הסוד

אמא, יש לי סוד קטן לספר.
יש לי חבר.
לא, לא במובן הזה.
כן, יש לי חבר, אך זה לא מה שאת חושבת.
את לא תאהבי אותו, כי גם אני לא אוהבת.
אני לא בחרתי בו, אך הוא, מבין כולם, בחר בי.
הוא בחר בי מילדות, מאז שאני זוכרת את עצמי אני איתו, אמא.
מאז שהייתי קטנה, הוא חיבק אותי.
לא, בעצם לא חיבק, חנק.
הוא תמיד היה שם, נכנס לתוכי.
הוא תמיד נמצא איתי, ברגעים הפשוטים ובקשים. בעיקר בקשים.
אמא, אני לא אוכל לאמר לך את שמו, את לא תאהבי אותו.
גם אני לא אוהבת אותו, אך הוא חלק מחיי, קשה לי להפרד ממנו.
זה לא כי איני רוצה, זה כי איני יכולה.
רבבות של ימים נשטפו על ניסיונות לגרום לעזיבתו, אך כפי שאת רואה, נכשלו.

אמא,
לגלות לך סוד?
עם שמו אינני יכולה עוד.