yolo22
זה מקרה אמיתי, זאת המציאות, זה כואב לי, וזה לא מהמלחמה הנוכחית.

דור המלחמות

yolo22 20/07/2014 692 צפיות 3 תגובות
זה מקרה אמיתי, זאת המציאות, זה כואב לי, וזה לא מהמלחמה הנוכחית.

דנה בת חמש.
דנה גרה במרכז הארץ.
בצפון מתחוללת מלחמה נוראה, דנה שמעה מהגננת שלבנון יורים עלינו קטיושות- והצבא החזק שלנו יורה עליהם בחזרה.
דנה לא ממש יודעת מה זה קטיושות, או מי היא לבנון הלא חברותית שזורקת קטיושות על מדינת ישראל במקום לשתף אותה במשחק ברביות.
אבל למרות הכל, המשפחה של דנה נוסעת לחו"ל.
כשהם יורדים מהטיסה דנה שמחה לגלות שהם הולכים לנסוע בקרוואן. שזה כמו אוטו רגיל, אבל גם ישנים בו. היא מאוד מרוצה מהגילוי החדש.
אמא ואבא של דנה נכנסים למשרד האוטואים בשביל לקבל את הקרוואן שלהם. דנה ושתי האחיות שלה נשארות בחוץ.
"מעניין איזה קרוואן נקבל" לוחשת לה אחותה הגדולה, ודנה מהנהנת. תלתליה הבהירים מלטפים את גב הכיסא.
אמא ואבא יוצאים מהמשרד עם מפתח, דנה כבר מדמיינת איך היא הולכת לשחק בו אחר כך. לפתוח ולסגור, ושוב לפתוח ולסגור. אין דרך טובה יותר לשגע את אמא ואבא.
הם נכנסים לקרוואן ומביטים בהתלהבות ברכבם החדש.
אבא בודק את ההגה וכל המחוגים שדנה אוהבת להביט בהם זזים ולשדל אותם לזוז מהר יותר באמצעות אצבעותיה. (למרות שזה אף פעם לא באמת עובד, דנה רק אוהבת לראות את הצחוק בעיניים של אמא כשהיא עושה את זה).
בינתיים אמא פורקת את המזוודות בתאים. תא אחד לאחות הגדולה, תא אחד לאחות הקטנה, והנה תא אחד לדנה.
האחות הגדולה לוקחת את דנה ואת האחות הקטנה לסיבוב.
בידענות של ילדה בת שבע היא מצביעה על חפצים ומציגה אותם לאחיותיה הקטנות, המביטות בה בהערצה.
"וזה," היא אומרת ומצביעה על הכיור "החדר אמבטיה שלנו. פה יהיו המברשות שיניים" היא מחדדת את הכיוון לכוס שמוצבת ליד הכיור.
כשהן מסיימות את הסיור דנה מרגישה שמשהו חסר. החיוך של אחותה הקטנה מזכיר לה מה.
היא רצה לאמא ומחבקת את רגלה, בוכה.
כמצופה, אמא מרימה את דנה. דנה אוהבת את הרגשת הביטחון בזרועותיה של אמא החובקות אותה. אבל היא יודעת שמשהו פה לא בסדר.
"דנה'לה, מה קרה חמודה שלי?" שואלת אמא בחיוך.
"אמא, איפה פה הממ"ד?".

