זהו הפרק השישי מתוך הספר "אלים רדומים" מאת ולדימיר פיאצקי, בתרגום לעברית מאת חנן פיאצקי, בעריכתה של סמדר פיאצקי. ספר זה מוקדש ברובו לסוגיות בתהליך ההזדקנות בראי הדהרמה הבודהיסטית. למידע נוסף וליצירת קשר עמנו: http://www.three-vajras.com/he/ https://www.facebook.com/mudrayoga.israel

אלים רדומים, פרק 6: המושיעה מן הצרות – הטארה הירוקה

09/02/2023 115 צפיות אין תגובות
זהו הפרק השישי מתוך הספר "אלים רדומים" מאת ולדימיר פיאצקי, בתרגום לעברית מאת חנן פיאצקי, בעריכתה של סמדר פיאצקי. ספר זה מוקדש ברובו לסוגיות בתהליך ההזדקנות בראי הדהרמה הבודהיסטית. למידע נוסף וליצירת קשר עמנו: http://www.three-vajras.com/he/ https://www.facebook.com/mudrayoga.israel

כשעבדתי בבית חולים בתור אח הקדשתי זמן רב לוויזואליזציה של הטארה (Tārā) הירוקה. בפנתאון האלים הבודהיסטי, הטארה הירוקה היא אלה מושיעה ומשככת. היא מושיעה מפני שמונה צרות, שמתבטאות דרך שמונה מצבי תודעה:
1) כמיהה לעושר 2) פחד מעוני
3) כמיהה לתהילה 4) פחד להיות זעירים בעיני אנשים
5) כמיהה למחמאות ולאהדה 6) אי-רצון לקבל ביקורת על מעשים רעים
7) כמיהה לאושר זמני של החושים 8) פחד ממגע מכאיב של החושים עם הסביבה
שמונת המצבים האלו של התודעה כובלים אותה, ומונעים ממנה שלווה וחוכמה. לפיכך, הם הצרה האמיתית.
עבור מתרגלי ויזואליזציה האלים מבטאים את התכונות הנעלות של תודעתם. אלים הם לא דמויות בעלות אישיות אלא התבטאויות רבגוניות של חכמה חובקת עולם. ויזואליזציה של אלים היא בחירה בחופש וביכולת לראות בהיבטים השיגעוניים והמבעיתים ביותר של החיים נוכחות של אור התודעה ושל תקווה.
ויזואליזציה נכונה של הטארה הירוקה משחררת את התודעה מתעייה בזכות הבחנה בטבען האמיתי של התופעות. פעם אחת, כשתודעתי שהתה בשלווה עמוקה וממושכת, ראיתי את אורה הירוק והצלול של אלה זו, וקיבלתי ממנה הסבר ישיר על תהליך המיתה. קיבלתי הסבר זה פעמים רבות אחר כך והוא הועמק ודויק במהלך השנים הבאות.
כאשר כוח המרחב עוזב את הגוף, היצורים מאבדים הכרה. נשימתם יכולה להיעצר, ופעימות ליבם יכולות להיפסק לזמן מה. סימנים אלו הם פנטום של מיתה. כשיודעים זאת, מבינים כי רכוש והון שנצברו הם לא יותר פנטום של מותינו.
כאשר כוח האוויר עוזב את הגוף, היצורים חווים גסיסה. היא דומה למאבק עם אויב אשיילתי שמתגלה בתור עצמינו. כשיודעים זאת, מזהים את גסיסתינו בעוינות כלפי יצורים אחרים, וזונחים אותה.
כאשר כוח האש עוזב את הגוף – זהו מוות. הגוף מתקרר ונהיה כמו בול עץ או אבן. כשיודעים זאת, מפסיקים לדרוש מן הסובבים חום ואהבה כלפי אישיותנו. רואים כי אישיותנו התובענית היא לא יותר מבֻּבָּה חסרת רגישות לאהבה, לדאגה ולחום.
כאשר כוח המים עוזב את הגוף – זהו ריקבון, התרקבות הגופה. מים מלחלחים את כל חלקי הגוף והופכים אותם למקשה אחת, ובהיעדרם – הגוף מתפרק. כשיודעים זאת, מפסיקים להשתוקק לתהילה ולפחד מזעירות בעיני אחרים. רואים שבגוף העשוי ממרכיבים לא טהורים בלבד אין דבר שיש להלל או להחשיב.
כאשר כוח האדמה עוזב את הגוף – זוהי היעלמות הגופה. העצמות כבר אינן מחוברות זו לזו, והן הופכות לאבק. כשיודעים זאת, מפסיקים להיאחז בהנאות חושיות ולפחד לאבדן. רואים אותן פשוט כאבק הנישא על רוח התשוקות.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך