אני שוקלת לוותר
אני שוקלת לוותר. כי זה הפך להיות קשה מידי.
קשה מידי לקום כל בוקר ולחייך. למרות שמבפנים אני שבורה.
קשה מידי להלחם. על כסף, על ציונים, על החיים.
קשה מידי להאמין שאולי פעם יהיה יותר טוב.
אני שוקלת לוותר. כי כלום כבר לא מספק.
לא מספק אותי לקבל הודעות מעשרות בנים.
לא מספק שיש לי עוד כסף בחשבון.
לא מספקים הציוניים הטובים.
לא מספק לדעת שמליון מסובבים אחריי את הראש ברחוב.
לא מספק לדעת שכולם רוצים ואף אחד לא אוהב.
לא מספק.. החיים.
אני שוקלת לוותר כי זה נעשה כואב.
כואב לי לדעת שלעולם אני לא אספיק לאף אחד.
כואב לי לדעת שכולם ירצו ואף אחד לא יאהב.
כואב לי לדעת שאת האנשים שאהבו אני הרחקתי.
כואב לי..
כואב לי לחיות.
אני שוקלת לוותר. אבל לא.
למה? לא יודעת.
אבל לא.
תגובות (1)
אל תוותרי, גם אל תחשבי על זה. אל תראי את זה בתור אופציה.
לפעמים ריק מדי בפנים, ובאמת שקשה לראות את העולם הזה, אני לגמרי מבינה אותך. את צודקת, זה באמת קשה. אבל אנחנו נלחמים, נלחמים בשיניים ובכל הכוח שיש לנו ומחזיקים חזק.
מראים לחיים שהם לא מצליחים לנצח אותנו. אל תעברי את זה לבד, זה הרבה יותר קשה לעבור את זה לבד, אני כאן אם את רוצה לדבר.
[email protected]
מזדהה איתך כל כך, אבל כמו שאני עברתי את זה גם את יכולה.זה אפשרי.
פה בשבילך