עוברות שלוש שנים די רגועות על דנה, היא מתחילה ללמוד בבית הספר בו לומדת אחותה הגדולה ודי נהנית שם. משיגה ציונים נהדרים ומשמחת את אמא, אבא, סבא והסבתות כל פעם מחדש.
בארץ עדיין מתחוללת מלחמה נוראה, הפעם בדרום. דנה שמעה מהמורה שעזה יורים עלינו טילי גראד וקסאמים- והצבא החזק שלנו יורה עליהם בחזרה.
דנה לא ממש יודעת מה זה טילי גראד, או מה זה קסאמים (חוץ מפעם אחת שהיא שמעה מישהו בבית ספר אומר מילה דומה, אבל הוא קיבל עונש), אבל היא כבר מבינה מי היא עזה שזורקת טילי גראד וקסאמים על מדינת ישראל.
דנה כבר בת שמונה, והיא מרגישה ידענית גדולה יותר מאחותה.
כשהם טסים שוב לחו"ל, ושוב מקבלים קרוואן- הפעם היא זו שמראה לאחותה הקטנה את כל הריגושים שיכול רכב זה להציע.
אחותה הגדולה כבר עוזרת לאמא לסדר את הבגדים, תא אחד לעצמה, תא אחד לאחות הקטנה, והנה תא אחד לדנה.
הם מטיילים בהמון מקומות יפים ודנה מצלמת אותם במצלמה הכסופה שלה. סבתא ביקשה ממנה להכין לה אלבום תמונות ובו כל המקומות היפים שביקרו בהם.
הם מגיעים למפל יפיפה, ודנה מזדרזת לצלם אותו במצלמה בשביל ש "שהיופי לא יעלם".
הם מטפסים בשביל לצד המפל ומגיעים עד לתחילתו, דנה מצלמת את המפל גם מלמעלה ומאושרת שהיופי לא נעלם עד שהגיעו.
עכשיו, כשהגיעו לזרם שעוד לא נופל במפל, המים נראים רגועים ושמחים.
דנה רוצה להמשיך ללכת לצד המים השמחים, אבל יש שם גדר.
הגדר נראית לדנה מאוד גבוהה ומפחידה והיא חושבת שהגיע הזמן להסתובב ולחזור למטה. היא ניגשת לאחותה הקטנה ומסבירה לה את התובנה שלה, "את מבינה, נפגוש את המים גם אחר כך למטה כשהם ירדו במפל".
אחותה בת החמש מהנהנת ונותנת לה יד "אמא" היא קוראת, "אני ודנה מחכות לכם למטה, אנחנו רוצות לפגוש עוד מים".
"מה פתאום למטה" צוחקת אמא, "אתן לא רואות שיש פה סולם? בואו אני אעזור לכן לעבור".
אחותה הגדולה של דנה כבר עוברת בסולם ומחכה בצד השני של הגדר. ליד אחותה, הגדר נראית קצת פחות גבוהה, אם כי מפחידה באותה המידה.
אבא מעביר את אחותה הקטנה מעל הסולם, והקטנה כבר צוחקת ומתפלשת בדשא הרך.
דנה מביטה בה בכמיהה אבל לא נותנת לרצון הזה להטעות אותה.
"אני לא עוברת" היא מכריזה.
"למה לא?" שואל אבא.
"יש פה גדר, זאת אומרת שאסור לנו לעבור בגלל הגדר".
"הגדר נמוכה- היא פה בשביל למנוע מבעלי חיים לעבור וליפול בשביל שליד המפל, אחרת למה יש סולם?".
הטענה של אבא נראית הגיונית, אבל דנה עדיין לא משתכנעת.
"נו בואי דנה את מעכבת את כולם" צועקת אחותה הגדולה מרחוק.
דנה מתקרבת לאוזן הגדולה של אבא ולוחשת בה "אני לא יכולה לבוא".
"למה לא?" שואל אבא.
"כי אבא, מה אם יש שם מוקשים?".


תגובות (3)

זה ממש יפה, ועצוב, כי זה נון. הדור שלנו לא יודעה את זה אבל האנשים בדרום כבר יודעים הכל על אזעקות, על מקלט, על ממד. הדר הזה הכי חזק וזה ממש יפה!

21/07/2014 00:13

וואיי הקטע הזה ריגש אותי פשוט אז לפני שהגבתי קראתי את הפרופיל שלך וגם אני משצית מאיזה מחוז את

23/07/2014 02:08

    תודה על התגובות (: אני שמחה שזה ריגש אתכן אבל גם עצובה כי זה נכון…
    ואני ממחוז מרכזז למרות שכבר די סיימתי את השנת הדרכה אבל בסדר **

    23/07/2014 12:06
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך