המכולה

לבן הזוג שלה היה עסק שעמד על שטח ענק. בשטח הזה הוא שם מכולה ותכנן לעשות ממנה דירה קטנה.
כשהיא הכירה אותו היא הבינה שהייתה הרבה מעבר למה שציפה. הרבה מעבר למה שהיה רגיל לקבל בחיים שלו. הרבה מעבר לכל מה שחווה בחיים שלו.
הוא גדל ברחוב. כמעט לא למד, רק מקצוע, וגם זה בקושי. מגיל 7 הסתובב במפעלים באזור תעשיה שהיה צמוד לשכונה שגדל בה. למד להיות שורד מדופלם. להסתדר בכל מצב, להערים על אנשים כשצריך, לעשות עסקים, להסתדר עם כל אחד. ברחוב הוא למד לשתות הרבה אלכוהול, היה משתכר המון וגם עישן כל מיני עשבים. ידע ממי להשיג מה. אפילו הכיר כמה מעברייני הצמרת של העיר. כשהיה מדבר, זה היה מלווה בצרור קללות ארוך.
פעמיים או שלוש מצא את עצמו מת לכמה רגעים. פעם בתאונה, פעם כשהתמוטט בחניה ריקה של בניין ועוד פעם שאני לא זוכרת. בדיעבד הוא הבין שבפעמים האלה הוא חווה משהו מיסטי כי התחיל לקבל מסרים. לאט לאט גילה בתוכו עוד כוחות שיש לו לדבר עם נשמות, לתקשר על אנשים ואפילו להשפיע עליהם.

כילד היה משקר המון להורים והיה חוטף על זה מכות. גדל להיות השעיר לעזאזל של הבית. עם שני אחים מוצלחים הוא הפנים כבר מגיל צעיר שהוא הילד הדפוק של הבית.
אשתו הראשונה שהתחתן איתה, אמר עליה שהיא חולת נפש. אף פעם לא בישלה. היתה מכינה לילדים אוכל מקופסאות שימורים. אמא שלו הזהירה אותו שלא יתחתן איתה אבל הוא לא הקשיב לה. היא נפטרה והוא התחתן. בחתונה היה שיכור לגמרי. הביא איתה 4 ילדים.
כמה חודשים אחרי לידת ילדם הרביעי הוא התגרש והכיר נהגת אוטובוס בלונדינית שגדולה ממנו בכמעט עשור והתחתן איתה.
היא עבדה כנהגת בחברת טיולים והייתה נעדרת מהבית ימים שלמים רצופים והוא מצא את עצמו מבשל ומגדל גם את שלושת הילדים שלה. עברו עוד 20 שנה וכבר לא נשאר ביניהם כלום חוץ מצרחות והתגרשו. הוא היה בוגד גם בה וגם באשתו הראשונה.
עבד מבוקר עד לילה בעסק, זה היה המפלט שלו. סידר לעצמו מטבח קטן, מנגל ובעיקר שקט מהחיים. שם הוא התנתק מחיי הסבל שרדפו אותו.
במהלך השבוע בשעות הערב היו באים ויושבים אצלו בעסק חברים לשתות קפה ולעשן. כאלה שגם רצו לברוח מהקושי שחוו בבית.

ערב אחד, חבר אמר לו, הערב אני מביא מישהי איתי. מישהי שאין לה זוגיות. היא התגרשה לפני שנתיים בערך ואם ייצא משהו ביניכם זה יהיה טוב. היא בחורה טובה. איך לך מה להפסיד, תזרום.

