החיים האמיתיים – הקדמה

למה זה מגיע לי ?!
מה כבר עשיתי להם שהם צוחקים עלי ?
זה שהמשפחה שלי ענייה , זה לא בעיה שלי !
באמת , למה שונה ? אני לא בן אדם ?
זה שאני לא לובשת מותגים אז אני לא יפה ?
זה שכל הבנים רוצים רק בנות רזות עם עיינים כחולות ושיער מושלם זה בעיה שלי ?!
לא !
אני לא יכולה להשתנות , אני גם לא רוצה להשתנות .
בגלל שאני אהובה על המורות שאני מקבלת ציונים גובהים זה אומר שאני שונה ? שאני לא מקובלת ?
ואם אין לי את הצבע שיער של מישהי אחרת ? למה אתם שונאים אותי ?
אם יש לי את צבע העיינים של משהי אחרת זה אומר שאני גנבת ? שצריך לרדת אלי שאני שמה עדשות כדי שיואהבו אותי ?
אני כבר לא יודעת מה לעשות ?
אני לא יפגע בעצמי .
השם נתן לי זכות גדולה לחיות , ואני לא ישנא את עצמי ובטח שלא ינסה להתאבד .
"זה עוד יעבור" ככה אמי אומרת לי כל יום .
אבל עד עכשיו לא קרא כלום .
אותם חיים זבל שהיו לי מקודם .
אני מגיעה לבית הספר ומתחילים לצחוק לי על הלבוש , מתחצפים עלי , לוקחים לי ציוד , זורקים לי את התיק .
אפשר לחשוב כבר מה עשיתי ..