המלאך האבוד

פרולוג :
שריקת הסיום התהדהדה ברחבי האצטדיון, שאגת האושר של הקהל נשמעה מכול עבר. הייתי ספוג זיעה וריאותיי עמדו להתפוצץ, הרגשתי כמו בחלום, כאילו שום דבר לא אמיתי, ראיתי הכול בהילוך איטי.
טיפות הגשם הארורות המשיכו לרדת וחסמו את שדה הראיה שלי. בין הטיפות ראיתי את השופט מוציא את המשרוקית מפיו, את אלפי האוהדים מזנקים מכיסאותיהם וצוהלים. ראיתי את רובין, החבר הכי טוב שלי בקבוצה, רץ לקראתי.
ניצחנו !!! ניצחנו בגמר הגביע. ההבנה הזאת הלמה בי בבית אחת ושחררתי שאגת שמחה מתוך בטני. ניצחנו! ואני הייתי זה שכיכב הערב.
ההכרה חזרה אליי ברגע שגופו של רובין התנגש בשלי, " שלושער !!!", הוא צרח כמו מטורף ואני התחלתי לצחוק וחיבקתי אותו בחוזקה. עוד מישהו התנגש בי מאחורה, ידיים גררו אותי לחיבוק מוחץ נוסף.
שמעתי את אדין צורח "דניאל אתה המלך". שמעתי בבירור את האוהדים צועקים את שמי במקהלה.
הבטן שלי התפוצצה מרוב אושר, הגאווה שהרגשתי הייתה אחד הרגשות הכי עוצמתיים שחשתי אי פעם. הינה הצלחתי, הפכתי לכוכב שכול כך רציתי. אני כדורגלן, ואני באמת טוב בזה.
רצתי לעבר היציעים כשכול חברי לקבוצה איתי ביחד, צעקנו ושרו ורקדנו. הרגשתי שיכור מאושר.
בשיכרון חושים הורדתי את החולצה מעליי ורצתי לעבר היציע הקרוב, זינקתי מעבר למאבטחים ותפסתי ביד הראשונה שהושטה אליי. אוהד בערך בן גילי, היו לו דמעות של אושר והוא רכן לעברי, חיבקתי אותו ונתתי לו את החולצה לפני שהמאבטחים גררו אותי חזרה לדשא.
רובין קפץ עליי שוב מרחוק, " אני אבא גאה היום!", הוא צרח ואני לא הפסקתי לחייך.
ואז הרגשתי שמשהו בי חסר, חלק ממני היה עדין לא שלם. העניים שלי רצו על פני כול היציעים, לרגע איבדתי את מה שחיפשתי.
יד קטנה משכה את מכנסי כלפי מטה ואני התכופפתי כדי להרים את ביתו של גון סמית' , הבלם שלנו. היא צחקקה כשדגדגתי אותה ושאלה אותי איפה אבא שלה.
ואז הבטתי מסביבי, הרגשתי שוב כמו בחלום. כמה ילדים רצו לעברנו, ואיתם הנשים של חבריי לקבוצה. הלב שלי הלם בחוזקה כשאיתרתי את גון ושחררתי את ביתו לעברו.
ואז שמעתי את קולו של רובין ששוב מצא את עצמו לצידי עם בנו בידיו, הוא תקע מרפק בצלעותיי ואמר, " הינה הבחורה שלך" .
הסתובבתי במהירות ואז עניי נפלו עליה. הלב שלי התפוצץ מרוב אהבה, החיוך שלי התרחב פי שניים.
רצתי אליה והנפתי אותה באוויר. זהו, עכשיו יש לי הכול, הייתי מאושר ובפעם הראשונה בחיי שלם סוף סוף.
ידיה התהדקו סביב צווארי "מלך שלי!", היא צעקה וראיתי את האושר בענייה.
"זאת את", השבתי לה בחיוך והיא הנידה בראשה.
"הערב זאת הייתה ההצגה שלך".

זה היה הלילה הכי מאושר בחיי. רציתי להגיד לה שהיא הכול, היא האושר שלי, הכוח שלי, הדבר הכי חשוב בחיי. רציתי להגיד לה כמה אני שמח שהיא שלי. אך לא הצלחתי לסדר את המילים בסדר הגיוני, וכשהיא נישקה אותי והבטן שלי התמלאה פרפרים הצלחתי רק ללחוש לה דבר אחד : "את אהבת חיי".