,
והיא יכולה לעזוב הכול ולהתרחק ממך.
לא יודעת מה יותר גרוע. אף אחד מהם לא ממש טוב.
אני מניחה שלא הבנת שום דבר מן השטויות שלי, וזה בסדר גמור.
בכל מקרה, ראית את הפרקים החדשים בסיפור שלי?
מחכה לתגובות החמות שלך, הם תמיד עוזרות לי 3>
דך הגב, קראתי כמה מן הקטעים שלך, והם מדהימים.
אני זוכרת את הקטעים הראשונים שלך, ואני חייבת לציין שממש השתפרת.
כל ההתחלה מהממת
אחר כך זה הפך להיות סיפור בעיני ואיבד ערך