ב ו נ ד ר
את בונדר אנחנו מביאים אלינו הביתה כשהיא בערך בת חודש.
גוש קטן צמרירי ורק עםאפון ורוד ולח.עיניים שחורות ענקיות.
בונדר היא לנו יותר מטיפול אצל פסיכולוג. הטיפול בה משכיח לנו את הצער ודוחק הצידה את העצב.
בונדר הגיעה לפי הזמנה מיוחדת מאור.
זהו יום הולדתה הראשון.אחרי שאביה עזב אותנו בפתאומיות.
הילדה מסתובבת ימים רבים כשעצב עמוק ניבט מעיניה.
אני מנשקת ומחבקת אותה ומנסה להעביר לה את חום ליבי .
אור ילדתי, מה נקנה לך ליום ההולדת…
מה לפי דעתך יכול לשמחאותך בימים אלו….
אני שואלת אותה ,מודאגת ממצב רוחה הירוד של בתי הקטנה.
אור , ילדה נבונה בהירת מבט, מסתכלת עלי משועשעת מעט.
אמי היקרה …
את באמת נחמדה מאד , אבל המתנה שאני רוצה לא כלכך תמצא חן בעינייך…
מה בתי היקרה, עני לי.
בטיסת יחיד לחלל חשקה נפשך…או אולי קנגורו מחמד או פנדה או טיול מאורגן לאיי סיישל…
לא , לא אמאלה בסך הכל אני רוצה כלבה.
אני מרימה גבה.כמה פשוט ככה בעייתי.
כולם יודעים מה יחסי לכלבים ולחתולים. פעם כשהיו הילדים יותר קטנים הסכמתי להכניס הביתה זוג אוגרים. העיקר שיהיו מוחזקים בכלוב.שלא יתרוצצו לי בבית ויטנפו לי את הריצפה, אבל הלכלוך התמידי והריחות הלא נעימים שעלו מהכלוב, הביאו אותי לידי יאוש.גם העלמם של פרי בטנה של הנקבה כמעט כל בוקר ציער אותי מאד. הזכר היה טורף את צאצאיו הקטנים. האם משום מה אדישה, ממשיכה לגדל את יתר השורדים.החלטתי שמקומם של היצורים המאוסים האלה בגן חיות ולא אצלי בבית.
אחרי זמן מה הביא לנו יובל הביתה שי בצורת כלבונת קטנת מימדים מגזע לא ידוע.השרת אצלם בבית הספר נתן לו כמחווה את השי הזה..יובל ואור היו מאושרים. אני פחות, הייתי מגיעה הביתה מותשת מעוד יום עבודה שיגרתי ומוצאת אותם מכורבלים איתה,שקועים בסידרה שלהם בבוורלי הילס 90210.שמעון ביקש והתחנן שאשאיר את הכלבה לילדים.בלית ברירה הסכמתי. הם טיפלו בה יפה. לקחו אותה לטיול,האכילו אותה ויצאו איתה לביקורים אצל הוטרינר בשכונה.
עם סיומה של מלחמת המפרץ,כשפורים עומד בפתח,נסענו לקנות תחפושות לילדים.ליידי הלכה לבלי שוב. הילדים שנקשדו אליה, לא הפסיקו לבכות. הלכנו ברחובות וחיפשנו אותה.שאלנו כל מיני אנשים באותה שכונה, באותו הרחוב שהיא נעלמה, אם ראו אולי כלבה כמוה .אבל היא נעלמה.יותר לא היו לנו כלבים וליידי נשכחה עם הזמן.
ועכשיו , עמדתי בפני דילמה קשה. אור ילדתי הקטנה והיקרה,מבקשת כלכךשאקנה לה כלבה קטנה וחמודה,לבנה , מסוג לברדור או גולדן רטריבר ואיך אני אמה שכלכך רוצה לרצות אותה , אשיב את פניה ריקם.. היה לי ברור שאני אביא לה כלבה שתמשמח אותה ותעשיר את זמנה.
מהר מאד התברר לי שלא טעיתי. הכלבה הזאת תחכה לאור כל יום בצהריים כשהיא חוזרת מבית הספר.היא ואחיה הצעיר יובל,לא יהיו לבדם, וגם יהיה להם מישהו לדאוג לו., תהיה להם אחריותץ
עופר שחזר ללימודים באוניברסיטה,התפנה יום אחד והלך לחפש לאור את הכלבה.זאת המיוחדת, שאור הצביעה עליה . הוא קנה אותה בבית גידול לכלבים גזעיים. ולא היתה מאושרת ממנה.
אור ישנה עם הכלבה ושיחקה איתה ודיברה איתה וסיפרה לה והכלבה הקשיבה בעיניה החכמות והמבינות. אני הייתי מרוצה כשראיתי שאור מחייכת.
בוניטה היא קראה לה.
בונדר קרא לה יובל.
למרות הטיפול הרב מסביב לגור השעיר , וההוצאות המרובות, לא חשבתי לרגעשאני עושה טעות. ובונדר זאת גודלה באהבה רבה בביתנו.כולנו הרעפנו עליה חיבה גדולה. השנים חלפו והכלבה הפכה לבת בית אצלנו.
לפעמים אני חושבת ששמעון מגחך לו בין העננים ולא מאמין שהנה הכלבה הזאת שורדת אצלנו כבר שנים לא מועטות, ואני אשתו שכלכך התנגדתי לחיות המחמד האלה ,מגדלת בביתי את הכלבה מגודלת האיברים והשעירה הזאת.
לבונדר יש גם צדדים לא כל כך חיוביים.
בונדר עושה את צרכיה ללא בושה על השטיח הפרסי היפה שלנו בסלון.אני מעיפה אותו ואז קונה חדש.וכך חוזר חלילה . היא ממשיכה בשלה.אחרי שהצליחה להרוס לי כמה שטיחים הגעתי להחלטה שהריצפה תשאר עירומה.
גם שלטים לא מעטים היא אכלה בתיאבון. כמה זוגות מגפיים ונעליים חדשות ,טלפונים ניידים ,משקפי שמש איכותיים ועוד כל מיני דברים יקרי ערך .
אחרכך היא נרגעה וגם אני.
התרגלתי לבוא הביתה אחרי העבודה, לטאטא את הריצפה מהשיער שנושר לה.לשטוף את הדירה , כי הכל נראה כמו מטוויה.וגם לפעמים מה שנקרא שאריות הצרכים שלה כשלא ממש הצליחה להתאפק.
בסופו של יום בונדר מביאה לנו הרבה שמחה ואהבה הביתה. וזה מה שהרי חשוב.
תגובות (0)