החינוך הלקוי

גם אותי תקופה מסוימת ניסו לחנך ככה ואתה צודק זו שיטה שגויה.
החינוך החרדי דרוש שיפור אבל אי אפשר להכליל, יש אנשים מדהימים גם בחינוך החרדי השאלה יל מי אתה נופל :)

את צודקת הכללה זה לא נכון לא

ראשית – קצר מדי. חסרים תאורים, חסרות רגשות. נשמע כמו דווח ופחות כמו סיפור.
שנית – פיסוק. לסימני הפיסוק יש משמעות, לכן המציאו אותם. קצב הקריאה והאינטונציה תלויים בכך. גם הנשימה.
שלישית – עברית.
"קשה בעיניי" = העיניים שלי, "בעיני העולם" = ה-י' השניה מיותרת, או אולי "היתה קשה [נקודה]" ואז: "בעניי, העולם היה…"
"[כ]שגדלתי". שלא תכלים חלילה את אותיות בכל"מ.
"מבטי רחמים" – לא 'מבטיי'.
"זכור לי מצב" או "זכורה לי סיטואציה" – גם למילים יש מין.
"שני רבנים" – לא 'שניי'.
"עשו לי [את תרגיל] המקל והגזר" או "ביצעו עליי את 'המקל והגזר'…"
נדמה לי שעדיף להיות "בעל בת" מאשר "בעל בן" (או שאתה הומו, וזה כבר סיפור אחר). אולי הכוונה ל'בעל בית', שזה מושג שלילי אצל רבנים.
"ריחם עליי שלדעתי" ??? תיקון: "לדעתי, הוא ריחם עליי". אפשרות נוספת: "ריחם עליי, [אלא] שלדעתי…"
"ורק מזיק והשני" – יותר מדי ו'וים. תיקון: "ורק מזיק. השני…"
(כשכותבים בסוגריים, אין צורך ברווח לאחר פתח-סוגריים, או לפני סגור-סוגריים).
יש צורך ברווחים לפני פתח-סוגריים ואחרי סגור-סוגריים (או סימן פיסוק).
מה זה "כוול"? אולי התכוונת ל'חבל'? או אולי ל'כל'?

החליטו או לא החליטו על עונש? מה פשר 'לא זוכר'?
מה היה העונש? או שאתה לא זוכר [איזה] עונש. המקלדת לרשותך, השתמש בה!

בקיצור, יש מקום לעריכה.

לא כתבתי הרבה בחיים בכל אופן תודה

אני מזועזעת. כשאני קוראת דברים כאלה אני נזכרת מה שכתבתי על הורד מתישהו. ורד יגגל אל האור שהוא רואה לא בעינינו האור שהוא יטעם לא בפינו ויגדל ויהיה שונא מכל מה שאי פעם ראית. לחשוב על להרביץ לורד, לנסות לחנך אותו בכוח, אני רואה את זה כמו עיוות של טבע יפהפה. אני חושבת שאדם צריך לקחת . ושלא יתנו לו בכוח. אני חושבת שאנחנו יפהפיים לא משנה במה מאמינים או מוזרים או לא מצויינים. ולהיות יפה זה מצויין בעיניי.