האם שווה להישאר בחיים?! (פרק1)

"בוקר בוקר יאאלה קומו התיכון מחכה לכם" המדריכה של הפנימיה צעקה
"די עזבי אותנו תני רק עוד 10 דקות " אמר אחד מהילדים
"רק עוד קצת " אמר ילד אחר
"קומוו כבר 8" צעקה המדריכה
,"אבל התיכון מתחיל ב 9" צעקה אחת הבנות
"אבל לוקח לכם הרבה זמן לאיתהרגן" אמרה המדריכה
קמתי ועשיתי את אירגוני הבוקר ציחצחתי שיניים שטפתי פנים סידרתי את השער והיתלבשתי
סיימתי והלכתי לארוחת הבוקר אכלתי כריך עם גבינה ושתיתי שוקו חם. ושם גם פגשתי את רז
(החברה היחידה שלי)
" בוקר טוב" אמרה לי רז
"בוקר טוב גם לך" עניתי
"סיימת לאכול?" שאלה רז
"כן האוטובוס מחכה לנו מהר" עניתי לה
רצנו מהר מהר לאוטובוס והיתישבנו ביחד
-הנסיעה בטובוס החלה-
"אינהה שירז" צעקה אחת הבנות שעושות אלי חרם
"עזבי אותה כבר בשקט" צעקה רז כדי להגן עלי
"נוו תיראו מי מדברת" אמרה הילדה השניה"
אני ושירז הישתתקנו ולא הוצאנו מילה עד שהגענו לתיכון.
יצאנו מהאוטובוס וניכנסנו לתיכון והיתישבו אחת ליד השניה בכיתה .
-צילצוללללל-
המורה החלה ללמד ורז נירדמה על השולחן
"רז חוצפנית שכמותך קומי מיד ולכי לחדר המנהל" אמרה המורה
"מה מה מה קרה?" אמרה רז בעייפות
" בוקר טוב לך " אמרה המורה (כאשר כול שאר התלמידים מצחקקים)
רז כמה והלכה לחדר המנהל והשיעור המשיך למדנו מתמטיקה
-צילצול להפסקה-
הלכתי לחדר המנהל כדי ליראות מה עם רז