היי,אתה.

היי,אתה.
ההוא שהפעם הראשונה ששמעתי עליו,בכיתה ה׳,שאחותי סיפרה לי עליך,הבן של המורה שלה לשל״ח,היית נשמע מינימום דוגמן הבית של קסטרו,חתיך,חמוד,״הוא בגילך״אמרה אחותי וצחקקה.
בכיתה ו׳ גיליתי שאתה לומד בבית ספר שלי רק בכיתות של הבנים.(למדתי בבית ספר דתי).שלחתי את הבת שרות שתצלם אותך(ואת התאום שהתברר שיש לך)ואתה לא הסכמת,בגלל החבר המפגר שלך שאיכשהו ידע שזה בשביל מישהי.
בכיתה ז׳ ראיתי אותך ואת התאום שלך בפעם הראשונה,כן החברה שגרה בישוב שלך וההסעה שמסיע את כולם לבתי הספר בעיר,אתה הרבה יותר חתיך מהתאים שלך,מול חברה שלי,הכי טובה,לאא הסכמתי להתוודות שאתה חתיך,הסתפקתי ב״הוא לא חתיך ולא מכוער,הוא סבבה״והיא ישר גלגלה עיניים.
אז…
היי,אתה.
הקראש שלי.
נגדיר אותך.
ואתה אולי פשוט לא יודע.
אבל הכרתי אותך.
הרבה לפני הפגישה בהסעה.
שאתם השתגעתם.
״זה בגלל שאת כאן״.
אמרה לי אז אותה חברה.
ואני הסמקתי.
מזל שעורי כהה.
ואף אחד לא ראה.