החיים הם כמו מסלול ריצה
החיים הם כמו מסלול ריצה.
מתחילים לרוץ את המטרים הראשונים ואומרים לעצמנו "וואי,זה קל".
עברת קילומטר, אחריו עוד 2,
מתחיל להיות מאתגר.
מתחילים לחשוב על הדרך שעברנו ואומרים "וואי זה המון ויש עוד דרך לעבור".
מתחילים לראות את סוף המסלול, אוטומטית מתעודדים ומגבירים את הקצב.
100 מטרים אחרונים וסיימת.
מה, לא תתני איזה ספרינט קטן כדי לסיים עם זה ודי? בטח שכן!
רצה בכל הכוח שאין לך, מתנשפת ובסוף החיים נגמרים כמו המסלול ריצה שרצת עכשיו.
כמה טוב להביט לאחור ולהתגאות בדרך שעברת?
תגובות (0)