החלום שלי

החלום שלי הוא לא מיוחד, לא נחשק.
ששואלים אותי מה אני אעשה שהיה גדולה אני עונה, שהחיים אחרי המוות מעניינים אותי, לחקור,לגלות ולמצוא מה גורם לסיבה הזאת?
למה אנשים מתים? מה הסיבה? למה זה ככה?.
אז החלום שלי הוא לא להיות דוגמנית.
והוא לא להיות שחקנית או מאפרת.
החלום שלי הזוי, עד כדי כך שאנשים כבר נבהלים.
אבל זה לא אשמתם, זה באמת מבהיל לראות דם ופציעות חמורה ובכלל מישהו מת על השולחן.
אז החלום שלי הוא לא להיות שוטרת.
הוא לא להיות וטרינרית או ארכיאולוגית.
אבל אני גם מוסיפה שאני אוהבת ציור ,צבעים, חיים, בדים וטקסטורות.
לגזור, לחתוך לעשות משהו מוחשי.
העבודה המלוכלכת, המקום מפוזר בכפתורים, חוטים, סקיצות.
אז החלום שלי הוא לא להיות כבאית.
ציירת או רופאה.
אבל החלום זה לא מביא המון ״ לא מקצוע לחיים״ כמו שאומרים לי.
אז אני לא רוצה להיות מוכרת.
מנהלת או רואה חשבון.
אני תמיד אומרת שיש לי עניין בדנ״א ובחיידקים, אללים ומוטציות.
אז אני חננה שרוצה להיות במעבדה, לגלות דברים חדשים על האנושות.לעזור.
אז מה בעצם החלום שלי מכל הדברים האלה? אז החלום ההזוי שלי הוא להיות פתלוגית.
החלום שהוא ״ לא מקצוע לחיים״ הוא להיות מעצבת אופנה.
והחלום החנוני שלי הוא להיות מז״פית.

אז מה אני היה שהיה גדולה? הרי כל המקצועות אני אוהבת, אבל תמיד יש סיבה לשנוא אותם.

אז בעצם אנחנו חיים בשביל לחלום,
אז בנתיים החלום שלי הוא לחיות.