הוא נסע הביתה, התקלח, התארגן וחזר לעסק שלו לקבל את פני החבר שלו והבחורה.
השניים הגיעו אליו והוא הכין לכולם תה. השיחה זרמה ואחרי שעתיים בערך החבר אמר לבחורה, אני הולך ואת נשארת. היא בכלל לא רצתה להישאר ואפילו לא רצתה חבר באותו זמן. רק רצתה ללכת הביתה. אבל קיבלה תחושה בגוף שהרגליים שלה כבדות ושהיא לא יכולה לקום מהכיסא, כאילו כוח מיסטי מוזר הדביק אותה לכיסא.
החבר הלך והיא נשארה לבד איתו, נבוכה. הוא התקרב וישב כסא לידה. קרוב אליה. סיפר לה שהוא יודע לקרוא אנשים דרך כף היד וביקש שתושיט לו את היד שלה. היא בתמימות הסכימה והושיטה את ידה, הוא הסתכל והתחיל לומר לה דברים על עצמה, על האופי שלה, דברים שעברה בחיים. כל מה שאמר היה אמת. כאילו הכיר אותה. ליבה הפתוח, המגע האינטימי ביד שלה והתמימות שלה איפשרו לו לחדור אליה באינטימיות.
הערב הזה היה תחילתה של זוגיות שחלקה הייתה אוהבת וחלקה מזעזעת עבורה.
הוא לא היה גבר נאה. היה נראה מוזנח ואפילו מרתיע. כמו עבריין מוזנח שלובש בגדים שכלל לא מתאימים לגודל שלו. הוא היה איש גבוה מאד ורזה, כמעט שני מטר. היו לו פנים עגולות וגבות עבות מאד ששיערן קשה ודוקר. מעולם לא קנה לעצמו בגדים, סיפר שאמא שלו הייתה קונה לו. ואחר כך אשתו השניה או אחותו. המידה שלו הייתה פעמיים אקסטרה לארג' אבל כל הבגדים שקנו לו היו 5 אקסטרה לארג'. היה נראה כמו ג'ירפה בבגדים של פיל.

מה היא מצאה בו? היא הסתכלה לו בעיניים וראתה איש טוב, ילד קטן שזקוק לחמלה ולתמיכה. כזה שזקוק לרק אדם אחד שיאמין בו כי החיים לא היו טובים אליו. היו לו ידי זהב, תמיד ידע למצוא פתרונות לכל תקלה ועשה הכל בעצמו. תכנן ובנה. היה אפשר לסמוך עליו והיה כיף ובטוח ללכת לצידו בזכות הגודל הפיזי שלו ולא משנה מה קרה או איך קרה הוא תמיד ידע לסדר את העניינים.

כמה שפיזית היה גבוה כך הביטחון העצמי שלו היה נמוך. והיא הצליחה, עשתה איתו עבודה פה. בזכות העובדה שהוא הרגיש שזכה בה, הפסיק לקלל, התחיל להתלבש לפי המידה שלו, קיבל המון מחמאות מהסביבה והביטחון שלו התחיל לעלות.
כמה חודשים אחרי תחילת הקשר ביניהם נרשם ללימודי תיקשור. עכשיו כבר עלה לו הביטחון והוא קיבל אותה כמובנת מאליו. הוא התחיל להאשים אותה בכל בעיה שצצה בזוגיות שלהם, בכל מה שקרה לה בחייה, בכל מה שקורה בבית שלה, טען שהיא לא יודעת לחנך את הילדים שלה ושלא תעיז לדבר על החינוך שלו בכלל. על כל דבר היא הייתה אשמה.
עם כל ביקורת והאשמה נפלה רוחה. היא הייתה בעצבות עמוקה והוא ליטף אותה, העניק לה וחיזק אותה. כשהתאוששה והחיוניות והשמחה חזרו אליה, הוא שוב האשים וביקר אותה וכשנפלה שוב לתהומות העצב הוא שוב תמך בה והרים אותה. וככה במשך שנתיים היה זה גלגל שחזר על עצמו. היה מפיל אותה ואז מרים אותה.
שנתיים לקח לה לקלוט שיש לו עניין של שליטה ועליונות עליה. שנתיים ארוכות! כנראה כל כך רצתה שתהיה לה סוף סוף זוגיות טובה והייתה מוכנה לקבל אותו עם כל החסרונות שידעה שיש לו. היא באמת חשבה שהם יתגברו ביחד על המכשולים כי זה מה שעושים בני זוג, לא?
קרה שצעק עליה ברחוב לא פעם, היה משפיל אותה ופוגע בה בכל מצב אפשרי.
אהב מאד מין והכריח אותה לתת לו גם כשהייתה עייפה או אחרי האשמות. היא אהבה את המגע המנחם שלו. היה לו מגע באמת מיוחד. איך המגע שלו ניחם אותה מפניו?
טען שהוא גבר ושהיא צריכה לספק אותו. הלב שלה התחיל לאותת שעם כל המגע הקסום הזה יש עוד דברים חשובים שהיא צריכה לתת עליהם את הדעת. דברים חשובים להתנהלות בסיסית בזוגיות טובה. חשוב היה לה זוגיות מכבדת ועם תקשורת טובה, בלי האשמות וביקורת ובטח שלא השפלות והכי הכי שיוועה להעצמה ואת זה לא היה לה.
התחילה לעמוד על שלה ולבטל את ההאשמות שלו. כי ידעה בתוכה שלא ייתכן שהיא בכל דבר טועה. ידעה שהצדק איתה.
האנרגיה שלו הייתה חזקה. היא התקשתה להתנתק מההשפעה שלו עליה.
לימים הוא התחיל ללמוד נומרולוגיה. לימודים ארוכים שדרשו ממנו להשקיע זמן ללמוד כל מה שקשור במספרים ואותיות. בפעם הראשונה בחייו נאלץ להתמודד עם השקעה בלימודים. הוא חווה קושי גדול לזכור ולהכיל את כל החומר הרב של הלימודים שנפרשו על גבי שנה שלמה.

באחד הימים התקשר אליה כשהיה בעבודה וביקש ממנה להגיע אליו לעסק. אמר שרוצה לדבר.
קיבל את פניה בחיוך ואמר לה בואי, ניכנס למכולה.
הוא היה באמצע שיפוץ שלה, צבע אותה, בנה דלת, התקין ארונות, שם כיור, התקין אסלה ואפילו מקלחון, שולחן וכיסאות. באותו זמן היה לו רעיון להפוך את המכולה למשרד בו הוא יקבל אנשים ויעשה להם מפה נומרולוגית וגם ישכיר אותה למורים שרוצים להעביר שם סדנאות.
היא נכנסה איתו למכולה. הוא ביקש ממנה לשבת ליד השולחן, הניח לפניה מחברת ועט ואמר לה: תתחילי לכתוב.
שאלה בתמימות שהתחלפה בדאגה כשההוראה " תתחילי לכתוב" נשמעה ממנו שוב: מה לכתוב?
אני רוצה שתכתבי הכל, מה את חושבת על עצמך, עלי.
היא הסתכלה עליו המומה: מה? למה?
הוא חייך חיוך מוזר ממש. בזריזות לקח את הטלפונים שלה ושלו והמפתחות של האוטו שלה שהניחה קודם על השולחן, נעל את דלת המכולה כששניהם בתוכה, ניגש לשירותים, הניח על מכסה האסלה את הטלפון והמפתחות שלה, נעל את השירותים עם המפתח, הכניס אותו לכיס וחזר וישב מולה ואמר בכעס ובהחלטיות שהפחידה אותה הרבה יותר: את לא יוצאת מפה עד שתכתבי הכל! אני רוצה לדעת הכל! אם את לא תודי אני לא אוכל לטפל בך!

