החיים שלאחר התאונה פרק 3

עבר חודשיים מאז התאונה, דודיי לקחו אותי תחת חסותם, הם עכשיו נחשבים "להורים" שלי,
דודי צריך ללכת לשליחות של שנה וחצי בלוס אנגלס אז אני צריכה לבוא איתם, ארזתי את המזדווה שלי הארזנו הכל לאוטו ויצאנו לשדה התעופה, ושמתי את האוזניות ושמעתי שירים כמו בכל נסיעה אך מחקתי את רשימת השירים ששמעתי כל פעם בנסיעות עם ההורים, שמתי שירים אחרים לגמרי..
לפתע נשמע השיר.. אותו שיר שאני רוה לשכוח, אותו שיר שהוא הסיוט של חיי, השיר שאיתו התאונה קרתה.
הוצאתי את האוזניות והתחלתי להתנשם כאילו איימו עליי עכשיו בטלפון.
דודתי שאלה אותי מה קרה ואמרתי שכלום פשוט חשבתי ששכחתי משהו בבית..
המשכנו את הנסיעה שמתי את האוזניות בצד, ולא רציתי להתקרב אליהם.
הגענו לשדה התעופה עלינו על המטוס, כולם ישנו ואני לא הצלחתי להירדם אז הלכתי להסתובב קצת במטוס, לא הפסקתי לחשוב על אותו שיר, לפתע נתקעתי באיזה ילד אני חושבת שהוא קצת יותר גדול ממני אולי בשנה, הוא ביקש סליחה ואמרתי לו הכל בסדר וברחתי, הוא הסתכל עליי עד שנעלמתי לו מהעיינים. היו לו עיינים כחולות שיער חום קצר כמו שאני אוהבת שרירי וגבוה.
התיישבתי בחזרה במקום שלי וניסתי להירדם.
לאחר שעה הגענו סוף סוף ללוס אנגלס הגענו לבית שהשכרנו, נכנסתי לחדר שכבתי על הביתה ונזלו לי דמעות.
הסתכלתי לחלון לפתע מישהו הופיע בחלון נבהלתי קפצתי מהביתה וצעקתי, זה היה הילד שראיתי במטוס הוא התחיל לצחוק…
אני: " מי אתה מה אתה רוצה "
הוא : " הופה הופה לא התכוונתי להבהיל אותך, היי אני השכן החדש שלך "
אני : " מה אתה רוצה ממני , איך קוראים לך בכלל ? "
הוא : " להכיר אותך, והשם שלי? אתה תגלי כשתסכימי לצאת איתי מחר לארוחת ערב מה את אומרת?"
הסתכלתי במבט מבוייש והרפתי את הסמיכה שלקחתי איתי כאשר נבהלתי.
אני :" אני חושבת שכן"
מעולה הוא אמר והלך.
אני לא יודעת למה אבל פשוט חייכתי, חיוך מתוק שלא חייכתי כבר מלא זמן.
הגיע למחרת בבוקר קמתי עם חיוך, למרות שלא הכרתי אותו.. הרגשתי מין פרפרים בבטן כאלה, תחושה מוזרה. אבל אהבתי אותה
בוקר טוב אמרתי שבאתי לאכול.

דודתי : " הופה מי קמה היום עם מצב רוח טוב?"
מזגתי שוקו לכוס
דודתי : " מה קרה היום?" חייכה.
אני : " יש לי יציאה היום אני יכולה ללכת? בבקשה!"
דודתי : " יציאה? אבל עוד לא הכרת כאן אף אחד"
אני : " זה השכן החדש שלנו הכרתי אותו אתמול במטוס ואתמול דיברנו קצת "
דודתי חשבה קצת.. ואמרה: " יודעת מה בסדר אבל אני רוצה לדעת את כל הפרטיים שלפני ושל אחריי "
יש קפצתי עליה מרוב שימחה והלכתי לבחור בגדים להיום בערב.
לפתע נשמע דפיקה בדלת…