במילה אחת זיוף

שקרים, מילים, מסכות, רגשות וואו העולם שלנו בנוי מהרבה.
דברים טובים ודברים רעים.
דברים נכונים ודברים שקריים.
העולם שלנו הוא פח זבל אחד גדול.
למה ילדים,בוכים, חותכים, מתאבדים, שבורים
בואו אני יתן לכם את התשובה כי העולם שלנו הוא זבל יש בו רק צביעות!
למה אתם חושבים שאתם יכולים לקלל, להרביץ, לפגוע גם אם זה לא פיזית.
מגעיל בעולם הזה להיות, לפעמים אני רוצה לקית נשימה עמוקה להיעלם לחזור ואז שהכול ישתנה שכול מי שהתאבד יחזור לחיים.
אני יודעת שזה מופרך וזה בחיים לא יקרה אבל עדיין זה קשה לחשוב על זה.
אני לא מבינה למה זה טוב לכם לראות את הילד הזה בוכה? כי אתם יוצאים ״גברים״
אתם גורמים לילד לבכות ואת כן כן את מה זה עוזר לך שאת מתלבשת חשוף כל כך תהיי צנועה תהיי אמיתית אל תשימי על עצמך מסכות, מה זה עוזר לך שאת נמרחת על אלף גברים שיש שם אחד אמיתי שבאמת אוהב אותך שיעצור אותך , שיגיד לך שאת יוצאת זונה אז תחשבי פעמיים לפני מה שאת עושה.
אל תלכי לפי מה ש״הכללים״ אומרים לך לעשות.
מה הם הכללים את בטח שואלת אז בואי אני יענה לך
תתלבשי חשוף, תתאפרי, תלכי עם עקבים הכי גבוהים שלך , אל תבכי.
והרשימה לא נגמרת אבל כול הרשימה מסתכמת באל תהיי עצמך.
אני לא יודעת מה איתכם אבל לי נמאס אני צריכה ורוצה להיות אמיתית ולא מזוייפת אני רוצה להתקבל בחברה בגלל מי שאני ולא בגלל מה שהופכים אותי להיות, אני רוצה לצאת למועדון מתוך רצון שלי ולא מתוך זה שאם אני לא הולכת אני לא נחשבת, אני פשוט רוצה להיות אני למה זה לא מתקבל על דעתכם, למה אתם צריכים להכאיב רק שתדעו שמילים הרבה יותר כואבות ופוגעות ממכות מכות נמחקות סימנים נעלמים אבל מילים לא מילים נשארות לכול החיים היא תמיד תזכור שקראתם לה שמנה ואז תרזה תקיא תסכן את החיים שלה והבריאות שלה ואז מה אז תגידו שהיא רזה מידי אבל זה כבר יהיה מאוחר מידי היא תיפול ותצנח לתוך המוות.
מילים מעסיקות את המחשבות כול פעם שאני נזכרת במילים שאתם אמרתם אני נכנסת לעצב לדיכאון אומרת למילים ״די תעופו, תעזבו אותי , אל תציקו לי יותר״ אבל לא זה לא עוזר אני יחשוב שאתם צודקים.
שאני מספרת את זה למישהו או למישהי הם אומרים לי ״ עזבי סתם מטומטמים אל תתייחסי הם מקנאים בך״ ואני אני רוצה לחשוב שהם מקנאים בי אבל זה סתם שקר כי עם הם היו מקנאים בי הם לא היו יורדים עליי, הם היו נותנים לי מחמאות! הם לא היו מתרחקים ממני, להפך הם היו רוצים להיות בקירבתי! אבל לא זה לא קורה הם לא נותנים מחמאות ובטח שהם לא רוצים להיות בקירבתי אני לא הייתי עושה את עצמי חולה שבוע שלם רק כדי לא לראות את פניהם הצוחקות הלועגות לא הייתי בוכה כול הזמן לא הייתי הולכת לישון בוכה כול לילה במחשבה שבאלי למות לא הייתי שונאת את עצמי ואת איך שאני נראית וכול זה בגללכם כן כן אתם אלא שאמרו שאתם מטומטמים טעו כי כול מילה שאתם אומרים מעסיקה לי תחיים.