היא פחדה. הבינה שהוא השתגע ולא ידעה מה לעשות. הוא כלא אותה בתוך מכולה, לקח לה את הטלפון והמפתחות של האוטו שלה. אין לה איך לצאת משם. תחושת אימה עטפה אותה. פיזית הוא היה הרבה יותר גדול וחזק ממנה. בתוך האימה היא התאמצה להשקיט את רוחה וניסתה מעט לשתף איתו פעולה, לנסות להיות חביבה עליו כי הבינה שיש כאן מצב שהיא לא מכירה. ישבה וכתבה כל מה שחשבה שיניח את דעתו. עליה, עליו. הוא קרא, ביקש שתכתוב עוד והיא המשיכה וכתבה. עבר זמן שנדמה כמו נצח של פחד מוות.
לאחר כתיבה מרובה ביקשה לגשת לשירותים. הוא איפשר לה. נתן לה את המפתח כי הייתה בעיניו טובה כי הקשיבה לו ועשתה מה שאמר. הוא הרגיש שהוא שולט בה. כשסיימה ביקש ממנה להשאיר את הטלפון והמפתחות שלה בפנים. היא הסכימה ואמרה בנועם: בתנאי שלא תנעל שוב את השירותים. הוא הסכים.
היא חזרה לשבת ליד השולחן והוא התחיל לצעוק עליה על הדברים שכתבה. אמר שהיא לא מבינה וחזר וצעק שאם לא תכתוב הכל הוא לא יוכל לעזור לה. הוא לא יוכל לטפל בה!
אחז אותו שד. היא הרגישה בסכנת חיים ממש.
להפתעתה היה רגע שהוא היה חייב לצאת לעסק שלו אולי לנעול את הדלת שהייתה פתוחה.
בשניה שיצא, היא רצה לשירותים, חטפה את המפתחות שלה ואת הטלפון ורצה כל עוד נפשה בה, רועדת כולה לאוטו שלה.
נכנסה לאוטו, הניעה אותו ונעלה את הדלתות. כשהכניסה לרוורס והתחילה לנסוע במהירות הוא קפץ על האוטו שלה וניסה לעצור אותה. היא לא הסתכלה עליו והמשיכה לנסוע ברוורס עד שהגיעה לכביש מלא מכוניות, שם לא הייתה לו ברירה אלא להניח לה ללכת.
נהגה רועדת, בוכה ופוחדת הביתה.

מאותו רגע חשבה שזה הסתיים ביניהם. היא התקשרה לחבר שלו ואמרה לו שהוא השתגע ושכדאי שיסע אליו לבדוק מה קורה איתו. בדיעבד החבר שלו סיפר שהוא בא אליו וביקש ממנו ריטלין שיהיה לו לעזר ללימודי הנומרולוגיה. החבר נתן לו קופסא שהייתה לו בבית ולא הנחה אותו כמה לקחת. הסתבר שהוא על דעת עצמו לקח 3 כדורי ריטלין ביום במשך כמה ימים וזה מה ששיבש את דעתו עליו, בנוסף לשתיה חריפה ועישון עשב.
לאחר כמה ימי גמילה, בכי והתנצלות על מה שעשה, שאחז בו טירוף וזה לא הוא, היא הסכימה לקבל אותו בחזרה. זה לא נמשך עוד הרבה זמן ביניהם כי מאז החוויה היא התחזקה והעמידה אותו במקום על כל דבר שאמר או עשה ולא הסכימה להיות פחות שווה ממנו כמו שהמשיך ורצה ולא הסכימה לספק אותו בלי שכיבד אותה והעצים אותה. החוויה הנוראה הזאת בנתה יציבות וחוזק בתוכה.
ערב אחד היא החליטה שדי ואמרה לו לך. למחרת ארזה את הדברים שלו, העמיסה באוטו שלה ונסעה לתת אותם לבת שלו.
הוא מאז כבר לא חזר להיות אותו אדם. המוח שלו לא חזר לקדמותו.
והיא, לימים שמחה שעברה את השיעורים הקשים האלה כי ידעה שבפעם הבאה היא כבר תעמוד יציבה וחזקה מול זוגיות חדשה נכונה, טובה ואמיתית.
בפעם הבאה היא זאת שתבחר ותבחר נכון.