גם כן מלאך מגן עדן – פרק 2 (עם דרישת תגובות)

״מה יש לך מאלוהים? הוא לא אמור להיות בן אדם מלאך?״ וגיחכתי מהבדיחה של עצמי , ואז הבנתי שהיא נועצת בי מבט זועם , תמיד חשבתי שבנות יכולות רק לנסות להיות כועסות אבל במוות זה כניראה שונה , או שהיא הרגע סטרה את דעותיי. ״האלוהים הזה , מייקל , הוא המוות בעצמו וביכבודו , והוא זה שגזר עלייך למות בגיל צעיר!״ היא אמרה בקול רם ובטוח ״אז את בעצם רותי שאני יצא לך מהחיים?״ ואז התפקעתי מצחוק , ״סליחה… פשוט…״ אתם מכירים את זה שאתה ניחנה מצחוק ולא יכול להוציא הגה? אז זה מה שקרה לי ״כי… אנחנו מתים ולא חיים״ הצלחתי להישטלת על עצמי ״אז למה בעצם את שונאת אותו?״ היא נזפה בי ״זה לא עיניינך מייקל! עכשיו , בוא הראה לך את גן עדן .״ היא אמרה כעוסה , והלכה בשביל בצעדים כבדים . אני רץ אליהו מזדנב מאחורה . היא הראתה לי כל מקום בגן עדן , ואפילו הצלחתי לירכוב על סוס! היה כיף , אבל לה לא… ואז ראיתי את ג׳ונתן , הוא ניראה קצת עצבני . אני מבין אותו , גם אני לא הייתי שמח אם היו אומרים לי שחברתי תלך עם נער אחר להדרכה , ושם יכול להיווצר קטע רומנטי בינהם. אבל הוא התעשת על עצמו , וניסה להראות קול . ״נו גבר? עשית סיבוב על הפוני?״ הוא שאל יורד עליי ״חחח בגיל 6 עברתי את הפונים , אני כבר רוכב על הסוסים-סוסים״ צוחק אליו ומישתדל להיראות לא נעלב, ״תגיד , איך אתה עם אילוף סוסים? אה?״ הוא שאל בטון מיתגרה ״אתגר?״ שאלתי אותו בטון מעליב . ״כן… יש לנו איזה סוס… מתנה קטנה מהגיהינום , רוצה לנסות?״ הוא אומר בעודו מגרד את סנטרו . הנהנתי ואמרתי ״אני לא מפסידן״ ״ג׳ונתן! אפילו אתה לא הצלחת! מה עובר עליך?״ נזפה בו קטרין ״מה? טוב…״ הוא הפנה את מבטו חזרה לעברי ואמר ״בכל רגע נתון זכותך ליפרוש… ולהפסיד! אבל לא נורא , גם אני לא הצלחתי גבר!״ הוא אמר בטון מתנשא . ״בשום אופן לא!״ אמר קול מאחוריי ומייד זהיתי על פי קול המקהלה המאוחדת , שזה אלוהים בלבוש כמו לפני שעה בדיוק. ״סליחה״ אמר ג׳ונתן אבל לא נעלב , ואם הייתי מנחש , הייתי אומר שאלוהים היה מוציא לו לשון… ואלוהים נעלם , לרוב שאר המנהלים היו נוזפים בך על רעיון מטופש שכזה , אבל לא הוא. ״יופי! עכשיו ג׳ונתן אם תועיל בטובך להתחיל את הפרויקט איתי״ אמרה קטרין ברצינות רבה . ״היי!״ קראה לעברי סופי ואמרה ״תגיד , יש סיכוי שאתה מלמד אותי בסיס של רכיבת סוסים?״ היא שאלה אותי , הנהנתי. וקיוויתי שאולי יש לי סיכוי לימצוא חברת אמת . אחרי שהתאמנו לסופי את הציוד יצאנו לירכוב. ״את קולטת מהר את העניין״ אמרתי , משום מה הייתי עגמומי , אבל ללא סיבה . ״יש עוד משהוא שרציתי לדבר איתך עליו ״ היא אמרה לי , וענייה נצצו בעצב . ״מה?״ השתדלתי להישאר אופטימי אליה ״אתה מתת בזמן לא טוב…״ היא אמרה ״וזה כי?״ זירזתי אותה ״כי , יש חוזה שניחתם לפני זמן רב מאוד , בין אלוהים לאחיו התאום-״ ״אחיו?״ שאלתי בתמיהה ״השטן , אז הם עשו הפסקת אש , אתה מבין? נאבדו אנשים רבים בלמלחמה , היא נימשכה מאז תחילת רומא , עד לפני 30 שנה , ובעוד חודשיים היא תתחיל אתה מבין?״ הנהנתי ״אבל למה יש מילחמה?״ שאלתי ״כי השטן או קרא לו א׳ הרשע , רוצה בעצם להרחיב את עולומו , הוא רוצה עוד רעי לב בממלכתו , זאת רק תאוריה אחת כמובן , יש אומרים שזה ביגלל ריבו לפני כימעת 200 שנה , בדיוק כאשר גן העדן והגיהנום החלו להיבנות .״ היא הסבירה ״איזה ריב?״ שאלתי ״ריב נישכח , אלוהים לא מעוניין לדבר על כך. וכך גם השטן ״ אמרה ״מה יקרה אם גן עדן יושמד?״ ״ נעבור לגיהנום ״ אמרה והבנתי שאין לי טעם לבקש פירוט . ״טוב , שנחזור?״ שאלה והינהנתי , היא ירדה מהסוס , והלכה . וגם אני , רק לכיוון הביתן שלי ולמזלי (או לרוע מזלי) ג׳ונתן חולק איתי חדר , ״אז איך הייתה הרכיבה הרומנטית?״ שאל ״מה יש לך?״ שאלתי אותו ״כלום״ אמר מזמזם לו שיר , ״טוב…״ אמרתי והתארגנתי לשינה , ונירדפת וכל הלילה רדף אותי סיוט שבו ג׳ונתן צורח עליי ״תתרחק מהחברה שלי״ ומנופף עם מקל בייסבול . סיוט מצחיק קצת…